כמעט שלושה ימים חלפו מהאסון במירון, ועדיין נותרו שאלות רבות פתוחות. ביממה האחרונה צללנו לרשימת החוקים והתקנות העוסקות באישור אירוע המוני מסוג זה, וכעת מתברר גודל האבסורד. כל אירוע במדינת ישראל עם יותר מ-500 משתתפים דורש שורה ארוכה של חתימות לפי חוק, של גורמים רבים. אך באופן מפתיע, אותן דרישות לא חלות על אירוע ההילולה השנתי ההמוני במירון.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שורת האחראים והמומחים שנדרשים לאשר כל אירוע בהשתתפותם של כמה מאות בני אדם היא ארוכה למדי: מהנדס בטיחות, מפיק בפועל, מנהל אירוע, חשמלאי מוסמך, מהנדס קונסטרוקציה, מנהל אתר הקמת אירוע, אחראי לביטחון, אחראי למניעת דליקות, אחראי מחברת הגז ועוד. גם רבות מהרשויות במדינה נדרשות לאשר אירוע מסוג זה: משטרת המרחב, מכבי האש, משרד הבריאות, אגף התברואה ואגף התנועה.
יחד עם זאת, החוק מעניק פטור מאותם גורמים ל"אירועים דתיים ספונטניים", בדיוק כמו ההילולה השנתית במירון. באופן רשמי, התקנות ורשימת הגורמים המוסמכים לחתימה המחייבות כל אירוע עם 500 משתתפים לא תקפות באירוע שנתי בהשתתפותם של מאות אלפי בני אדם.
ומה לגבי נהלי הבטיחות? באירוע של 500 משתתפים המארגנים צריכים נספח בטיחות ונספח לתכנית הנדסית לבטיחות עם יותר ממאה קריטריונים שונים. במירון השנה, מהנדס מטעם רשות עמותות הקודש בדק את הטריבונות והמשטרה הביאה מהנדס לבדיקה נוספת. למרות זאת, מבחינת החוק אין כל דרישה לכך, פשוט מפני שאין דרישה לרישוי האירוע. ככל שמבינים את הפער בין גודל האירוע במירון לכמות הדרישות הנמוכה שלה הוא נדרש, כך מבינים את משמעות האבסורד שהוביל לאסון הכבד.