זה לקח כמה שבועות ספורים מאז שהקורונה הגיעה לישראל ועד אמצע אפריל, אז נכנסה לתוקף החובה לעטות מסכה בישראל. מאז, במשך 7 חודשים, הישראלים מנהלים יחסי אהבה-שנאה עם האיבר החדש שהתווסף לפניהם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בשבוע האחרון ניסינו לבדוק בשטח אם חל שינוי ביחס שלנו למסכה, זו שמעיקה על החיים אבל ככל הנראה גם מצילה אותם. חזרנו אל שני רחובות מרכזיים - אחד בירושלים ואחד בתל אביב, שבהם קיימנו מבחן זהה במאי האחרון. בחרנו בכוונה ימים נטולי גשם.
במשך שעה הצבנו את המצלמה שלנו ותיעדנו את העוברים והשבים, וספרנו כמה מהם ויתרו על המסכה.
התוצאות המלאות והמספרים - כאן בסרטונים:
מהתוצאות אפשר לראות בבירור שכמות העוברים והשבים ללא מסכה הצטמקה, גם בירושלים וגם בתל אביב, לעומת הבדיקה שערכנו חצי שנה קודם לכן. גם הפעם בתל אביב תיעדנו יותר אנשים ללא מסכה מאשר בירושלים.
נציין כי לאורך הבדיקה, בשתי הערים, נתקלנו גם בעוברים ושבים ללא מסכה בשעת פעילות גופנית. את אלה לא ספרנו בבדיקה כיוון שהחובה לא חלה עליהם.
בחודשים שחלפו בין שתי הבדיקות שערכנו הגבירה משטרת ישראל משמעותית את האכיפה שהחליפה את ההסברה. במאי נרשמו בממוצע כמה מאות בודדות של דוחות ביום, והיום הממוצע הגיע ל-1,000 עד 1,500 ביום.
על פי צו הבריאות, על כל אדם מעל גיל 7 חלה חובה לעטות מסכה בזמן שהייה במרחב הציבורי ובעבודה. עם זאת, יש גם פטורים מהחובה הזו:
- תלמידים בתוך הכיתות
- בזמן פעילות גופנית
- מי שמוגבלות נפשית, שכלית או רפואית מקשה עליו
- מי ששוהה בכלי רכב לבדו או עם אנשים שגרים איתו
- שני עובדים היושבים באותו חדר באופן קבוע ושומרים על מרחק של 2 מטר