בימים כתיקונים התור לבית התמחוי של עמותת "לשובע" ארוך, אבל בחודשים האחרונים התור התארך עוד יותר ואליו התווספו לא מעט פרצופים חדשים של אנשים שמעולם לא העלו בדעתם שיעמדו בתור לחלוקת מזון כדי לקבל ארוחה בחינם. אחד מהם הוא חן שרעבי, פעיל חברתי שחילק בעצמו מזון לנזקקים, וכעת מוצא את עצמו עומד בתור. "זה מביך – אבל זה חוסך ארוחה", הוא מספר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אני יכולה להגיד ש-40 אחוז זה הומלסים, 60 אחוז זה אנשים חדשים", מציינת רוית רייכמן, מנהלת המטבח בבית התמחוי. "יש פה אנשים שעבדו במסעדות, בבתי אבות, באל על, דיילים, יש פה הרבה חבר'ה צעירים – זה לא היה פה בעבר".
דנה (שם בדוי) ובעלה תמיד עבדו, אך לפתע תוך זמן קצר מצאו את עצמם מובטלים. גם אותם פגשנו אותם עומדים בתור של בית התמחוי. דנה מספרת שקודם לקורונה היא עבדה בתחום הביטוח: "הייתי בבית בחל"ת, כמו כולם, חזרתי לעבודה, פיטרו אותי, המצב הכלכלי באסה אז נעזרים". לדברי דנה, העזרה של המדינה גם לא מספיקה: "היה מצב כלכלי טוב אבל פתאום אתה עם שלושה ילדים בבית, שכירות, הוצאות. אתה לא מקבל את המשכורת המלאה שלך, זה לא שהרווחנו מיליונים לפני".
הרבה מהאנשים שפגשנו בתור לקבלת ארוחה חמה הצליחו עד הקורונה להחזיק יפה את הראש מעל המים, הם לא היו עשירים אבל מצבים היה לא רע. הקורונה שינתה את התמונה. "קשה למצוא עבודה היום", מספרת לנו אחת מהן. "עבדתי כמטפלת בקשישים, טיפלתי בקשישה. אני לא באה באופן קבוע. מה לעשות? תגיד לי מה לעשות?".
בית התמחוי נמצא בתוך מבנה שבעבר היה בית כנסת, כאן מתנגדי ועובדי העמותה מבשלים את האוכל שיכול להגיע לאלף מנות ביום. וכמו בתור, גם בקרב המתנדבים יש מי שהקורונה פגעה בעבודתו. פגשנו את אנה אולסן, שעבדה בחברת הייטק ופוטרה, וכעת מתנדבת בעמותת "לשבוע". "הייתי מנהלת מוצר אז הייתי נוסעת בכל העולם", היא אומרת. "אבל לי יש לאן לחזור, פה יש אנשים שאין להם כלום. זה אנשים שעד שלשום הייתה להם עבודה והם קצת מתביישים להתקרב, אז אומרו להם 'בואו', ואז הם באים ושואלים 'כמה זה עולה? אין לי כסף, אני לא עובד'. זה יכול להיות אני עוד מעט".
"אל תזכיר את המילה 'תמחוי'"
בין העומדים בתור פגשנו גם את א', אדם מבוגר שנמצא בקבוצות הסיכון לקורונה. "נאלצתי לבוא לכאן כיוון שאני יחיד בארץ ובעולם", הוא משתף. "אמרו לי שאני יכול לקבל כאן מזון בתקופת הקורונה. אז באתי מפני שזה חוסך לי הרבה מאוד יציאות מהבית כי אני בגיל המסוכן. אני קורא לזה עזרה בתקופת הקורונה, אל תזכיר את המילה 'תמחוי' כי זה יעליב אותי".
חן שרעבי, תושב דרום תל אביב ופעיל חברתי שעד לא מזמן עזר בעצמו לנזקקים, פוטר מעבודתו ומתקשה למצוא עבודה חדשה: "נכנסתי לאתר של לשכת התעסוקה, אי אפשר להגיע. שולח קורות חיים – לא חוזרים אליך. אפילו עבודה בתור בודק חום אין".
"אני לא מבין איך אנשים יותר עניין מסתדרים", הוא אומר לנו. "אני עוד מסתדר, נסמך על המשפחה מסביב, איך אנשים בלי משפחה ובלי כלום יכולים להסתדר? אני אפילו לא יכול לדמיין. ואיך המדינה חושבת שכל זה יכול להחזיק מעמד בלי שיתפוצץ".