המדינה שכחה אותם: בדוח שמפרסם היום (שני) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן נמתחת ביקורת חריפה על טיפול הממשלה בניצולי השואה. המבקר קובע כי יותר מ-51 אלף ניצולי שואה חיים בעוני, סובלים מתנאים שאינם ראויים ואף מוותרים על צרכים בסיסיים. ידם של יותר מ-10,000 מניצולי השואה הקשישים לא משגת כדי להנגיש את ביתם לצורכיהם הפיזיים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בישראל חיים היום על פי הדוח כ-136,000 ניצולי שואה וכן כ-56,000 איש שהממשלה הכירה בהם כנפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת המלחמה. מדי שנה נפטרים כ-16,000 ניצולים בשנה. 75 שנים לאחר מלחמת העולם השנייה, מדינת ישראל עדיין מבחינה ביחסה בין ניצולי השואה שעלו עד 1953 ובין אלו שעלו לאחר אותה שנה.
72,598 ניצולים שחיים היום, עיקרם מברית המועצות לשעבר, זכאים רק למענק שנתי זעום ולא למענק חודשי כיתר הניצולים בשל מועד עלייתם ארצה. "גובה המענק השנתי עומד נכון למועד סיום הביקורת על סך של 3,991 ש"ח לשנה, משמע כ-333 ש"ח לחודש", נכתב בדוח. "בעוד שגובהו של התגמול החודשי המשולם לניצולי השואה מקבלי התגמול החודשי נע בין 2,420 ש"ח ל-6,077 ש"ח לחודש, וזאת בלי הטבות נלוות המסתכמות באלפי שקלים בשנה".
קולם של ניצולי השואה העניים אינו נשמע
מצבם החמור של ניצולים אלו נחשף כבר בדוח מבקר המדינה בעניין ב-2017, ואולם מאז המצב החמיר. שיעורם של המתקיימים מקצבת הבטחת הכנסה מבין הניצולים המקבלים מענק שנתי עלה מ-67% אז ליותר מ-70% בשנת 2019. אנגלמן מפנה את הביקורת למשרד ראש הממשלה, משרד האוצר והרשות לזכויות ניצולי שואה אשר "טרם מצאו פתרון לשפר את מצבם הכלכלי".
תיאור מצבם של ניצולים אלו שעולה מהדוח - קשה. "חלק גדול מאוכלוסיית הניצולים מקבלי המענק השנתי שעלו מברית המועצות חיים בעוני", כתב המבקר. "לניצולים אלו אין פנסיות או בסיס כלכלי אחר. משרד מבקר המדינה מציין לפני משרד האוצר, משרד ראש הממשלה והרשות כי חלק מניצולים אלו נאלצים להסתפק ברמת חיים נמוכה, אוכלים אוכל שאינו מגוון ואינו מכיל את כל אבות המזון, מצמצמים את רמת הצריכה ומוותרים על מוצרים בסיסיים".
"קולה של אוכלוסייה זו, שהיא כרבע מאוכלוסיית ניצולי השואה, אינו נשמע", מצהירים במשרד המבקר. "לדעת משרד מבקר המדינה, בחלוף 75 שנים מזמן מלחמת העולם השנייה, ההבחנה בין ניצול שואה שעלה לארץ לפני שנת 1953 לזה שעלה לאחר מכן, הולכת ומיטשטשת. משרד מבקר המדינה ממליץ לבחון אפשרות לגבש תוכנית סיוע להגדלת התגמולים החודשיים לקבוצת ניצולים זו ככל האפשר".
מוותרים על טיפולים רפואיים כדי לשלם על דיור
הדיור הוא אחת הבעיות העיקריות של ניצולי שואה נזקקים, עיקרם מקרב העולים מברית המועצות לשעבר, שהגיעו החל משנות התשעים של המאה העשרים. אין להם דירות בבעלותם והם נאלצים לשלם שכר דירה גבוה. "חלקם מוותרים על טיפולים רפואיים ועל מילוי צרכים חיוניים אחרים כדי לשלם את הוצאות הדיור", נכתב בדוח המבקר.
בביקורת הקודמת מ-2017 נמצא כי 16,000 ניצולי שואה ממתינים לדיור ציבורי. בעיה זו לא נפתרה. "חלק מהניצולים ממתינים שנים ארוכות לקבלת דיור ציבורי", מסרו למבקר במשרד הקליטה. "זאת בשל ההיצע המוגבל של הדירות המוקצות למשרד הקליטה - פחות מ-1,000 דירות לשנה. הסיוע בשכר דירה מכסה רק חלק משכר הדירה".
"הזמן אוזל ולכן צריך פתרון דחוף לסוגיה", כתב המבקר. "משרד מבקר המדינה ממליץ כי במסגרת התוכנית הנדרשת לקידום הדיור הציבורי, תיבחן הקצאת נתח מהמשאבים לטיפול באוכלוסיית הניצולים על מאפייניה המיוחדים. מומלץ שמשרד הקליטה יפנה באופן יזום לניצולים שהוא מטפל בהם והם זכאים לדיור ציבורי, ויבדוק אם הם מעדיפים דירה בדיור הציבורי או המשך סיוע בשכר דירה".
