עד לרגע האחרון: חברי הכנסת ממשיכים לדון הבוקר (שישי) בתקנות שאושרו בממשלה וצפויות להיכנס לתוקף בשעה 14:00. התקנות נידונו בוועדת החוקה במשך כל הלילה, כשחברי הכנסת ביקשו שינויים ותיקונים נוספים - רגע לפני שיועבר החוק לאישור מליאת הכנסת. אמש אושרו התקנות בקריאה ראשונה בכנסת - וכעת נמשך הדיון לקראת העברת הנוסח הסופי לאישור בקריאה שנייה ושלישית. הממשלה אישרה הבוקר: כלל החנויות יוכלו לפעול במתכונת משלוחים - ולא רק אלו שיוגדרו חיוניות. יצוין כי עובדים חיוניים לא יידרשו להציג אישור מעבר. אלו מקומות העבודה שיוכלו לפעול בזמן הסגר.
במקביל לדיון בוועדת החוקה, הממשלה אישרה הבוקר שכלל החנויות יוכלו לפעול במתכונת של משלוחים - ולא רק אלו שיוגדרו חיוניות. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר, טוען כי סיכם על כך עם משרדי האוצר והבריאות, במטרה להפוך את הסגר לדומה יותר לזה של חודשי מארס ואפריל. השר כ"ץ הודיע במהלך הבוקר כי אכן כלל החנויות יורשו לפעול במתכונת זו. בהמשך התבצעה הצבעה בממשלה, והשרים אישרו את הרחבת הפעילות המסחרית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ההצעה שאושרה הבוקר בממשלה מחריגה מקומות עבודה רבים, ביניהם חברות היי-טק גדולות וכן ענף הבנייה שיוכל להמשיך לעבוד. מדובר ברשימה רחבה יותר מזו שהממשלה אישרה אתמול בבוקר בהחלטה על הסגר - אך עדיין, למרות ההחרגות האלה, פעילות המגזר הפרטי תהיה מצומצמת יותר מאשר בסגר הקודם.
סוכני הביטוח, שאתמול נכללו ברשימת החריגים שעלתה להצבעה, זעמו על כך שהוצאו מההחלטה הרשמית. לשכת סוכני הבטוח פנתה לוועדת חוקה כדי להכיר בהם כעובדים חיוניים - והאשימה את שר המשפטים ניסנקורן ש"סירב לאשרם בתקנות".
שר האוצר ישראל כ"ץ אמר בירך על אישור ההצעה: "השינוי בין הנוסח החדש לכוונה המקורית יאפשר לעשרות אלפי מפעלים ועסקים נוספים להמשיך ולפעול גם בתקופת הסגר ועד ליציאה מהמשבר הבריאותי. הסגר החונק עליו הוחלט בישיבת הממשלה שלשום, נגדו הצבעתי, היה עלול להביא לפגיעה חסרת תקנה בעסקים רבים, ולכן פעלתי אתמול להביא לשינוי הנדרש. מדינת ישראל חייבת בתקופה קשה זו לפעול בו זמנית בשתי החזיתות - הבריאותית והכלכלית - כדי להבטיח יציאה מהירה ונכונה מהמשבר".
בהצבעה על הסגר אתמול בממשלה התנגד השר אסף זמיר מכחול לבן לתקנות שמגבילות התקהלויות. שר האוצר כ"ץ ושר הכלכלה עמיר פרץ הצביעו נגד הסגר עצמו. השרים איציק שמולי, אורית פרקש ויזהר שי, שהודיע לגנץ על כוונתו להתפטר מהממשלה ולבסוף חזר בו, הצביעו נגד שתי ההחלטות.
שר האוצר ישראל כ"ץ הצביע נגד החלטת הממשלה להטיל סגר הדוק על המגזר הפרטי ואמר: "ניתן היה לקדם צעדים לבלימת המחלה מבלי לפגוע פגיעה אנושה במפעלים ועסקים במגזר הפרטי, שאינם מקבלים קהל ומקפידים היטב על הוראות משרד הבריאות. חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל הוא חלק מהחוסן הלאומי ויש לשמור עליו". נגיד בנק ישראל אמיר ירון תמך בעמדת שר האוצר, כמו גם הפרויקטור רוני גמזו שהתנגד לסגר המהודק והציע לפעול לפי מתכונת של 50% פעילות במגזר הפרטי.
התחבורה הציבורית תוגבל, המסחר והפנאי ייסגרו
מוקדם יותר פרסם משרד הבריאות את ההנחיות המדויקות לסגר בצהריים. על פי התקנות שאושרו בממשלה, ייאסר על כל האזרחים לצאת מביתם למרחק שעולה על קילומטר אחד. בנוסף, במידה ונמצאים במרחב הציבורי, יש לעטות מסכות ולשמור על ריחוק חברתי של 2 מטרים מאדם לאדם. התקהלות במרחב הציבורי תותר עד 20 אנשים בלבד. כך למשל, יציאה לפארקים לילדים או גני משחקים, יתאפשרו אך ורק בתוך המגבלות הללו.
