רשלנות רפואית? הסיפור של א' ומשפחתה החל לפני 3 שנים, כאשר הייתה א', תושבת המרכז, בהריון השני שלה. טרם הלידה היא ביצעה את כל הבדיקות האפשריות במטרה לוודא שאין כל בעיה עם ההיריון והעובר. עם זאת, בשל ירידת מים מוקדמת ואשפוז שנמשך כחודש, נאלצה א' לעבור ניתוח קיסרי וללדת מוקדם מהמתוכנן בבית חולים לניאדו. בכתב התביעה שהגישו א' ובעלה לבית המשפט המחוזי מרכז על ידי עו"ד ענת גוטמן וסיוון לאונר ממשרד עורכי הדין גוטמן-אמיר ושות', הם מאשימים את בתי החולים לניאדו והדסה עין כרם בהתרשלות בתפקידם - שבעקבותיה בתם של בני הזוג נותרה עם פגיעה מוחית קשה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על פי כתב התביעה, א' הגיעה לבית החולים לניאדו בשבוע ה-36 להריונה, כשבסוף הניתוח הקיסרי שעברה נולדה בתה, מ', במשקל של 2,070 גרם בלבד. כבר בשלב מוקדם אובחנה מ' כפגה המתמודדת עם קושי נשימתי, תופעה נפוצה בקרב פגים בשל השלב ההתפתחותי של ריאותיהם. מ' נעזרה בהנשמה חיצונית במשך שבוע, עד שהתרגלה לנשום באופן עצמאי.
החל מהיום השני לחייה, מ' הוזנה באמצעות מחדר קיבה (זונדה) עקב קושי בהזנה דרך הפה. לאורך כל אשפוזה היא נדרשה לסיוע של פיזיותרפיסטית כדי לתרגל אכילה דרך הפה. ביום ה-10 לחייה לקתה בזיהום עורי (Cellulitis) בזרוע ימין, שנגרם כנראה מעירוי שסטה מהווריד ושטופל מקומית במשחה. לאחר שנמצא שמ' נשאית של חיידק מסוג Klebsiella pneumoniae, היא הוכנסה ישירות לבידוד.
לטענת ההורים, לאורך הימים בהם שהתה מ' בפגייה, היה קושי מתמשך בהאכלתה. ביום ה-16 לחייה היא הועברה מהפגייה בבית החולים לניאדו למחלקת ילדים, זאת על מנת שפיזיותרפיסטית מוסמכת תוכל להיות מעורבת בהקניית מיומנויות אכילה למ'. עם זאת, פחות מ-18 שעות לאחר שנקבע בבית החולים כי קיים צורך בסיוע פיזיותרפיסטית בשל הקושי באכילה - הוחלט לשחרר אותה לביתה.
בכתב התביעה טוענים א' ובן זוגה כי בבית החולים לניאדו לא נעשו מספיק בדיקות לפני שחרורה של מ' ואף כי התעלמו מתלונות הוריה ביום השחרור עצמו. כבר בדרכם מבית החולים החלו זוג ההורים להרגיש שמשהו לא בסדר כשלפתע מ' הפסיקה לנשום והחל לצאת דם מפיה. כל חשדותיהם התממשו, ולאחר שמצבה הדרדר הם נאלצו להגיע למיון בבית החולים הדסה כשמ' סובלת שוב מקשיי נשימה.
עם הגעתם לבית החולים הדסה, מ' הועברה ממחלקת המיון למחלקת טיפול מוגבר ילדים. שם, טוענים ההורים, כי למרות החמרה ניכרת במצבה ובניגוד להתוויות רפואיות ברורות, בוצעו בתינוקת ניסיונות חוזרים ונשנים של ניקור מותני בחשד לזיהום.
ניסיונות אלו כשלו לבסוף, וככל הנראה הובילו להידרדרות חמורה במצבה ולצורך בביצוע החייאה מלאה תוך ביצוע עיסוי לב ומתן אנדרנלין ודופמין. לאחר ההחייאה חוברה מ' למכונת הנשמה, שהתברר שלא הייתה יעילה מאחר ולא הייתה ממוקמת כראוי – מה שהוביל לקריסתה של הריאה השמאלית של מ'.
כתוצאה מהיעדר הטיפול התקין, כפי שטוענים ההורים, נגרם לבתם הקטנה של א' ובן זוגה נזק קבוע ובלתי הפיך. כיום, מ' סובלת מפגיעה מוחית שבאה לידי ביטוי באיחור התפתחותי כוללני בדרגה בינונית, אפילפסיה בלתי נשלטת תרופתית, הפרעת הליכה, הפרעת שפה אופיינית, הפרעת התנהגות וחירשות. נכותה של מ' מקשה עליה כבר היום, ותקשה עליה פי כמה בחייה הבוגרים והיא תזדקק לעזרה ביתית צמודה וקבועה.
תגובת בית חולים לניאדו: "התביעה התקבלה אתמול, אנו לומדים את פרטיה ונגיב בבית המשפט. ללא קשר לתביעה המתנהלת - אנו מאחלים בריאות שלמה לתובעת".
תגובת בית חולים הדסה: "התביעה התקבלה בימים האחרונים ואנו לומדים את פרטיה. נדגיש כי המערך המיילדותי פועל למען יולדות ותינוקיהן ביתר רגישות ובמקצועיות בלתי מתפשרת".