יותר מ-10,000 ניצולים חיים בדירות לא מונגשות
ממדגם שביצעו חברות הדיור הציבורי עלה כי 27% מהדירות, בהם מתגוררים ניצולי שואה, זקוקות להתאמה מבנית בשל מוגבלות בניידות של הניצולים. ישנם מעל ל-51,000 ניצולים מקבלי הבטחת הכנסה. ממצאי מדגם ההנגשה מצביעים על הצורך בהתאמת למעלה מ-10,000 דירות בעבור ניצולים המתקשים לעמוד בהוצאה, ואף לנהל שיפוץ כאמור בעצמם, שעלותו הממוצעת עומדת על 18,000 שקלים.
כעת הניצולים ניצבים בפני שוקת שבורה. "הרשות, משרד האוצר, משרד הרווחה ומשרד השיכון במסלול הכללי (למוגבלים בניידות), אינם תומכים תקציבית בהנגשת דירות ניצולים", טוען המבקר. "ליקוי זה לא תוקן ופעילות ארגונים חוץ ממשלתיים להנגשת דירות ניצולי שואה צומצמה במידה ניכרת". כמו כן תקציביהן של תוכניות מצומצמות שכן מופעלות, כמו זו של הקרן לרווחה, אינם מובטחים אפילו לשנה הבאה.
שירות חיוני נוסף שנמצא בסכנת הפסקה מפני שחסר מימון הוא לחצני מצוקה לכ-9,000 ניצולים: "ללא סיוע ממשלתי ראוי, תתקשה הקרן לרווחה להמשיך את השירות, שממומן היום ברובו מתרומות".
מרבית נכי המלחמה בנאצים נפטרו בהמתנה לסיוע
נכי המלחמה בנאצים, שאינם מוכרים גם כניצולי שואה, אינם זכאים לתוספת שעות סיעוד. מדובר בלוחמים בצבאות בעלות הברית שחיים היום בישראל. מספרם עמד על כ-500 בשנת 2017 אבל עקב גילם המבוגר (מעל ל-90), 400 מהם נפטרו וכעת נותרו רק 100 אחרונים.
נכי המלחמה נפטרו מבלי לקבל את הסיוע והמבקר מאשים כי "משרד האוצר והרשות (לזכויות ניצולי שואה) לא פעלו למתן סיוע ל-100 הלוחמים הנותרים". כעת הוא ממליץ שהדבר ייעשה ומציין כי עלותו עמודת על כ-2.4 מיליון שקלים בשנה בלבד.
למשרד הרווחה יש תקציב – הוא לא מממש אותו
"בשנים 2018 ו-2019 ניצל משרד הרווחה רק כ-30% מהתקציב הכולל של "התוכנית לנזקקים", קובע המבקר. מדובר בתקציב של 30 מיליון שקלים שנועד לסייע לניצולים המתקיימים מהבטחת הכנסה. בשל אי מימוש התקציב, נמנע מרבים מהם לקבל אספקה של צרכים מיוחדים וכן ליהנות מפעילות להפגת תחושת הבדידות.
כדי לשפר את מצבם של ניצולי השואה חשוב לבצע מהלך למיצוי זכויות. הביקורת אומנם העלתה כי אכן הוקצה תקציב מיוחד לביצוע סקר בקבוצת ניצולים בעלי פוטנציאל למיצוי זכויות הניתנות על ידי הרשות, בסך של כ-13 מיליון ש"ח וכן כ-4 מיליון ש"ח נוספים לגיוס כוח אדם. עם זאת, הסקר הקיף רק כ-22% מניצולי השואה ונפגעי ההתנכלויות.
גם מאמצי המיפוי של ניצולים המרותקים לביתם ונזקקים לסיוע לא הושלם. כמו כן, המבקר ממליץ להנגיש את הזכויות לניצולים באתר הרשות לזכויות ניצולי שואה באופן טוב יותר. המבקר ממליץ גם לרכז את הטיפול בניצולי השואה בידי גורם אחד.
אנגלמן מציין גם כמה התפתחויות חיוביות מאז הדוח ב-2017, כמו הגדלת זכויות לניצולים, ניצול של תקציבים במסגרת התוכנית הלאומית על ידי משרד הרווחה שלא נוצלו קודם, תוכנית הנגשה בדיור הציבורי שגיבש משרד השיכון (למרות שטרם תוקצבה), מענקים נוספים לניצולים ושיתוף המידע בין הגופים.
אולם חשוב לזכור, הזמן אוזל. המבקר מציין שאוכלוסיית ניצולי השואה הזכאים למענק השנתי הזעום בלבד, הצטמצמה ב-15% במספרם מהדוח הקודם, ואוכלוסיית נכי המלחמה קטנה מ-500 ל-100. על רקע זה כותב המבקר בסיכומו של הדוח: "על הממשלה להמשיך ולפעול כדי לאפשר חיים בכבוד של הניצולים שנותרו בחיים".