ירין כהן היה בן 14 כשאחותו הדר כהן ז"ל נרצחה בפיגוע בשער שכם, ומנעה בגופה פיגוע גדול יותר בלב ירושלים - כבר אז הוא ידע שירצה ללכת בעקבותיה. 5 שנים לאחר מכן, הוא נמצא באותו מעמד, השבעת לוחמי מג"ב בכותל המערבי, לא רחוק מהמקום שבו אחותו נהרגה. ירין ימשיך מהמקום שבו הכול עצר, במקומה ובשבילה.
סיגל כהן, אמא של ירין והדר, עוד סוחבת את משקל הטרגדיה, ולא רצתה לאפשר לירין להתגייס לקרבי. אבל הוא הוא התעקש, והיא הסכימה בלב כבד: "אמרתי לו שאני לא רוצה שיתגייס לקרבי, אבל הוא ישב לי על הלב ועל הוורידים ואמר לי שהוא הולך להמשיך את החיים שלה. אמרתי לו או-קיי, למרות שלי אישית קשה עם זה. אני לא שמחה, אבל אני גאה בו. זה מחזיר אותי אחורה לכל מה שקרה לפני 5 שנים".
הדר התגייסה כשירין היה בן 14. היא עשתה הכול כדי להתגייס לקרבי ולהיות לוחמת במשמר הגבול. 5 ימים אחרי שהושבעה, ושכשהיא בצבא חודשיים בלבד, יצאה הדר לפעילות הראשונה שלה בשער שכם. הימים היו ימי אינתיפאדת הסכינים, ומטרת הכוח הייתה סיור וזיהוי חשודים.
"הדר הייתה בצוות פטרול, הן הגיעו לספסל שבו ישבו שני מחבלים חמושים במטעני צינור וסכינים", משחזר ירין את היום שבו נהרגה אחותו, "מחבל אחד קפץ על מפקד הצוות ומחבל שני קפץ על עוד טירונית. הדר ראתה את המקרה, וישר ניטרלה את המחבל. אז הגיע מחבל שלישי וירה בהדר". הדר כהן נהרגה ולוחמת נוספת נפצעה קשה באירוע. בפעולתה מנעה פיגוע גדול וקשה בלב ירושלים.
ב-5 השנים שחלפו, משפחתה עשתה הכול כדי להנציח את זכרה. שם פלוגת הבנות במג"ב הוחלף מ"חנית" ל"הדר". יש גם גן ילדים על שמה, ובקרוב ייפתח מרכז הנצחה. אחותה הגדולה מור התגייסה למשטרת ישראל וגם לירין היה ברור - כשתגיע העת הוא יילך בדרכה. "איפשהו תמיד הייתה המחשבה, שכשאני אתגייס אז אני אתגייס למג"ב. מבחינתי זה סוג של להמשיך את הדרך שלה, ואיפשהו גם לסגור את המעגל שהיא התחילה".
"הדר הייתה כמו אימא בשבילי. היינו חברים ממש טובים, הייתי מספר לה הכול", נזכר ירין. לפני כחצי שנה הוא עלה על המדים שהיו פעם שלה והגיע למחנה מכמש, המקום שבו השם של הדר הפך להיות סמל לעוז וגבורה. ירין חושף: "כל לילה לפני שאני הולך לישון אני נזכר בה", ועל מעמד ההשבעה המרגש הוא מספר: "בשבילי זה ניצחון, המשכיות, להגיע לאותו רגע שהדר הגיעה אליו".