לפני פקיעת תקנות החירום מחר (רביעי) בחצות, החל הבוקר הדיון בבג"ץ בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין ההגבלות שהוטלו על ההפגנות נגד ראש הממשלה נתניהו בזמן הסגר. אתמול הודיעה המדינה בתגובה על העתירה כי אין בכוונתה להאריך את ההגבלה על ההפגנות עם תוקפן היום בחצות. עם זאת, נכון לעכשיו המחאות עדיין מוגבלות ל-2,000 איש, ועם שמירה על מרחק וקפסולות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הדיון מנוהל בהרכב של שלושה שופטי עליון, בראשות נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות שפתחה את הדיון עם השאלה: "לנוכח הודעת העדכון מאתמול, שאין כוונה להאריך את מצב החירום המיוחד, אם לא תוארכנה התקנות - תוקפן יפוג מחר. כל עוד יש הכרזה על מצב חירום אפשר להאריך מעת לעת את תוקפן של התקנות האלה?". נציג הממשלה ענה לשאלתה של הנשיאה כי יש אפשרות להאריך את התקנות כל עוד מצב החירום נמשך.
על פי ההנחיות שיהיו רלוונטיות למחאות בסוף השבוע הקרוב, ההגבלה של עד 2,000 איש בקפסולות עדיין תהיה תקפה, וניסיון העבר מלמד שיהיה קשה מאוד לעמוד בהנחיה הזו. "תיאורטית במגבלה של שמירה על מרחק 2 מטרים ובקפסולות של 20 אנשים", שאלה הנשיאה חיות בדיון, "ניתן לקיים הפגנה גם של עשרת אלפים משתתפים שעומדים בתנאים האלה?". עו"ד אודי איתן, ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ענה כי העניין תלוי בשיקול דעתם של השוטרים.
בתגובה ענתה חיות: "זה לא עניין של שיקול דעת - בן אדם שמגיע להפגנה צריך לדעת איפה מותר לו לעמוד". גם שופט בית המשפט העליון ניל הנדל העיר: "איך המשטרה הפכה לגורם שקובע דבר כזה?". אליו הצטרף גם השופט חנן מלצר שטען: "אי אפשר להגיד זה תלוי בשיקול דעתו של השוטר, זה לא עובד ככה!".
במהלך הדיון שאל השופט מלצר את נציג היועמ"ש, עו"ד אודי איתן: "אתם יודעים על מישהו שנדבק בהפגנה?". נציג פרקליטות המדינה השיב כי אין על כך נתונים. הנשיאה חיות ענתה בתקיפות: "אין לכם נתונים. במבחן המידתיות הנזק שנגרם על פי הטענה הוא מאוד משמעותי למול תועלת לא ברורה".
בעקבות הבלבול בהנחיות ובתקנות, השופט חנן מלצר ביקש מנציג היועמ"ש להבהיר: "המגבלות בהפגנות החל מהיום בחצות, במידה ולא יותקנו תקנות חדשות הן עטיית מסיכה ושמירת מרחק של 2 מטרים ככל האפשר בין אדם לאדם. אולי תשקלו להוציא הודעה שזה המצב". הנשיאה חיות אמרה: "ההנחיות מורכבות ובגלל זה אנשים מבולבלים".
עו"ד יאיר נהוראי, ממגישי העתירה לבג"ץ אמר בדיון: "הדבר היחיד שנגרם בעקבות החוק הוא שבבלפור ומול המעון בקיסריה כבר אין הפגנות. אם מטרת החוק היא להגביל התקהלויות - אז החוק הזה יצר מצב הפוך: בגללו יש הרבה יותר התקהלויות בהפגנות בכל מדינת ישראל והשינוי היחיד הוא שמול מעונות ראש הממשלה אין הפגנות".
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון טען בדיון כי להגבלות על ההפגנות אין היגיון אפידמיולוגי והציג מחקרים שמראים כי לא חלה עלייה בתחלואה בעקבות קיום הפגנות. השופט חנן מלצר: "ראינו ירידה בתחלואה בזכות המגבלות האלה כך שזה סותר את טענתך". עו"ד שרגא ענה: "להפך, בתקופה הזו היו הפגנות סימן שההפגנות עוזרות לירידת התחלואה!". נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות: "זו מסקנה שהיא לא בהכרח מדויקת אדוני".
העתירה שבגינה דנים היום, הוגשה בתחילת הסגר על ידי התנועה לאיכות השלטון במטרה להוציא צו ביניים שיקפיא את ההחלטה ויתיר הפגנה באמצעות רכבים פרטיים וללא התקהלות. התנועה ביקשה מבית המשפט לקיים בנושא דיון בהול ולהוציא צו ביניים לעיכוב כניסת הסעיף לתוקף. "החוק מרוקן מתוכן את אחת מזכויות היסוד המובהקות במשטר דמוקרטי. מניעים בריאותיים אינם עומדים בבסיס התיקון לחוק", לשון העתירה.