כלת פרס ישראל לחקר המשפט ומי ששימשה שנים רבות כפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית, רות גביזון, הלכה היום (שבת) לעולמה והיא בת 75. היא הותירה אחריה בן יחיד. פרופ' גביזון היא מחשובי החוקרים בתחומי המשפט והחברה, ומחלוצות המאבק למען זכויות האזרח בישראל. היא שימשה כחברת ועדת וינוגרד לחקירת הכשלים במלחמת לבנון השנייה ואף הייתה מועמדת לבית המשפט העליון. בשנת 2011 קיבלה את פרס ישראל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מהרשות השופטת נמסר: "נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, והרשות השופטת כולה על שופטיה ועובדיה מביעים צער ותנחומים על לכתה של כלת פרס ישראל, הפרופ׳ רות גביזון, לבית עולמה. לאורך שנים רבות השמיעה הפרופסור גביזון קול מקורי, צלול וייחודי והרימה תרומה כבירה למשפט הישראלי ולחברה הישראלית באקדמיה ומחוצה לה. הגותה המעמיקה ומחקריה החשובים נשארים עימנו וימשיכו ללוות אותנו ולשמש לנו מקור השראה. יהי זכרה ברוך".
מהאוניברסיטה העברית נמסר: "גביזון היתה עולם ומלואו, עושר מרתק של רעיונות ופעילויות. היה בה שילוב של פילוסופית אנליטית עם סוציולוגית, של מודעות מלאה למורכבות של החיים ולריבוי הפנים של הסוגיות המעסיקות אותנו, ובה בעת דחייה של האופציה שלא להחליט, להיוותר בעמדת המבקרת. היא לא היססה לנקוט עמדה בסוגיות השונות ולהפשיל שרוולים ולפעול בזירה החברתית-ציבורית".
גם נשיא המדינה ספד לה וכינה אותה "המשפטנית המבריקה". לדבריו, "מחשבתה החריפה והמורכבת לא אפשרה לאיש לתייג אותה, ותפיסתה הייתה תמיד צלולה כבדולח, בהירה וברורה. במעשיה ובמילותיה הדבורות והכתובות הקדישה גביזון את חייה ל-ו׳ החיבור של ישראל כיהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית בנשימה אחת. קולה שנגרע מאיתנו כחברה וכמדינה יחסר לנו מאוד".
עם צאת השבת, ראש הממשלה נתניהו הביע צער על פטירתה. "קולה הייחודי של פרופ׳ גביזון נשמע באופן רם וברור, גם כשלא היה מקובל או בקונצנזוס", כתב. "פעמים רבות היא סירבה לקבל את הנחות העבודה המשפטיות המקובלות והובילה עמדות עצמאיות, אמיצות ופורצות דרך שאיתגרו את השיח המשפטי וישאירו את חותמם לשנים ארוכות. יהי זכרה ברוך".
"המשפט חשוב - אבל גם מגבלותיו"
פרופ' גביזון שימשה כפרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וכיהנה בקתדרה לזכויות האדם. מחקריה עסקו בסוגיות רבות שהמשפט משיק בהן לתחומים אחרים כגון: מוסר, דת, פוליטיקה וחברה. היא הרבתה להתעמק בסוגיית המדינה היהודית והדמוקרטית.
גביזון, תושבת ירושלים, היא ממייסדי "האגודה לזכויות האזרח" ונמנתה עם החוקרים והמורים הבולטים, המקוריים והמשפיעים בתחום המשפט בישראל. היא נחשבה למרצה מבוקשת בארץ ובעולם בתחומים משפטיים וציבוריים.
פרופ׳ רות גביזון ז״ל הלכה מאיתנו. ענקית משפט, מורת דרך חכמה ומגדלור של צדק וערכים. חלקה עימי עד ימיה האחרונים דאגתה העמוקה לזהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית,פעלה לשמירה על האיזון בין ערכיה ומצאה את חוט הזהב,המכנה המשותף לחיבור בין החלקים השונים בחברה.נשאר אחריה חלל עצום.
— ציפי לבני Tzipi Livni (@Tzipi_Livni) August 15, 2020
בתחום המשפט, התרכזה פרופסור גביזון בתחומי הפילוסופיה של המשפט, משפט חוקתי השוואתי, תורות של שפיטה והחברה הישראלית. היא זכתה בפרס אמ"ת במשפט. בנוסף, זכתה בפרס אביחי, יחד עם הרב יעקב מדן, בעבור חיבור אמנה להסדרת ענייני דת ומדינה בין יהודים בישראל הידוע כמסמך 'גביזון-מדן'. גביזון זכתה גם בפרס חשין למחקר שיפוטי.
