מור אנג'ל היא סטודנטית ישראלית שמנסה לחזור הביתה כבר הרבה זמן. במשך תרופה ארוכה היא פנתה לוועדת החריגים במטרה שיאפשרו לה לחזור, אחרי שסיימה את לימודיה. היא מצהירה שהיא מוכנה להיכנס לבידוד, לשים אזיקון, מה שצריך, אבל בכל פעם דוחים אותה מחדש. היא סבורה שאין עוד אנשים שפנו כל כך הרבה פעמים כמוה.
כמה פעמים פנית לוועדה?
"יותר מ-21 פעמים. אפילו היום הגשתי ודחו לי את הבקשה פעם נוספת."
מה הם עונים?
"אני חושבת שזה מענה אוטומטי כי כל פעם אני מקבלת תשובה של 'את לא עומדת בקריטריונים' וזהו."
ומה את כותבת להם?
"אני אומרת שאני בסין והלימודים נגמרו, הכסף נגמר וגם הוויזה ואני מתחננת שיעזרו לי."
מה את לומדת?
"אני לומדת מנהל עסקים בשפה הסינית. זו השנה השלישית שלי כאן וכל פעם אני חוזרת לארץ בחופשת סמסטר למשך חודשיים וחצי ואז חוזרת לסין."
אבל נתב"ג סגור, מה את רוצה?
"הבעיה היא שסיימתי את הלימודים ואני רוצה לחזור לחיות בארץ באופן קבוע. אני לא מבינה למה אני צריכה ועדה, אני רוצה לחזור לארץ שלי. אני מוכנה לעשות הכל כדי לחזור."
מה הדבר הראשון שתעשי כשתגיעי לארץ?
"אלך לאכול את האוכל של הארץ."