בנוגע להגבלות על פעילות מסחר, בילוי ופנאי – חל איסור על פתיחת עסקים ומקומות הפתוחים לציבור כולל מסחר, מסעדות למעט משלוחים, בריכת שחיה, מכון כושר, מספרה, מכון יופי, מקומות בילוי ופנאי וכן קבלת קהל במקומות עבודה. כמו כן, קיים איסור על הפעלת שוק או יריד ועל הפעלת דוכן, לרבות דוכן מזון בשוק.
לאיסור זה קיימים חריגים ובהם: חנויות חיוניות – מזון, אופטיקה, בית מרקחת ומוצרי היגיינה, תחזוקת הבית, מוצרי חשמל, מכבסה, מוצרי תקשורת ומעבדה לתיקון מוצרי תקשורת ומחשבים. כמו כן, מלונות ויחידות אירוח סגורים לנופשים.
בנוסף, התחבורה הציבורית תפעל במתכונת מצומצמת, בעיקר כדי לאפשר את פעולת העובדים החיוניים והפעולות המעטות המותרות. היציאה תתאפשר אך ורק לצורך ביצוע אחת מהפעולות שמפורטות בהחרגות. בין היתר, תותר יציאה מהבית לצורך הצטיידות במזון (גם אם מדובר בנסיעה לעיר אחרת – אם כי מדובר ב"מתיחה" של הכללים). גם מעבר דירה יתאפשר במהלך הסגר.
יוחרגו מקומות המשמשים לאימון בלבד של ספורטאים מקצועיים. כמו כן, מותרת יציאה לצורך רכישת ארבעת המינים, מוצרים לסוכה ומנהג כפרות. באותה עת מותרת פתיחה של מקום למכירתם או מקום המשמש לקיום מנהג הכפרות. חשוב להדגיש, כי לא ניתן למכור את ארבעת המינים בשוק או יריד, אלא רק בחנויות.
על פי ההנחיות, חל איסור על שהייה בבית מגורים של אדם אחר שלא למטרה מותרת, כגון לצורך ביצוע עבודה או סיוע לאדם בעל קושי. כמו כן, חל איסור על שהייה בחוף ים, למעט לצורך ביצוע פעילות ספורט מותרת בלבד כולל שחיה, של אדם יחיד/אנשים הגרים יחד, בהגעה ממקום המגורים ולא באמצעות רכב. לגבי המרחב הציבורי, מותרת התקהלות עד ל-20 אנשים בשטח פתוח ועד ל-10 אנשים במבנה - במקרה של בית מגורים מותרת משפחה גרעינית בלבד.
תפילה מותרת בכפוף להגבלת מרחק של קילומטר מבית המגורים, לא ניתן להתפלל עם אדם נוסף במבנה. מותרות תפילות בשטח פתוח בלבד עד 20 אנשים, זאת לא כולל יום כיפור, שבו יתקיימו תפילות במתווה מיוחד שיפורט בהמשך. מלבד שמירת מרחק של 2 מטרים במרחב הציבורי, קיימת הגבלה של עד 3 נוסעים ברכב, למעט אנשים הגרים ביחד וכן נוסע נוסף בכל ספסל אחורי נוסף.
כיצד ניתן יהיה להתפלל ביום כיפור?
במסגרת מתווה התפילות שאישרו השרים, ניתן יהיה להגיע למקום שנערכת בו תפילה בציבור בטווח של קילומטר בלבד ממקום המגורים. יהיה ניתן להתפלל בשטח פתוח – בקבוצות קבועות של עד 20 אנשים, עם מרחק בין הקבוצות וסימון פיזי, כמו כן יש חובה לסמן מושב ריק בין אנשים שלא גרים יחד.
התפילות במבנה יתקיימו על פי הושבה במתחמים בקבוצות קבועות של עד 25 אנשים או 10 (תלוי אם מדובר באזור כתום או אדום). כמו כן, נדרשים המתפללים להציב מחיצות ולהקפיד על שמירת מרחק בין המתחמים, יש להציב שלט עם מספר המתפללים המותר, גודל המקום וכללי הפעלה. כמו כן, יש לשמור 2 כיסאות מרחק בין אנשים שלא יושבים יחד.
התפוסה המותרת לגבי תפילה במבנה בימים הנוראים: באזור אדום – עבור 2 הכניסות הראשונות למבנה עד 30 אנשים, עבור כל כניסה נוספת – עוד 20 אנשים. באזור כתום – 50 אנשים עבור כל כניסה, עוד מדגישים במשרד הבריאות כי מספר האנשים לא יעלה על יחס של אדם לכל 4 מ"ר משטח המקום המיועד לתפילה.
מתווה מקומות העבודה המעודכן
אלו החברות שיורשו לפעול בזמן הסגר, לפי הנוסח העדכני שאישרו הבוקר השרים.
לקריאת הנוסח המלא שאושר בממשלה
1. חברות העוסקות בעבודות בינוי לרבות פיתוח, בינוי ותחזוקה של שטחים ציבוריים ושל תשתיות הנוגעות למבנה ולשטחים ציבוריים.