במאמרים ופרסומים ברשתות החברתיות טענה לאחרונה גביזון כי "אין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק" - ודבריה צוטטו בהרחבה על ידי ראש הממשלה ותומכיו. לאחר סבב הבחירות בתחילת 2019 קראה לממשלת אחדות "מרכזית" כדבריה בין הליכוד וכחול לבן, כאשר נתניהו ראשון ברוטציה, והוסיפה: "משפטית, אי אפשר לפסול אותו כמנהיג לאחר הבחירות".
רות גביזון ז״ל, כלת פרס ישראל, הלכה מאיתנו. לא רק ענקית משפט וערכים, אלא שסימלה את הסיכוי לחיות כאן כחברה מאוחדת אך מרובת פנים. חכמתה חיברה באמנות בין ישראל היהודית והדמוקרטית; התעקשותה על המאחד ולא על המפריד איפשרו לה, היכן שכשלו רבים, לבנות גשרים במקום חומות בתוך החברה הישראלית
— איציק שמולי (@ishmuli) August 15, 2020
גביזון עסקה רבות במעמד היועץ המשפטי לממשלה ובסמכויותיו, ופרסמה את מחקריה בספר חשוב. "בספר הזה התחלתי לבדוק גם את היקף ההתערבות של בית המשפט העליון, בעיקר בג"ץ, במגוון סוגיות וגיבשתי בהדרגה תפיסה שהוא אקטיביסטי מדי", אמרה גביזון בריאיון. "המהפכה החוקתית בישראל הביאה אותי לעסוק בחוקה עצמה, בתפקידה ובהשפעתה על התפקיד השיפוטי, וגם בתחום החברה היהודית והדמוקרטית".
במשך השנים הייתה גביזון חברה בכמה גופים העוסקים במחקר ציבורי, כגון 'מכון ון ליר' ו'המכון הישראלי לדמוקרטיה', ושימשה יועצת להליך החוקתי ב'ועדת חוקה חוק ומשפט' בראשות מיכאל איתן בכנסת ה-16. בשנים האחרונות היא שימשה נשיאה-מייסדת של 'מציל"ה' – מרכז למחשבה ציונית, יהודית ליברלית והומניסטית.
"אני אוהבת את ההוראה וסבורה שהיא חשובה. אני לא רק מעבירה חומר, אלא מנסה להקנות לתלמידים כלים; לגרום להם ליהנות מהלימוד, ובעיקר – לעורר מחשבה", סיפרה באחד מהריאיונות. "סמינר אחד בהוראתי עסק ב'חוק השבות' וב'זכות השיבה'. עסקנו בתחומים כגון 'לאומיוּת' ו'הגדרה עצמית' שאינם מוכרים לתלמידים על-אף מרכזיותם. התלמידים ואני נחשפנו לאתגר אקדמי ורגשי ממדרגה ראשונה. התחוורה לנו יחד חשיבות הלימוד האקדמי של נושאים טעונים, וגם הבנו כי למעורבות רגשית יש השפעה על הלימוד. קורסים כאלה מדגימים תפיסה שחשוב לי מאוד להנחיל: המשפט חשוב – אבל חשוב מאוד להכיר ולדעת גם את מגבלותיו. המשפט אינו כלי שאפשר לפתור באמצעותו את כל הבעיות".
שר המשפטים אבי ניסנקורן ספד לה: "עם כניסתי לתפקיד זכיתי לקבל כמה עצות מהאישה המבריקה הזו. היא היתה חדה כתמיד. הגותה פורצת הדרך, עמידתה על זכויות האזרח ונכונותה להתמודד עם המרכיבים של הישראליות ישארו איתנו. יהי זכרה ברוך".
לפני מספר שבועות נפגשתי עם פרופ' רות גביזון, מהמרשימות והמשפיעות בתחום המשפט והחברה בישראל. עם כניסתי לתפקיד זכיתי לקבל כמה עצות מהאישה המבריקה הזו. היא היתה חדה כתמיד.
— אבי ניסנקורן (@AviNissenkorn) August 15, 2020
הגותה פורצת הדרך, עמידתה על זכויות האזרח ונכונותה להתמודד עם המרכיבים של הישראליות ישארו איתנו. יהי זכרה ברוך. pic.twitter.com/zAHs0Num39
לקריאת קורות חייה המלאים של פרופ' רות גביזון, לחצו כאן