בג"ץ פסק היום (ראשון) כי התקנה שהגבילה את המרחק המותר להפגנות לקילומטר בלבד ממקום המגורים בזמן הסגר השני הייתה בלתי חוקית ופגעה פגיעה קשה ובלתי-מידתית בזכות להפגין וחופש הביטוי. בעקבות כך, יבוטלו הקנסות שניתנו לאזרחים בשל תקנה זו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מדובר בתקנה שהייתה בתוקף בין התאריכים 1.10.20 ל-13.10.202, שאסרה על השתתפות בהפגנות במרחק העולה על 1,000 מטר ממקום מגוריו של אדם. בהרכב מורחב של 9 שופטים, הוחלט בדעת רוב (הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה מלצר, השופט הנדל, השופט פוגלמן, השופט עמית, השופטת ברק ארז, השופט מזוז והשופטת ברון) שהתקנה אינה צולחת את מבחני החוקתיות לנוכח הפגיעה החמורה בחירות ההפגנה וחופש הביטוי. לדברי השופטים, מדובר בפגיעה חמורה במיוחד כאשר מדובר במעונו הרשמי של נבחר ציבור ולנוכח החשיבות היתרה שיש לייחס למתן אפשרות לבקר את השלטון בעיתות חירום.
הנשיאה חיות, שכתבה את פסק הדין, ציינה כי "הפועל היוצא מהגבלת המרחק הוא פגיעה משמעותית ביכולתם של המפגינים לבטא את שברצונם לבטא. על כן, אף שהגבלה זו אינה מאיינת לחלוטין את הזכות להפגין, היא קרובה – קרובה מדי – לקו הגבול הזה".
השופט מזוז התייחס בסוף דבריו לכך שההפגנות כוונו נגד רה"מ, ולכן לדעתו היה ראוי שנתניהו היה נמנע מליטול חלק בהחלטה על התקנה שמגבילה את קיום ההפגנות. לדברי מזוז, "ההפגנות שהתקיימו לאורך החודשים האחרונים ברחבי הארץ, ובייחוד ההפגנות בסמוך למעונו הרשמי של ראש הממשלה, כלפיהן כוונו המגבלות שנקבעו, לא עסקו, בעיקרן (או לפחות בחלקן), במדיניות הממשלה, אלא כוונו נגד ראש הממשלה, אישית, על רקע החשדות הפליליים המיוחסים לו. בנסיבות אלה אני סבור כי ראוי היה כי ראש הממשלה יימנע מליטול חלק בהחלטה על התקנת תקנות אלה, אשר נועדו, ובפועל שימשו, בעיקר להגבלת ההפגנות נגדו ומול מעונו הרשמי".
בעקבות כך, השופטים קבעו כי כי יבוטלו כל הקנסות שהוטלו על אזרחים מכוח תקנה זו. ככל שבתוך 90 ימים ממועד מתן פסק הדין לא תודיע הממשלה שיש ביכולתה להשיב את הקנסות שהוטלו בתקופה זו, יבוטלו כלל הקנסות שהוטלו בתקופה הנ"ל בגין הפרת הגבלת מרחק היציאה מהבית והכספים יושבו למשלמים.
השופט נועם סולברג סבר בדעת מיעוט שמדובר בעתירות תיאורטיות שזמנן עבר ולכן יש לדחותן. לדבריו, התקנה הייתה בתוקף 13 ימים בלבד, בימים שבהם הייתה החרפה ניכרת בתחלואת הקורונה. כמו כן, סולברג סבר כי מדובר בדיון תיאורטי שנזקו עולה על תועלתו שכן אין עותר קונקרטי שטוען שנקנס באותם ימים.
