השבוע תחל שנת הלימודים, ועדיין נדמה שיש הרבה דברים שהולכים להשתנות. בזמן שיש מורים שיחלו את שנתם הראשונה במערכת החינוך בהתרגשות גדולה, ישנם כאלו שבחרו לעזוב אחרי זמן קצר מהמצופה – בשל אכזבתם מהמערכת. בדקנו מה התחושות בקרב אלו שעומדים להתחיל, וגם בקרב אלו שכבר בחרו לעזוב ולהמשיך לכיוון אחר בחייהם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אני מתרגש לקראת ה-1 בספטמבר ואני מאוד מצפה לזה", אמר אוהד ברגי, מורה למדעים שיחל השבוע את שנתו הראשונה במערכת החינוך. "באתי מההייטק, מקום שהוא כביכול נוח ונוצץ. אבל משהו היה חסר אצלי, תמיד רציתי ללמד. כתוצאה מהקורונה פוטרתי, והיו לי שתי אפשרויות, או לנסות לחפש עבודה, או להצטרף למערכת החינוך במטרה לחנך ולהוביל ילדים – זה עולם ומלואו".
למרות המוטיבציה הגבוהה שמפגינים חלק מהמורים בשנתם הראשונה, זה לא תמיד מחזיק לאורך זמן. "זה משהו שחשבתי שאעשה עוד די הרבה זמן, המון, קריירה. אני זוכרת את עצמי באותו המקום בדיוק כשרק התחלתי לעבוד, הייתי בשמים – ואז המערכת קרתה", סיפרה אביב בעבור, שעזבה את בית הספר היסודי שבו לימדה אחרי שנתיים בלבד. "אני בהדרכה וחינוך מגיל 18, עבדתי עם ילדים ונוער כמעט בכל פינה שהגעתי אליה בחיים. כשהגיע השלב לחפש מקצוע, אז חינוך היה לי כמעט מובן מאליו".
בשלב מסוים הערכים והמוטיבציה שהמורים מביאים איתם מהבית, נתקלים במערכת נוקשה שלא מאפשרת מרווח תנועה למורים – ולתלמידים. "כשהגעתי לבית הספר האמנתי שאני אעזור לילדים האלה להתפתח בכל המובנים האפשריים, ושאגרום להם להאמין בעצמם ולראות כמה הם כן יכולים – אבל זה התגלה כפנטזיה", אמרה בעבור. "לא ידעתי עד כמה ארגיש שהכנפיים שלי מקוצצות, הפחד מלהישאר במערכת שמעכבת אותי וחוסמת את הסיבות שבשמן הגעתי אליה, הרבה יותר גדול מהפחד לעזוב".
"יש מורים שלא יכולים להכיל את זה, לא שורדים את זה", אמרה הדס פרטוק, מי שהייתה מורה במשך 34 שנים ועכשיו יצאה לפנסיה. "החזקתי מעמד 34 שנה אז כנראה שלא היה לי רע, היה לי טוב. בית ספר זה כמו חדר מיון בסופו של דבר, יש כל הזמן אקשן, כל הזמן התרחשויות - זאת עבודה מאוד לחוצה. בשנים הראשונות יש פער נורא גדול בין מה שאת מצפה לבין מה שקיים בשטח, ואם אני מסתכלת 34 שנה אחורה – כמעט ולא שיניתי את אופן הלימוד שלי".
נדמה שמערכת החינוך במדינת ישראל רחוקה מלהיות מושלמת, ומשבר הקורונה רק החמיר את המצב שגם כך היה רחוק מלהיות מושלם. אבל בזמן שישנם מורים שלא מצליחים "לשרוד" את המערכת, מרגיע לראות שישנם עדיין כאלו שרואים בעבודה הזו שליחות של ממש, שאולי בסופו של דבר תוביל לשינוי מהותי גם במערכת החינוך עצמה.