אדיבה אור, גמלאית בת 82, נחרדה לספר שלא יצאה מדלתות ביתה כבר חודש. "לקחו לי את החיים", אמרה בריאיון לעמליה דואק. "כל כך עצוב לי. פסח היה גרוע, אני לא יודעת איך שרדתי את זה ולא חתכתי ורידים, אבל אני פה. זה היה נורא". אדיבה ורבים בני גילה עוברים בימי הסגר תקופה מורכבת ומאתגרת ועל כן היא קוראת לצעירים: הרימו טלפון לסבתא.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
למרות גילה המתקדם, מעידה על עצמה אדיבה שהיא אדם פעיל מאוד. היא אוהבת לצאת לקולנוע, להאזין לקונצרטים ולפגוש חברים בימי חמישי. הסגר הראשון פגע בחייה מאוד עד שהגיעה ממש לייאוש. "אמרתי לעצמי 'אדיבה, את רוצה לחיות למרות", נזכרה.
גם בסגר השני היא עוברת רגעים קשים מאוד. היא סיפרה על רגע אחד שבו הרגישה שממש אין לה אויר. "לא הצלחתי לישון, היו לי התכווצויות ברגליים ופתאום הרגשתי שאני נחנקת". היא נזכרה בטלפון של ער"ן והחליטה להתקשר אליהם לתמיכה. זה עזר לה לדבר עם מישהו אחר על הקו שהרגיע אותה. "אני לא אתקשר לבן שלי באמצע הלילה", אמרה. "לא רוצה להכביד עליהם. אני אישה עצמאית, לא רוצה שירגישו אותי בכלל".
"מה שקורה בחוץ, לא סופרים אותנו הזקנים ממטר – במיוחד אלה שעברו את ה-80", שיתפה את תחושותיה. "מאוד קשה להיות זקן ובמיוחד כעת. אני אומרת לצעירים חבר'ה תרימו טלפון לסבתא. אנחנו לא כל כך יכולים להסתדר עם הזום. לחבריי הקשישים היא ממליצה לטלפן ל-8840*, מוקד גימלאים שיהיו שם בשבילכם בכל מה שתצטרכו".