עיריית תל אביב-יפו, בשיתוף משרד הבריאות, פיקוד העורף ומשטרת ישראל, פתחה הבוקר (שלישי) מרכז עירוני לחקר אפידמיולוגי, בעקבות כישלון מערך החקירות של משרד הבריאות. "אין ספק שמשרד הבריאות לא מספק את הסחורה", אמר ראש העירייה רון חולדאי שביקר במקום.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
חולדאי התייחס גם לנושא ההפגנות שעולה שוב ושוב בדיוני ישיבות הממשלה. "יש לנו שיתוף פעולה עם כל הגורמים בשגרה, אבל בנושא ההפגנות אנחנו מרגישים שיש חוסר שיתוף פעולה". על הגעתו להפגנה במוצאי שבת אמר חולדאי שהוא לא הגיע להפגין, אלא שהה במקום במסגרת סיור שגרתי מתוקף תפקידו: "באתי לראות איך ההפגנה מתקיימת ולראות איך המשטרה מתנהגת. אני מסתובב דווקא במקומות הקשים. גם להפגנה האחרונה הגעתי כך שלא יכירו אותי (עם כובע לראשו, א"ר), אבל לדאבוני הכירו אותי מהר".
בנוגע לדיווח אמש לפיו הוא מתכוון לשתף פעולה עם גדי איזנקוט במסגרת מפלגת מרכז חדשה שמוקמת בימים אלה, טען חולדאי ש"הכל קשקוש, סתם ידיעות, סתם השערות. אני ראש עירייה וכשיהיו חדשות אני אודיע".
במרכז האפידמיולוגי החדש שפתחה העירייה יעבדו 100 עובדי עירייה, תאגידים עירוניים וצעירים בשנת שירות. הוא יעבוד במשך 7 ימים בשבוע בשתי משמרות יומיות, שחולקו לקפסולות במטרה להקטין סכנת הידבקות בקורונה במרכז עצמו.
רון חולדאי חנך את המרכז החדש וביקר את התנהלות משרד הבריאות במשבר עד כה: "אין ספק שמשרד הבריאות לא מספק את הסחורה, מתחילת הדרך. גם היום משרד הבריאות לא בנוי לנהל משבר מהסוג הזה. לדאבוני ההתעקשות של משרד הבריאות לנהל את האירוע היא לא ראויה".
חולדאי הסביר מדוע החליטו לטפל במערך החקירות האפידמיולוגיות ברמה המוניציפלית: "אין ברירה אחרת ואנו חייבים לקחת יוזמה ולעשות דברים אופן עצמאי כדי לשפר תהליכים שקורים או לא קורים ברמה הלאומית. הקמנו לפני 4 חודשים משל"ט כדי להתמודד עם המצב אצל העובדים הזרים והקהילה הזרה, אחר כך הכנסנו לשם את הטיפול באוכלוסייה עם הקהילה הערבית ביפו, ובהמשך החלטנו לטפל בכלל הבעיה בכל העיר במובן הרחב".
בעירייה אמרו כי מלבד המבודדים, במרכז יטפלו גם ב-70 אלף קשישים, שעובדי העירייה ידאגו לשאול לשלומם ואף להעניק סיוע במידת הצורך. "אני מקווה שהתהליכים האלה יצליחו להביא אותנו מהר לעבוד בנוכחות קורונה ולא לסגור את המדינה בגלל קורונה", אמר חולדאי.
חולדאי אמר כי בקהילות מסוימות, כדוגמת קהילת חסידי גור בצפון העיר וקהילת חרדים בשכונת נווה עופר, מטופלת בין היתר על ידי דיאלוג עם המנהיגות הרוחנית בקהילות. "אלו אוכלוסיות שמאופיינות בהרבה נפשות בדירות קטנות ואנחנו מעורבים מאוד בקהילה כדי לשפר את המצב".