בשש השנים האחרונות עופר לוי, בן 49, מתמודד עם פוסט טראומה. כלוחם ביס"מ השתתף בעשרות מבצעים, ובשביל לקבל הכרה ממשרד הביטחון פנה לעורך דין שיעזור לו. תהליך ההכרה הנפשית היה ארוך, ובסופו קיבל 30 אחוזי נכות. עכשיו הוא נדרש לשלם לעורך הדין שסייע לו. "אני רואה 165 אלף... 165 אלף שקלים, גם עכשיו אני מגמגם כשאני אומר את הסכום הזה", סיפר לנו לוי.
"אני אומר לו 'נראה לי שיש לך טעות'. אז הוא אומר לי 'לא, מה פתאום, סיכמנו 20%'. הוא רוצה מסך התגמולים שלי עד סוף חיי 20%. סך הכול מדובר ב-2,300 שקל. זהו! 2,300 שקל בחודש! אני צריך להתקיים ולקיים את המשפחה שלי", התייסר לוי. הוא סיפר שכשפגש את עורך דינו הם "דיברו פחות או יותר" כמה לוי אמור לשלם אך לוי הדגיש כי "סך הכול מדובר באדם שהוא פוסט טראומה, שהוא עם כדורים, שהוא מבולבל".
לוי פרסם פוסט וגילה שזו בעיה שנתקלים בה לוחמים רבים, שמתקשים להתמודד עם הביורוקרטיה הקשוחה של אגף השיקום ושוכרים עורך דין. בזמן מצוקה הם חותמים על הסכמי שכר טרחה שגוזרים אחוזים מופקעים מהקצבה. "מבול של טלפונים, מבול של הודעות מאנשים שפשוט פירקו אותי, שוב פירקו אותי, כי אנשים שבכו לי ואמרו לי שגם להם זה קרה", סיפר.
נכה צה"ל נוסף שמתקשה לשלם את שכר הטרחה הוא ויטל טומשין שנפצע בזמן תפקידו כשוטר, כאשר אזרח נכנס לתחנה וזרק עליו אבן והיא פגעה בפניו. שמונה ימים אחרי הפציעה ניגש לעורך הדין ליאור טומאשין, שטיפל גם בבני משפחתו, כדי שיסדר לו את אחוזי הנכות. "הוא שלף חוזה, שכר טרחה. אני אמרתי לו 'תשמע, אני לא במצב לעבור על זה'. חתמנו לו על שכר הטרחה", סיפר נכה צה"ל שהבהיר: "לא קראנו כלום".
ויטל קיבל אחוזי נכות ועורך הדין ביקש ממנו כ-400 אלף שקלים שכר טרחה. אחרי משא ומתן הסכים לרדת ל-150 אלף שקלים, סכום שוויטל לא מצליח לשלם. "זה בעצם הנרמול שיעלה לנו 15% מהברוטו, מכל שקל שאני מקבל מאגף שיקום. זה על תוחלת חיים - עד אינסוף, כאילו, עד שאני מת", סיפר. "כל המדינה הזאת בעצם פוצעת אותך", תיאר ויטל בבכי ובכאב.
בעוד שלאזרחים שנדרשים לתבוע את ביטוח לאומי חוקק חוק שמגביל את שכר הטרחה של עורכי הדין, הוא לא תקף בעבור נכי צה"ל. ב-2018 הייתה ועדה בכנסת שעסקה בנושא ומאז כלום לא קרה. בלשכת עורכי הדין הוציאו הנחיה לפני כשנתיים שאוסרת לגבות שכר טרחה באחוזים מקצבתו של הנכה, אך החוזים בכתבה נחתמו לפניה.
בשלוש השנים האחרונות אגף השיקום הוציא 17 מיליון שקלים מכספי המיסים עבור עורכי דין חיצוניים שייצגו את אגף השיקום נגד נכי צה"ל. מול הכוח הזה נכי צה"ל, אלה שנפצעו בזמן שירותם, נאלצים להתמודד מכיסם הפרטי.
"לדעתי, הפתרון הוא קודם כול ולפני הכול, להחיל סיוע משפטי חינם על ידי המשרד לסיוע משפטי של משרד המשפטים, לטובת הפצועים", אמר יו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קליינמן. יו"ר ועדת הנכים והתגמולים בלשכת עורכי הדין, עו"ד ענת גינזבורג, אמרה: "אני יכולה להגיד שמאוד עצוב לי לראות את זה, מאוד מרגיז אותי לראות את זה. אותם נכי צה"ל שרוצים לגבות מהם או שמנסים לגבות מהם אחוזים לכל ימי חייהם, מהקצבה שהם מקבלים, יכולים לפנות אלינו ללשכה, אנחנו נעביר את זה למוסדות המתאימים בלשכה, כדי שיבחנו את המקרה".
תגובות
מעו"ד גילי גנוניאן שייצג את עופר לוי נמסר: "באף אחד מההליכים שנוהלו לא שולם שכר טרחה מראש. במהלך הדרך עלה בידינו לסייע למר לוי לקבל אחוזי נכות קבועים, תוך קבלת פיצוי חד-פעמי של למעלה ממאתיים אלף שקל, וקצבה חודשית של אלפי שקלים. צר לנו כי עתה, כאשר הוא נדרש לשלם את שכרנו לאחר שנים של ניהול הליכים, הוא בוחר להתנער מתשלום שכר הטרחה".
מעו"ד ליאור טומאשין שייצג את ויטל טומשין נמסר: "שכר הטרחה מותנה בהצלחה ועשוי להיות גדול, בהתאם לשיעור הפיצוי שהושג. לקוחות שמציגים מצוקה זו או אחרת, ומבקשים הנחה, זוכים תמיד לדלת פתוחה. הסכמנו לבוא לקראת הלקוח - אבל גם את ההסכם המופחת, הוא לא מילא. מאז ההנחיה של לשכת עורכי הדין אנחנו גובים שכר טרחה בהתאם".