מחקר ארצי חדש שפורסם היום (חמישי) חושף תמונת מצב בעייתית על רקע הקשיים איתם נאלצת להתמודד קהילת הטראנס בישראל. זהו המחקר הגדול ביותר שנערך עד כה בנושא, עם למעלה מ-350 משתתפים ומשתתפות מכל רחבי הארץ ומספר נתונים המשקפים את האתגרים איתם מתמודדים חברי הקהילה יום-יום.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מהמחקר עולה כי אחד המשברים המרכזיים איתם מתמודדים חברי הקהילה הוא הצורך בכלכלה ובתעסוקה. על פי הדוח ישנם פערים משמעותיים בינם לבין כלל האוכלוסייה במדדי הביטחון התעסוקתי, ברמת הכנסה והרווחה החומרית. משתתפי המחקר סיפרו על מצבים רבים של אפליה והדרה על רקע זהותם המינית, דבר המלווה בהיעדר הזדמנויות לשילוב במעגלי התעסוקה. מהמחקר עולה כי רבע מחברי קהילת הטראנס בישראל לא השתכרו כלל במהלך שנת 2019, זאת כאשר ממוצע ההכנסות החודשי של כמחצית מהם נמוך מ-4,870 ש"ח.
יחס מפלה מרופאים
מצוקותיהם של חברי וחברות הקהילה בתחומי בריאות ורווחה מתבטאות בהיבטים רבים כשבראשם נגישות חלקית ולקויה לשירותי הבריאות. במהלך חייהם כ-64% מחברי קהילת הטראנס העידו על יחס שלילי או מפלה מצד איש צוות רפואי בגלל זהותם המגדרית. כמו כן, 40% מהנשאלים דיווחו על מצבים בהם סירבו לטפל בהם בשל זהותם המגדרית.
ירידה משמעותית בגיוס לצה"ל וסכנה לאובדנות
מהמחקר עולה כי חברי הקהילה חווים אפליה על רקע זהותם גם במסגרת הצבאית, נתון שהוביל במרוצת השנים לירידה חדה בשיעור הגיוס לצה"ל בקרב חברי וחברות הקהילה. עם זאת ניכרת עליה במגמת הטרנסים והטראנסיות המתגייסים לשירות לאומי.
עוד עולה מהנתונים כי האתגרים הרבים איתם נאלצים להתמודד חברי וחברות הקהילה מעמידים אותם בסיכון גבוה במיוחד לאובדנות. רוב מכריע של 78% מחברי הקהילה העידו כי חשבו לפחות פעם אחת בחייהם על האפשרות להתאבד. עוד צוין כי כמחצית מחברי הקהילה ניסו לשלוח יד בנפשם כאשר כשליש שקלו זאת באופן רציני גם בשנה האחרונה.
הנתון המעודד העולה מממצאי הסקר מצביע על כך שרובם המכריע של חברי הקהילה דיווח על התפתחות רגשית חיובית בקשר ביניהם ובין בני משפחתם – דבר המתבטא בדאגה, אכפתיות ואף בעזרה מעשית. ממוצע ההתנסויות החיוביות עם בני המשפחה גבוה יחסית לממוצע ההתנסויות השליליות.
בניגוד לקשר המתחזק עם המשפחה, ניכר כי רוב חברות וחברי הקהילה חווים תחושות שליליות במהלך אינטראקציות עם זרים במרחב הציבורי. חוויות אלה כוללות יחס מפלה או הדרה חברתית; אלימות מילולית ולעיתים גם פיזית במקומות עבודה, במסגרות הלימודיות וכו'.
על פי המחקר, התנסויות שליליות אלה במרחב הציבורי גורמות לרבים להימנע מאינטראקציות חיוניות עם גורמים חשובים במרחב הקהילתי והציבורי: החל מחשש לבקר בבתי עסק, דרך הימנעות מהגעה למשרדים ממשלתיים, ועד פחד ממשי לפנות למשטרה בעתות הצורך.
מערך הכשרה ייעודי לחברי הקהילה
"נתוני המחקר מציגים תמונות מצב עגומה של הקשת הטרנסית בישראל", אמרה יו"ר האגודה למען הלהט"ב, הילה פאר. "חברי הקהילה סובלים במשך שנים מאפליה ממסדית וחברתית בתעסוקה, בבריאות, ובכל תחומי החיים. מדובר בנורת אזהרה לחברה הישראלית ולממשלת ישראל ותזכורת לכך שאנחנו עדיין נלחמים ונלחמות על הזכות להיות מי שאנחנו".
בתגובה לממצאים אלה החליטו ארגוני הקהילה לדרוש משרי הממשלה להקים מערך הכשרה והשמה ייעודי עבור אנשים על הקשת הטרנסית. במסגרת זו יידרש המערך לטפל באפליה בתעסוקה, לפתח מענים ייעודיים במערכת הבריאות לחברי קהילת הטרנס ויקדמו טיפולים המותאמים לצורכיהם.