אבל כבד ירד היום על הכפר הדרוזי חורפיש שבגליל העליון. כרים ריאדה, בן 15 בלבד, נהרג אמש (שני) כשהיה באימון ספורט שגרתי בפארק אגם מונפורט שבמעלות-תרשיחא, כשניסה לבצע תרגיל מתח על קורה מאבן – שנפלה עליו ונשברה. הוא השאיר אחריו אח ושני הורים, רביע ונבילה. הפסל שאחת מקורותיו נפלה על כרים והרגה אותו, עומד גם היום באותו מקום - נוטה ליפול.
"הילד שלי היה ילד בן של כל הכפר", סיפר רביע ריאדה, אביו של כרים. "כל כך הוא חמוד היה. באמת אני שלחתי אותו שיעשה ספורט ולא יודע מה קרה. שלחתי אותו עם גוף חבל על הזמן וחזר לי גופה".
"היה ילד משהו משהו, אתה לא תראה כאלה", הוסיף האב. "היו הרבה שיחות ביני לבינו, הוא היה יד ימיני בהכול. היה מסתכל לי בעיניים ומבין אותי. הוא הלך לי".
זה קרה סמוך לשעה שמונה בערב אתמול, כרים היה באגם מונפורט יחד עם נערים נוספים ומדריך מהכפר. הוא החליט לבצע תרגיל מתח על פסל במקום, ובשלב מסוים אחת הקורות נפלה עליו.
הקורה שנפלה הייתה מונחת יחד עם קורה נוספת על שני עמודים - לא היה מסביב גדר ולא היה במקום שילוט אזהרה. הקורה לא הייתה מקובעת והתגלגלה תחת משקלו הקל של נער צעיר.
"בעת האחיזה בפינת הקורה היא הסתובבה ונפלה", הסביר רונן שטרנברג, מהנדס אזרחי. "סביר שלא קיימת דרישה לקבע את הקורות מאחר ומדובר באלמנט דקורטיבי. אבל מהתבוננות בתמונות אפשר לראות שהעמודים מחוספסים ומאפשרים טיפוס, האלמנטים נמצאים ליד כביש ראשי. חובה היה לקבע אותם".
בשנים האחרונות פארק אגם מונפורט מנוהל על ידי חברה בבעלות משותפת של המועצה האזורית מעלה יוסף ועיריית מעלות תרשיחא. בחברה ובמעלות סירבו להתראיין, רק ראש מועצת מעלה יוסף הסכים להישיר מבט למצלמה.
"אני משתתף בצערה של המשפחה", אמר שמעון גואטה, ראש מועצה האזורית מעלה יוסף. "כשל או לא כשל, קודם כל אובדן של חיי אדם של ילד כזה צעיר, שלפי מה ששמעתי בסך הכול שני ילדים במשפחה, לי זה כואב ממש".
גואטה הטיל את האחריות על ראש עיריית מעלות ארקדי פומרנץ, שהוא גם יו"ר החברה המשותפת שמנהלת את אגם מונפורט. לדבריו, "כל הנושא של הפסלים - נטו עיריית מעלות מבצעת. אותם צעירים היו עם מדריך ולא יודע מה קרה שם - אני מקווה שזה ייבדק. חייב להיבדק".
במשטרת מחוז צפון נפתחה חקירה בחשד לגרימת מוות ברשלנות, כשהחוקרים מתמקדים כרגע בבדיקת אחריותם של גורמים בעיריית מעלות תרשיחא. גופתו של הנער נותחה במכון לרפואה משפטית. כעת נותר לקוות, שעל האסון הזה נקבל תשובות.