הממשלה החליטה לסגור את השמיים בשל התפשטות המוטציה, בהחלטה שהשאירה אלפים רבים של ישראלים מחוץ לגבולות המדינה - בלי דרך לחזור ארצה. גם אלה שקיבלו אישור מוועדת חריגים לשוב ארצה, מוצאים את עצמם עוברים מנמל תעופה אחד לאחר ומתפללים שטיסות הקונקשן שהזמינו לא יתבטלו. ישראלית אחת שקיבלה אישור לחזור מבריטניה פוחדת לעשות את כל הדרך לארץ: "לא רוצה להיות תקועה במדינות אחרות".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כתבות נוספות ב-N12:
- >> אושר המתווה לפתיחת השמיים: כמה ישראלים יורשו להיכנס?
- >> הכניסה לישראל תוגבל: לא יורשו להיכנס יותר מ-200 ישראלים
- >> אנשי ביידן נגד החלטת ישראל: "פועלת נגד הסכמי התעופה"
- >> נתב"ג סגור: המדריך המלא לישראלים שתקועים בחו"ל
- >> טיסות חילוץ ראשונות: ישראלים יוכלו לטוס לאירופה ולחזור לארץ
סאמי פרייס, שעלה מגרמניה לישראל לפני כמה שנים, השאיר מאחוריו עסק שאותו הוא מנהל מרחוק, וגם אב מבוגר בן 93, ניצול שואה שבו הוא מטפל. הוא המריא לגרמניה בתחילת ינואר, אלא שבגלל הגבלות הכניסה לישראל הוא עד היום לא הצליח לחזור לילדיו הקטנים בני 6 ו-9. "הם כל היום הולכים לישון בוכים ומחובקים עם התמונה של אבא שלהם", סיפרה ל-N12 אסתי אשתו.
"היא אפילו נתקלה באדם חרדי שסיפר לה שלא אכל כבר יומיים (כי הטיסה שלו בוטלה ואין לו טיסה, והוא לא יכול לאכול לא כשר) והיא נתנה לו פירות וחטיפים ישראליים שהיו עליה"
לירון, בתה של אילנה שתקועה בגרמניה
"הוא נסע כשהשמיים היו פתוחים ולא היה צפי לסגר בעתיד הקרוב", ציינה אסתי שהגישה לוועדת החריגים מספר רב של פניות - כולן נענו בשלילה. "הכול שם מבולגן, אין עם מי לדבר, למי לפנות. על פי הקריטריונים מגיע לו לחזור ותוקעים אותו מחוץ לבית שלו. זה פשוט לא הגיוני. הילדים שלי לא מפסיקים לבכות, הם חושבים שאבא שלהם כבר עזב אותם והחליט לא לחזור אליהם לעולם, כי הם אולי לא היו ילדים מספיק טובים".
בסופו של דבר אסתי החליטה להפעיל קשרים ולנסות להשיג אישור מהוועדה - אישור שבסופו של דבר אכן ניתן. אסתי סיכמה: "מה יעשה בן אדם שאין לו קשרים? למה זה צריך להתנהל בצורה כזו עקומה? למה לא מחזירים אותו פשוט למלונית".
"אנשים נמצאים שעות ואפילו ימים בנמלי התעופה"
אילנה לוסקי, בת 62, ממתינה ברגעים אלו בפרנקפורט לטיסת ישראייר שצריכה לצאת לישראל ב-15:45. את הלילה היא נאלצה להעביר על ספסל בנמל התעופה לאחר לא פחות מ-14 שעות בדרכים וכמה טיסות שבוטלו.
"קשה לי מאוד. חוסר הוודאות הורג אותי, אני מפספסת כבר ראיונות עבודה, הוצאתי מלא כסף על בדיקות, טיסות ומלונות"
מונא, תקועה בבריטניה
"היא נסעה באישור להיות עם אחותי שילדה בחו"ל, ומאז היא לא יכולה לחזור", מציינת לירון, בתה של אילנה. "היא די חרדה שהטיסה לא תצא לפועל כי היא שומעת סביבה על אנשים שנמצאים שם שעות רבות ואפילו ימים שהטיסות שלהם בוטלו והם לא מצאו טיסות".
"היא אפילו נתקלה באדם חרדי שסיפר לה שלא אכל כבר יומיים (כי הטיסה שלו בוטלה ואין לו טיסה, והוא לא יכול לאכול לא כשר) והיא נתנה לו פירות וחטיפים ישראליים שהיו עליה", הוסיפה. "היא כרגע יושבת ליד השער של הטיסה ומחכה לראות שהיא תתקיים כרגיל".
"חוסר הוודאות הורג אותי"
מונא נמצאת בעיר בדרום בריטניה. היא אומנם קיבלה אישור מוועדת החריגים להגיע לארץ, אך כדי להגיע היא תצטרך לעבור 3 טיסות דרך מדינות שונות, בכל יומיים לעשות בדיקת קורונה ולקוות שהטיסות לא יתעכבו או יתבטלו. "קשה לי מאוד. חוסר הוודאות הורג אותי", מציינת מונא. "אני מפספסת כבר ראיונות עבודה, הוצאתי מלא כסף על בדיקות, טיסות ומלונות".
"לא רוצה להיות תקועה במדינות אחרות. אי אפשר עם המצב הזה", אמרה. "אני גרה עם אמא שלי, ואם אני אחזור לביתה, היא תצטרך לעבור לשבועיים לבית אחי, אז צריך לדעת מראש. אנחנו חייבים שיגידו שהם פותחים את נתב"ג מתאריך מסוים עד תאריך מסוים כדי שנתארגן בהתאם, אי אפשר ככה".