באתר האינטרנט "המקום הכי חם בגיהנום" פורסם הבוקר (חמישי) תחקיר שחשף עדויות של שש נשים שטוענות כי עיתונאי "הארץ" והמשורר, רועי צ'יקי ארד, תקף אותן מינית בשנות ה-20 לחייו, כשהן קטינות. אתמול, טרם פרסום התחקיר, פרסם ארד פוסט חושפני בפייסבוק והגיב על הטענות על מעשיו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בתחקיר ניתן למצוא 3 נשים שבזמן התקיפה היו קטינות ותלמידות בית ספר תיכון. סיפוריהן אירעו בשנות ה-2000 המוקדמות. ארד, היום בן 43, היה אז בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, אחרי שייצג את ישראל באירוויזיון עם להקת פינג פונג. בעולם התרבות הסתובבו שמועות על התנהלותו הבעייתית עם נשים צעירות וקטינות, אלא שהיה קושי לאתר נשים שיסכימו לספר על שחוו.
"במקום הכי חם בגיהנום" נכתב כי בשבוע שעבר פורסם פוסט בקבוצת הפייסבוק "סודות בין חברים לפני שמתים" שעסק בתקיפה מינית. על הפוסט הגיבה מישהי שסיפרה את סיפורה והגדירה את ארד "משורר מפורסם" ו"עיתונאי". שתי כותבות שונות זיהו שהן מתייחסות לאותו אדם. לפי "המקום הכי חם בגיהנום" ההתכתבות בין השתיים הביאה לחשיפת התחקיר.
א': "אני בת 36 היום. זה קרה כשהייתי בת 14. הוא היה אז בפינג פונג נדמה לי עם שמייח. אני תל אביבית וזו עיר קטנה. הייתי רואה אותו סביב הדיזנגוף סנטר לא פעם. פעם אחת אמרנו שלום ליד הבורגראנץ'. הרגשתי כנראה בוגרת לגילי. אני משערת שהייתי בטח בתחושה של וואו, איש מפורסם אומר לי שלום. התחלנו להיות חברים באייסיקיו. הוא היה מסתובב עם חבורה כזו. הייתה פעם שהוא הזמין אותי לבוא לגג אליו לראות שקיעה וממש התרגשתי. אמרתי לחברות שלי בטח נראה שקיעה נשמע לאונרד כהן ונתנשק".
"התלהבתי והגעתי", סיפרה א'. "חשבתי שאני יודעת מה אני עושה וזה סופר קול. הוא גר אז בשדרות בן ציון והיה גרם מדרגות גבוה כזה. עליתי ודפקתי בדלת. הדלת הייתה פתוחה והוא שכב עם חלוק והחזיק את איבר המין שלו ביד. בלי להגיד כלום. הוא לקח לי את הראש וזה כאילו היה ברור מה הוא מצפה שאני אעשה בסיטואציה הזו. זו הייתה פעם ראשונה שראיתי איבר מין של גבר. הייתי מאוד קטנה. והוא ידע את זה. זה לא כמו בפרשת איל גולן שטען כי לא ידע".
"לפני שבוע בערך ראיתי אותו באלנבי כשקניתי בגדים. נגעלתי ממנו. כל השנים חשבתי שאני זו שרציתי ואני זו שבאתי ואולי אני ביקשתי. חוץ מזה חשבתי שאולי אני לא צריכה לדבר על זה כי אני לא רוצה להרוס לבן אדם את החיים", הוסיפה.
"הדלת היתה פתוחה וצ'יקי שכב עם חלוק והחזיק את איבר המין שלו ביד"
ב': "הייתי בת 16 כשזה קרה, ב-2003. למדתי אז בתלמה ילין והיחס אלינו היה כאל אנשים בוגרים וזו התחושה שהייתה לי אז. שאני אדם בוגר ויש לי שיקול דעת וכוח ויכולת להחליט על הגוף שלי. באותה תקופה התחלתי לצאת עם חברה לבר באלנבי שקראו לו הפרילנד. התלהבנו מזה שמכניסים אותנו לשם. אף פעם לא בדקו לנו תעודות זהות. ערב אחד עמדנו שם, אני והחברה, וצ'יקי וחבר שלו שעסק אז בקולנוע. החבר היה מעוניין בחברה שלי והיא לשמחתי הרבה לא נתנה לו בסוף את הטלפון שלה".
"צ'יקי התעניין בי. מגעיל אותי לקרוא לו צ'יקי, אקרא לו רועי", אמרה ב'. "צ'יקי זה מרגיש כמו לקרוא לו בשם חיבה. הוא ידע מיד בת כמה אני. חשוב לי להבהיר את זה. לא רק שאמרנו בנות כמה אנחנו, אלא שאני גם זוכרת שהוא התייחס לגומייה שהייתה לי על פרק כף היד ואמר שזה מסגיר את זה שאני ילדה כי רק ילדות שמות גומייה ככה. בעקבות הערב נוצר איזה מין קשר של התכתבות בינינו וקבענו להיפגש".
