הקיבוץ כרם שלום שנחשב לסמל התנועה הקיבוצית - מעוז השמאל והחילוניות, ננטש כמעט לגמרי בעקבות ירי הטילים התכוף מרצועת עזה בשנים האחרונות. "צוק איתן", משפחות רבות של נפגעי חרדה, כמעט כולם עזבו - עד שמספר חברים החליטו לנסות ולהציל אותו באמצעות ניסוי מהפכני: חיזוק הקיבוץ במשפחות דתיות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מספר משפחות דתיות הצטרפו אל הקיבוץ והפכו אותו ל"קיבוץ מעורב", שמאל חילוני יחד עם ימין מתנחלי: "קיבוץ של השומר הצעיר לשעבר, מקום שהיה סמן קיצוני כזה, כאילו, גם בתוך התנועה הקיבוצית, הוא פתאום מקום שיש בו מתנחלים ודתיים", תיארה גאולה רבי שעברה יחד עם בעלה דודי וששת ילדיהם מקריית ארבע אל הקיבוץ.
עמית כספי תושב הקיבוץ סיפר הם מתווכחים על הכול בקיבוץ: "יהיה מקווה, לא יהיה, למה כן ולמה לא". "הייתה פה קבוצה של חבר'ה שרצו לעשות מחאת דגלים שחורים נגד ביבי, ויש פה גם אנשים ביביסטים, ויש פה גם אנשים שהם לא זה ולא זה", הוסיפיה גאולה. "הייתה התלבטות אם... היו אנשים שאמרו להם: 'מהקיבוץ שלי לא תצא פה מחאת דגלים שחורים'".
ולמרות זאת, הגבולות בקיבוץ מיטשטשים ודוהים והתושבים עושים מאמצים משותפים כדי לחיות בהנאה. על אף הפערים בתחומי הדת והפוליטיקה בין תושבי הקיבוץ הוותיקים ובין אלו החדשים, מהר מאוד החשדנות הפכה לחברות קרובה: "אנחנו בית חילוני – אדוקים בחילוניות שלנו. תפתח את המקפיא, יש שרימפס, חזיר, פירות ים, בשר וחלב, כל הערבובים האפשריים, אצלנו אוכלים הכול", סיפרה ברוריה קרני הדס, המתגוררת בקיבוץ כבר 16 שנים. "אבל החברות מספיק טובה ומספיק חשובה לי בשביל שאני אעשה את המאמץ הזה".
"הוספתי עוד ארון במטבח, קניתי סטים, סט בשרי, סט חלבי, למעלה סירים בשריים, פה סירים חלביים", הוסיפה ברוריה. "למדתי איך להכשיר את התנור כדי שאני אוכל להשתמש בו. אם השכנים שלי היו בכיסא גלגלים, אז הייתי דואגת שיהיה שיפוע בכניסה לבית".
גם גאולה שיתפה במאמצים להיכרות טובה ומהנה יותר עם שכניה: "כשהגענו לקיבוץ, אז הבנו שאם אנחנו רוצים לארח את החברים שלנו אנחנו צריכים לקנות מכונת קפה. החילונים שותים הרבה קפה". היא הוסיפה גם שהבית שלהם עבר שיפוץ בעקבות הגעתם: "היה בית של קיבוץ עם כיור אחד אז לכבוד זה שהגיעו דתיים, שמו שני כיורים. זה היה מאוד מחמם את הלב".
יש שיחששו בצד החילוני ממה שעתיד לקרות שיוביל לשינוי צביון הקיבוץ: "אין פה גרעין דתי. אנחנו הגענו להצטרף למקום קיים. אני נמצא גם בוועדת הקליטה, וכשמישהו מגיע לפה ואנחנו חושבים שהמטרה שלו, בסוף היא שהמקום יהפוך להיות דתי, (אנחנו אומרים) שהמטרה פה היא לבנות חיים משותפים ולא לשנות אחד את השני - אנחנו אומרים לו שזה לא המקום".
ועכשיו, רגע לפני הבחירות הרביעיות בשנתיים האחרונות, כשהחברה בישראל מפולגת ומשוסעת יותר מתמיד - נראה שמצאו בכרם שלום דרך אחרת. בשפל היו כאן פחות מעשר משפחות, היום יש כבר כמעט ארבעים, וההתאוששות והשינוי נמשכים. תושבי הקיבוץ המעורב החליטו לקבל זה את זה, לחיות יחד, ולהתמקד בחיים עצמם.