"חשוב להזכיר", כתב השופט סולברג, "כי גם הגורמים הרשמיים – משטרת ישראל – לא ידעו לבודד ולהצביע על נתונים קונקרטיים באשר למספר הקנסות שהוטלו, אך מחמת הפרת תקנה 24 לבדה. אמנם, המשטרה הציגה נתונים לגבי מספר הקנסות שהוטלו באותם ימים על יציאה ממקום המגורים שלא למטרה מותרת, אך הובהר, כי לא ניתן לדעת, מבלי לערוך בדיקה פרטנית לגבי כל קנס וקנס, אם הוטל מחמת יציאה להפגנה, או שמא בשל יציאה ליעדים אחרים. לא ניתן אפוא להפיח רוח חיים בעתירה תיאורטית, באמצעות טענות תיאורטיות, שמהן אין אנו יכולים ללמוד על היקפה של התופעה; על מידת הפגיעה הלכאורית באזרחים, בעטיים של קנסות שהוטלו עליהם".
התנועה לאיכות השלטון, שהייתה אחת מהעותרות, הגיבה לפסק הדין: "זכות ההפגנה וחופש המחאה הם נשמת אפה של מדינה דמוקרטית חפצת חיים, גם ובייחוד בעתות של משבר חוקתי ומשטרי. לא ייתכן שממשלה הנמצאת בניגוד עניינים תגביל את זכותו של הציבור להפגין כנגדה, גם לא בדרך מתוחכמת של הגבלות מרחק. גם היום הוכיח בית המשפט העליון את חשיבות השמירה על זכויות היסוד של הציבור במדינת ישראל".
עו"ד גלעד ברנע, שייצג קבוצת אנשי עסקים בעתירה, אמר: "זהו פסק דין חשוב ועקרוני. הממחיש הצורך החיוני בבית משפט עליון משמעותי המשמיע קולו במסגרת עקרון הפרדת הרשויות".
יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג, בירכה אף היא על פסיקת בג"ץ. "החלטת בית המשפט היא ניצחון גדול לחופש הביטוי והמחאה. אף דמוקרטיה לא יכולה להשתמש בחוק כדי להשתיק את קולם של אזרחיה".
מארגון "קריים מיניסטר" נמסר בתגובה: "שופטי בג"ץ קבעו את אשר טענו כל הזמן - חופש הביטוי וזכות המחאה הם ערכי יסוד בדמוקרטיה ואין לפגוע בהם. נראה שאין קו אדום שהנאשם לא יחצה כדי לחבל במחאה נגדו בניסיון להימלט מהדין. ראש ממשלה שהוא פיגוע לדמוקרטיה. אנו קוראים לציבור להגיע מחר אל מחוץ לבית המשפט המחוזי כדי להגן על שלטון החוק, ולראשי מחנה השינוי לפעול יחד ולשחרר את ישראל מלפיתת החנק של הנאשם ולפעול יחד להקמת ממשלת ריפוי ולא ממשלת שחיתות עם כהניסטים".
בארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בישראל, שהיו בין העותרים לבג"ץ, בירכו על החלטת השופטים: "מברכים על פסיקת בג"ץ שביטלה הגבלות על זכות המחאה וההפגנה בחוק הקורונה. יחד עם זאת אנו מביעים דאגה חמורה מאישור החוק בכללותו, ומן הנורמות הפסולות והבלתי דמוקרטיות שהוא מקבע, במיוחד לגבי צמצום סמכותה של הרשות המחוקקת. חלוקת תפקידים שבה הכנסת מוסמכת רק בדיעבד לאשר או לפסול תקנות שהתקינה הממשלה - גם כאשר לא מדובר במצב חירום וגם כאשר התקנות נדונו במשך ימים ארוכים בממשלה - מסכנת את עקרונות שלטונות החוק, גם במצבי חירום אזרחיים שאולי יתעוררו בעתיד. אנו רואים סכנה באופן המוגבל בו בג״ץ מציב בשנה האחרונה גבולות לממשלה, משום שהיא פוגעת בזכויות האדם דווקא בזמנים בהם למערכת האיזונים והבלמים יש חשיבות עליונה".
מארגון "אין מצב", שהיה בין העותרים, נמסר כי "פסיקת בג"ץ שהגיעה לפני שעה קלה לעתירה שהוגשה על ידי "אין מצב" בנושא קיום ההפגנות והמרחק ממקום המגורים היא ניצחון גדול למחאה, לדמוקרטיה ולחוק היסוד המדגיש כי בכל מקום ובכל תנאי כל אזרח בישראל יכול להביע את דעתו".