שוב בעיות עם חוק הגיוס: אחרי שנים של דחיות, טרם הגיעו להסכמות על מתווה הגיוס - ובהתאם לפסיקת בג"ץ, החל מהבוקר היה אמור חוק שירות הביטחון לחול גם על החרדים. לעומת זאת, טענת המדינה היא שסעיף 38 לחוק הכנסת מקנה דחיית ההכרעה לשלושה חודשים לאחר הבחירות הקרובות. אז מי מהם גובר על השני?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"ככל הנראה במקרה הזה יוחל סעיף 38 המקנה דחייה", מבהיר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה בריאיון ל-N12. "אולם, יש משמעות לכך ש גנץ לא פנה לבג"ץ כדי לבקש הארכה נוספת. לכן, כל עוד הכנסת לא תחוקק הסדר חדש מיד עם כינונה - הפטור הגורף לחרדים יהפוך ללא חוקי בחלוף שלושה חודשים"
מוקדם יותר היום דיווחנו כי חבר הכנסת אביגדור ליברמן שיגר מכתב תקיף לשר הביטחון בני גנץ, שטרם התייחס לפקיעת החוק, ובו כתב: "מצפה ממך להודיע שאתה מתנגד לבקשת המדינה להארכה ולא להתקפל לראש הממשלה והמפלגות החרדיות. תודיע לבג"ץ שוב שאינך מבקש הארכה. זו הזדמנות חד פעמית להפוך את השוויון בנטל למציאות".
בעבר כבר נתקלנו בסיטואציה דומה. ביולי 2012 כש"חוק טל" פקע, ובג"ץ לא אפשר להאריכו, נחסכה מצה"ל ההכרעה בעניין עקב הקדמת הבחירות ודחיית הצורך בחקיקה חלופית. פלסנר הוסיף כי: "כפי שמסתמן במשבר הקורונה, המערכת הפוליטית מוכיחה שוב כי אין לה עניין ויכולת לאכוף את העיקרון הבסיסי ביותר במדינת חוק - שוויון בפני החוק גם מצד הקהילה החרדית".
"מאז פסילת החוק האחרונה בשנת 2017, המערכת הפוליטית ביקשה מספר רב של הארכות ולא גילתה שום נחישות לטפל בסוגיה. אנו מתקרבים לנקודת הכרעה במספר נושאים הנוגעים להשתלבות הציבור החרדי בישראל: חוק הגיוס, לימודי הליבה והצורך להשתלבות בשוק העבודה. אופי ההחלטות שתקבל הממשלה הבאה שתקום, ישפיע באופן עמוק ואסטרטגי על עתיד המדינה. ההשלכות של השתהות נוספת עלולות להביא מעבר לנקודת האל חזור".
