שלל ירקות מטורקיה לצד פירות מסין ומארצות הברית - כולם מגיעים לישראל בדרך הארוכה. הסחורה במרבית המקרים נראית מעולה, והמחיר דומה לגידולים הישראליים, או מעט נמוך יותר. כך מתחילת השנה זינק ייבוא הפירות לישראל כבר ב-25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יותר מ-50 אלף טונות מחו"ל התחרו בסופרים מול התוצרת המקומית. מה ההבדל בין הסחורות ומי נפגע מהייבוא שהולך וגובר?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על המדף בסופר לא יהיה רשום לכם שזה מלפפון מטורקיה או מלפפון ישראלי. הם נראים אותו הדבר, אבל מגיעים ממקומות שונים לחלוטין. "הצרכן הפשוט, קשה לו לזהות את זה. ואם בכלל, מי שגם במקצוע קשה לו לזהות את זה", סיפר לנו ווהב ווהב מהשירותים להגנת הצומח במשרד החלקאות.
מי מחזיק יותר זמן על המדף?
מכיוון שאי אפשר להבחין בהבדל, החלטנו לקחת פירות וירקות שמגיעים מחו"ל ולהשוות אותם למה שגדל כאן. הנחנו אותם בחדר ממוזג, אלה ליד אלה, ואחרי עשרה ימים בדקנו מי החזיק יותר על המדף. ראינו שהתוצרת שהגיעה מחו"ל הושפעה בטעם, אבל מבחוץ קשה להבחין.
במפתיע, שני סוגי העגבניות נותרו כמעט ללא שינוי. המלפפון הטורקי איבד את הצבע הירוק, ואילו הקישוא הישראלי שינה צורה. האגס שהגיע מחו"ל היה היחיד שנרקב בצורה משמעותית, ובתפוחים לא איתרנו שינוי חיצוני.
מבחן הטעם
בנוסף, בדקנו גם האם באמת ניתן להרגיש הבדל בטעם בין הסחורה החקלאית הישראלית לזו שמגיעה מחו"ל. השופטים שלנו היו רמי לוי, שמוכר ברשת שלו "רמי לוי שיווק השקמה" גם סחורה מחו"ל, השף רן שמואלי שמאמין בתוצרת מקומית, ויסמין שלום, בשלנית ביתית. במבחנים שלנו הם העדיפו באופן די ברור את הטעם הישראלי. אבל מבחינת רשתות השיווק, לא בטוח שזה משנה.
"אני קודם כול מעדיף תוצרת הארץ, אבל לפעמים לצערי הרב יש חוסר של סחורה. וברגע שיש חוסר של סחורה ואין סחורה, כדי שיהיה כאן ביטחון תזונתי כרגע אז עושים ייבוא", טען לוי. שר החקלאות אלון שוסטר אמר מנגד: "לצערי גם בשגרה, גם כשלא חסר פירות וירקות תוצרת הארץ, ישנן רשתות שיווק שמקיימות מדיניות של ייבוא גם עם תשלום אותו מכס קטן, כדי להוריד את החקלאים על הברכיים וכדי לאלץ אותם למכור להם במחירים ברצפה. הדבר הזה הוא פסול מבחינה עסקית, מבחינה מוסרית, ואני כמובן מגנה את זה".
ייבוא העגבניות זינק - המחיר רק עולה
בדיקה שלנו העלתה שאכן בשנים האחרונות מגדלים בישראל פחות עגבניות. אם בשנת 2014 גודלו בישראל 193 אלף טונות של עגבנייה ישראלית, בשנה שעברה ירדה הכמות ל-139 אלף טונות - ירידה של 54 אלף טונות. מה קרה באותה התקופה? ב-2014 הייבוא לישראל כלל 2,800 טונות מחו"ל, רובו מטורקיה. ואילו ב-2019, המספר זינק כבר ל-38 אלף טונות. הייבוא גבר בעקבות מחסור שנוצר כאן, כיוון ש-50 משקים מקומיים שגידלו עגבניות נסגרו. לדברי רבים מהם, הסגירה הגיעה בגלל הייבוא מחו"ל.
מבלי להפחית במחויבות הציונית של רשתות השיווק, שורת הרווח הסופית היא שמכריעה. ולכן יש עדיפות בראש ובראשונה לסחורה זולה. כמעט מיותר לציין שמחיר העגבנייה בישראל לא ירד במקביל לגידול בייבוא. להפך, הוא עולה באופן עקבי בכל שנה ב-5 אחוזים. גם ירקות ופירות אחרים מחו"ל לא מורידים את המחיר בסופר.
"אם יהיה בארץ תוצרת הארץ שהוא יהיה יותר זול, אנחנו נמכור תוצרת הארץ ולא נמכור תוצרת חוץ. ואנחנו מעדיפים למכור תוצרת הארץ. אנחנו דואגים לצרכנים שלנו", טען רמי לוי. שר החקלאות שוסטר חושב אחרת ממנו: "שלא יהיה ספק, המחירים שמוכרים לציבור הם אינם שונים באופן משמעותי, ואותן רשתות נהנות מהפער הקמעונאי הזה. הן בעיקר הנושאות ברווחים והנהנות מאותו ייבוא, לא הצרכן, בוודאי לא החקלאים".
סקרים שנערכו לאחרונה הראו שיותר מ-80 אחוז מהצרכנים רוצים לקנות רק תוצרת ישראלית, ורובם מצהירים שהם מוכנים גם לשלם עליה יותר. אבל האם הסולידריות הלאומית, במיוחד עכשיו בעידן הקורונה, תעמוד במבחן המציאות בסופר? הצבנו שלטים בסופר "הכי זול" בקריית שמונה: "עגבנייה תוצרת טורקיה", "עגבנייה מישראל", לשני הסוגים מצוין מחיר זהה, ובדקנו מה אנשים יבחרו לקנות.
מי שכן שמו לב לשלטים באמת העדיפו את העגבנייה הישראלית. אבל בסופו של דבר נרכשו בסופר במשך כל אותו היום מספר כמעט זהה של עגבניות מכל מדינה, עם יתרון קל דווקא לטורקיה.