2. חברות העוסקות בעבודות תשתית בכלל זאת פעילות פיתוח, תחזוקה ובינוי של תשתיות תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מים וביוב.
3. תאגידים ביטחוניים ובכלל זאת אלתא מערכות, תעשיה אווירית, רפא"ל, התקני מצב מוצק (המ"מ), אלביט, תומר וחברות בנות- עד 60% ממצבת כוח האדם.
4. מפעל למתן שירותים חיוניים כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז- 1967.
5. מפעל בעל היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א-1951, שניתן כדי שלא לפגוע בתהליך העבודה- מספר העובדים שהותרו בהיתר או 30% ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם.
6. משרד ממשלתי, רשות מקומית, מועצה דתית, מוסד להשכלה יעבדו במתכונת חירום.
7. מפעל טכנולוגי מועדף לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט- 1959, לשם תחזוקה ותפעול של מערכות החברה.
8. עובד של מקום עבודה שהותרה פעילותו לפי תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), תש"ף-2020 ותקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך), תש״ף-2020.
9. הגעת עובד לשם תחזוקת המקום או לשם תיקון ליקוי הנדרשים בדחיפות לשם שמירה על שלמות מקום העבודה, שמירה על המקום, ביצוע משלוחים, תשלומי שכר או כל עובד אחר שהגעתו הכרחית להמשך הפעילות התפקודית של מקום העבודה, וכן הגעה למקום העבודה לשם לקיחת ציוד או ביצוע עבודות לצורך מתן שירות חיוני אצל לקוח, לרבות קיום היכולת של עובדים אחרים לעבוד מהבית.
10. מגזר פיננסי- כל נותן שירות פיננסי אחר לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו- 2016, לרבות תאגיד שעיסוקו במתן אשראי ופטור מחובת רישיון למתן אשראי בהתאם לתקנה 3 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים.
11. רשות לניירות ערך.
12. רשויות ניקוז.
13. נמלים ותחנות הסגר בנמלים.
14. פיקוח וטרינרי על מזון, על בעלי חיים ועל מוצרים מבעלי חיים.
15. הביטוח הלאומי.
16. יחידות הנוער ברשויות המקומיות לפי חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער), התשע"א- 2011, לרבות הפעלת מתנדבים, יחידת קידום במחלקת החינוך כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס"א- 2001, ובכלל זה פעילות במרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון. פעולות לצורך קידום למידה מהבית ומרחוק, לרבות באמצעות מבני מוסדות ומתקני רשויות מקומיות.
17. שירותי רווחה לרבות שירותי תמיכה לילדים ונוער בסיכון, מסגרות המספקות קורת גג זמנית או ממושכת או מספקות הגנה, הזנה, טיפול וסיוע לאנשים חסרי קורת גג, אנשים חסרי עורף משפחתי, אנשים המתמודדים עם התמכרויות או אוכלוסיות בזנות, מסגרות יומיות כוללניות לנערים ונערות על קצה רצף הסיכון והניתוק ומסגרות יומיות כוללניות לנערים ונערות על קצה רצף הסיכון והניתוק.
18. מעונות יום שיקומיים ומעונות יום רב תכליתיים.
19. הרשות לשיקום האסיר לרבות מרכזים שיקומיים המופעלים בידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה.
20. מסגרות שיקומיות המופעלות במסגרת סל השירותים הפסיכו-סוציאליים לנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], על ידי משרד הביטחון, בפיקוחו של המשרד, מטעמו או במימונו.
21. מי שפועל בתחום מכירה, אחסנה והובלה של מוצרים לחגי תשרי.
22. פקחים שהוסמכו לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998.
23. מעבדות מחקר שמחייבות נוכחות פיסית.
24. בריאות- משל"ט, חמ"ל ומוקדים הנותנים שירות למשרד הבריאות, או לטיפול בקורונה, לרבות מערך קטיעת שרשראות ההדבקה, נותני שירות למשרד הבריאות.
25. מתן שירות ייעוץ מס לשם קבלת מענקים מהמדינה שמחייבים נוכחות פיזית.
26. מפעל תומך ביטחון - מקום עבודה שאינו תעשייה ביטחונית, המספק שירותים או מוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של משרד הביטחון ויחידות הסמך, הוועדה לאנרגיה אטומית, המטה לביטחון לאומי, צה"ל, המוסד למודיעין, שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה- עד 60% ממצבת כוח האדם.
27. וועדות לתכנון ובניה לרבות רישוי ופיקוח בניה.
על מעסיק שרשאי לאפשר שהיה של עובדים במקום העבודה, חלה החובה למנות ממונה על ענייני קורונה שיהיה אחראי על שמירת הכללים למניעת התפשטות הנגיף (התו הסגול), הוצב שילוט במקום בולט בנושא והמנהל הכללי של מקום העבודה והממונה על ענייני קורונה חתמו על הצהרה.