בית המשפט העליון דן הבוקר (שלישי) בהרכב מורחב בשש עתירות שונות שהוגשו כנגד חוק הקורונה הגדול. העותרים מהארגונים "התנועה לאיכות השלטון", "עדאללה" ו"אחריות לאומית", טוענים כי ההגבלה שהוטלה בסגר החגים על ההפגנות לא הייתה חוקתית. השופט מזוז רמז בדיון כי ראש הממשלה נמצא בניגוד עניינים והיה צריך להימנע ממעורבות בהחלטה כזו: "חשד שהגבלת המחאה נעשתה על בסיס שיקולים זרים שקשורים להפגנות מסוימות מול אדם מסוים".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לטענת העותרים, חוק הסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, שהגביל את זכות ההפגנה עד למרחק של 1,000 מטרים מהבית ובקבוצות של עד 20 איש, פגע פגיעה חמורה בזכויות יסוד, ובהן חופש התנועה וההפגנה.
בראש הרכב השופטים עומדת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ויתר שופטי העליון הם חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון ונעם סולברג. אם יקבע בית המשפט שהתיקון לחוק לא היה חוקתי, בעתיד לא יהיה אפשר להטיל את ההגבלות האלו שוב.
עו"ד סומפולנסקי השיבה כי היא חושבת שהזכות לבחור נמצאת ברמה גבוהה יותר מהזכות להפגין. השופט מלצר הסביר שמבחינת החוק זה באותה הקטגוריה. עו"ד סומפולנסקי השיבה: "החוק החריג פעילויות שבגינן אפשר לצאת מהבית, חלקן נוגעות לזכויות אדם או לאינטרסים ציבוריים שתפישת המחוקק הייתה שגם בתקופה של סגר מוחלט צריך לאשר אותם. לכן אני לא בטוחה שזו דוגמה טובה. אם היינו אומרים אסור להפגין נקודה, הייתי מבינה את ההשוואה, אבל זה לא מה שהחוק קובע וזה לא מה שהיה בפועל".
נציג פרקליטות המדינה, עו"ד אודי איתן, טען שהזכות להפגין היא לא זכות מוחלטת, ואם יש התנגשות עם הזכות לחיים, הזכות לחיים גוברת. לשאלת הנשיאה חיות ענה שמתוך 504 אלף נדבקים מאומתים מתחילת המגפה, 3,704 מתו מהמחלה. הנשיאה חיות השיבה: "זאת אומרת אפילו לא אחוז מתוך הנדבקים. אז לדבר על הזכות לחיים כפועל יוצא של הידבקות...".
השופט מני מזוז רמז שנתניהו נמצא בניגוד עניינים בחקיקה זו. "העתירות מבוססות על הנחה, חשש או חשד שהגבלת המחאה נעשתה על בסיס שיקולים זרים שקשורים להפגנות מסוימות מול אדם מסוים. האם בנסיבות כאלה צריכה להיות מגבלה על ראש הממשלה מבחינת מעורבותו בהכרזה על מצב חירום מיוחד שגורר אחריו הגבלת מרחק?".
עו"ד אודי איתן טען כי "הכרזת מצב חירום מיוחד נתונה לאישור הכנסת". השופט מזוז: "ההכרזה היא של הממשלה ואחר כך טעונה אישור. האם באותה החלטת ממשלה צריכה להיות מגבלה על מעורבתו של ראש הממשלה כשיש לכך השלכה ישירה של ההפגנות נגדו? כיוון שזה כל כך אינטנסיבי וממוקד עליו באופן אישי ולא באופן מוסדי - אני שואל האם על פי כללי ניגוד העניינים יש מניעה או צריכה להיות מניעה למעורבתו של ראש הממשלה בהחלטה".
נציג המדינה אמר שאינו רוצה לתת תשובה על דעת עצמו: "אם השופטים סבורים שזה דרוש הכרעה נשלים את זה על סמך אישורים מדרגים גבוהים יותר".
התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירה כי "החוק מרוקן מתוכן את אחת מזכויות היסוד המובהקות ביותר במשטר הדמוקרטי אשר אינה רק זכות אזרח אלא גם מהווה את התשתית לבנייה של משטר דמוקרטי".
עו"ד אושי אלמליח, מנכ"ל "אחריות לאומית", אמר: "חוק הקורונה אינו חוקתי, פוגע בזכויות יסוד ובחירויות מוגנות, וממשיך את מהלך השחיקה והפגיעה המצטברת במעמד הכנסת וכתוצאה מכך בדמוקרטיה".