"קבענו להיפגש בבית קפה ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב, לא רחוק מהאזור שבו הוא גר אבל הוא אמר לי שהוא לא רוצה שיראו אותנו ביחד כי אני קטינה וביקש שנעלה אליו הביתה", סיפרה. "כילדה בת 16 לא חשבתי שיש כאן באמת סכנה. חשבתי לעצמי שזה יהיה מצחיק ויהיה לי סיפור לחברות ולא חשבתי שיש לי מה לחשוש ממנו ולא התכוונתי לעשות איתו שום דבר".
ב', המשיכה לשחזר: "הוא נשכב על המיטה והסתכל עליי והתחיל לנסות לשכנע אותי להצטרף אליו למיטה. זה היה לי לא נעים והמשכתי לעמוד ליד הדלת. באיזה שלב הוא ניגש אליי וסובב אותי עם הפנים לקיר ונצמד אלי מאחורה והתחיל למשש אותי. לא זוכרת כמה זמן זה ארך. אולי דקה או שתיים. קפאתי. לא ידעתי כל כך מה לעשות. הצלחתי איכשהו להשתחרר ממנו. סוג של דחפתי אותו. אני כבר לא כך כך זוכרת כי אני לא בטוחה שהוא תפס אותי עד כדי כך חזק או הפעיל כוח. אבל השתחררתי ופתחתי את הדלת וחושבת שמלמלתי משהו על זה שאני צריכה ללכת. רצתי למטה והוא צעק לי תוך כדי כך 'מה את בתולה' בטון מאוד מזלזל. בטון של מה הבעיה שלך".
התחקיר חושף עוד עדויות רבות של הנשים שהותקפו ושל חבריהם מאותה התקופה. לקראת פרסום התחקיר, העיתונאי ארד השעה את עצמו מתפקידו ופרסם בחשבון הפייסבוק שלו פוסט חושפני בו הביע את התנצלותו. "מאז שנחשפתי לטענות כלפי, אני מת מהלך", כתב ארד. "שכן, גם אם אני לא זוכר את הדברים המתוארים, לבי נשבר ויוצא אל הנשים שנשאו לפני שני עשורים שלמים תחושות עכורות כל כך בנוגע אלי".
עוד הוא כתב: "ואולי טוב שהמוגלה פרצה החוצה. גם אם לא היה בי זדון, עיוורון לפעמים לא פחות נורא. אני היום מלא בושה בבחור שהייתי בתקופה המתוארת. העובדה שבתחילת האלפיים, כשהייתי צעיר בתחילת ה-20, רבים מדי בסצנות הרוק וחיי הלילה, היו מה שמכנים היום דושים, לא מעניקה לי זרזיף הצדקה, כדוש חסר-רגישות בעצמי. להפך – היא רק מראה כמה עלינו וכמה עלי עוד ללמוד ולהתקדם. וגם אם הודות למאבק נחוש, היחס הדוחה לנשים נוסח הניינטיז השתנה, תודה לאל, למין הגברי כולו ולי בתוכו, נותרה עבודה רבה על עצמנו עד שנשים יוכלו לחיות בביטחון, בכבוד ובשוויון, וכדאי לציין יוזמות חיוניות לשמירה על מרחב בטוח לנשים בחיי הלילה כמו עמותת "לילה טוב", שהלוואי והיו פועלים אז".
אני רוצה לעדכן את חברותיי וחבריי כי מחר עומד להתפרסם עלי תחקיר של שרון שפורר ב"מקום הכי חם בגיהנום" עם אמירות קשות מאוד...
פורסם על ידי Roy Chicky Arad ב- יום רביעי, 9 בספטמבר 2020
"מלא צער, אני מבקש סליחה מכל אישה שהרגישה אי פעם שפגעתי בה", הוסיף. "כמי שפעילותו ביקשה להפוך את העולם לרע פחות ואף לטוב יותר, שחשב את עצמו כמקדם נשים ואפילו עומד בצד הנשים – אני חש ככישלון. כל מאבקיי הרושפים וכתבותיי החברתיות נראים לי כרגע כמו בדיחה גרועה. גם אם אני היום אדם אחר, לא המוזיקאי בראשית שנות ה20 שלו, מחצית מחיי כיום, האחריות המוסרית נותרה עלי עכשיו ולכל ימיי".
"ציבורית, אבל גם אישית, לא אוכל להמשיך בעסקיי כרגיל כשעננה כהה כזו מרחפת על ראשי, נוגסת בנשמתי. איך אוכל עכשיו לפרסם שירים, להופיע בבגדים מצחיקים או לכתוב כתבות? למרבה הצער, אי אפשר לצעוד בזמן לאחור. הרגע השחור הזה, בעומק הבור, הוא הזדמנות לנסות להשתפר לעתיד, לקבל ולהעביר שיעור לבחורים מבולבלים בני כ-20 היום".
"כדי לא להישאר רק במלים יפות, אני מתכנן לנקוט מספר צעדים ציבוריים ואישיים. באופן מידי, הודעתי למעסיקיי ב"הארץ" על הפסקה מיידית בעבודתי ומצאתי מחליפה בניהול עמותת מעין. אני לוקח עצירה מוחלטת לזמן בלתי מוגבל כל פעילות, ויוצא לנידוי-עצמי וחשבון-נפש".