ההגבלות החדשות שנכנסו אמש (שלישי) לתוקף התקבלו כגזרה מרה עבור בעלי עסקים רבים. החל מבעלי המסעדות שזועמים על ההגבלה לעשרות לקוחות, ללא קשר לגודל העסק, דרך חדרי הכושר שתוהים על סמך אילו נתונים החליטו לסגור אותם – ועד הבריכות הציבוריות שמתקשות להבחין בהבדל בינן לבין הבריכות במלונות. לכך מצטרפים אנשי התרבות, שחיכו יותר מכולם וכבר מצאו את עצמם שוב ללא תעסוקה. היום הראשון להגבלות החדשות - אלה הקולות מהשטח.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעלי המסעדות: "הפחד מאוד גדול"
אמש בשעה 14:00, שעת שיא בימים כתיקונם במסעדות רבות בתל אביב, נכנסה לתוקפה ההוראה שלפיה מסעדה רשאית לארח עד 20 לקוחות בפנים, ועד 30 לקוחות בחוץ - תוך הקפדה על מרווחים בין השולחנות. מדובר במכה קשה לחלק מבעלי העסקים, ורבים מהם העדיפו שלא לפתוח כלל כי התנאים שהוגדרו אינם מאפשרים להם לשמור על רווחיות.
כמה מבעלי העסקים הביעו בשיחה עם N12 את זעמם על המציאות החדשה. "זה לא הולך להיות פשוט, אני די בטוח שאנחנו נגיע להפסדים", אמר עדי, מנכ"ל שותף ומנהל תפעול של רשת זוזוברה. "קשה לי לראות דרך שאנחנו מכניסים 20 ועוד 30 בחוץ ושומרים על ההכנסות ורווח. יש לנו מערך ביטוחים חזק שאנחנו מסתמכים עליו לכל התקופה למזלנו, אבל זה נהיה קשה והפחד הוא מאוד גדול".
עוד הוסיף כי למסעדה שלו אין שולחנות בחוץ כדרך קבע, והתאמה לכך תדרוש ממנו עלויות נוספות: "יש הרגשה שיש הפחדה באוויר, לחץ, וזה יורד למטה לציבור - מגיעים פחות אנשים. בהתחלה שפתחנו הייתה הרגשה של אופוריה, אחרי זה הלחץ חזר".
קיקי ניצן, בעלים-שותף של מסעדת "קפטריה" בקניון TLV ת"א סבור שלא חשבו על החוק הזה לעומק. "מסעדה בגודל 20 מטרים ומסעדה בגודל 700 מטרים, החוק חל עליהן באותה מידה - זה קצת הזוי", אמר. "ה'סטייט אוף מיינד' הוא לא ללכת למסעדות. כרגע זה כבר לא משנה כל כך כמה אנשים כי אנשים לא יוצאים".
עוד הדגיש ניצן כי קיים פער בין מסעדה כמו שלו שנמצאת בתוך קניון לבין כזו שנמצאת בחוץ: "אנשים מבקשים להרחיק שולחנות, להוציא אנשים שמשתעלים. קשה לבלות. אתה הולך לסופר כי אתה צריך לקנות אוכל, אבל למסעדות בתור בילוי - אנשים מוותרים. אם ניכנס לעוצר כמו קודם, אני בטח שהרבה מסעדות לא ייפתחו".
בין ההגבלות שהטילה הממשלה על העסקים בולט האיסור המוחלט על פתיחת ברים ומועדונים. ואולם, בשוק מחנה יהודה בירושלים הברים הערב פתוחים ומקבלים לקוחות. ברמנית באחד העסקים בשוק אמרה ל-N12: "זאת מסיבת סגירה".
חדרי הכושר: "לא מדביקים, לא סוגרים"
במועדוני הכושר הביעו ביקורת חריפה על ההחלטה לסגור באופן גורף טוענו כי היא מסתמכת על "נתונים מוטעים". ברשת "הולמס פלייס" מצאו פתרון לעקוף את ההנחיות החדשות, וחילקו את המועדון למתחמים של חדרי סטודיו, שבכל אחד מהם ייכנסו 20 אנשים לשיעור.
גם ברשת "ספייס" לא קיבלו את הגזרה בכניעה. בהודעה שפרסמו ללקוחות תחת הכותרת - "לא מדביקים, לא סוגרים", פרסמו את מספרי הטלפון של בכירי משרד הבריאות, של שר הספורט ושל לשכת ראש הממשלה וכתבו: "סוגרים לנו את חדרי הכושר, אנחנו לא מקבלים תשובות! אולי לכם יתנו".
"אין שום היגיון בסגירת מועדוני הכושר", טענה קרן שתוי, מנכ"לית הולמס פלייס. "אין שום תחלואה גוברת בתחום הזה. רואים את זה גם על פי נתוני משרד הבריאות". עוד אמרה כי ההחלטה לסגור את הבריכות היא "סופר פופוליסטית, וכשיורדים לפרטים מבינים כמה שהיא הזויה. לדבריה, הבריכות בבתי המלון נשארות פתוחות עקב כך שמדובר בעסקים בעלי השפעה רבה במסדרונות השלטון, בעוד שלמכוני הכושר אין כוח פוליטי.
שתוי גם מתחה ביקורת קשה על תפקודו של שר התרבות והספורט, חילי טרופר: "אני, מנכ"לית הולמס פלייס ישראל, מנסה להשיג את חילי טרופר, השר האחראי על התרבות והספורט במדינת ישראל - ואני לא מצליחה להחליף איתו מילה. וזה בניגוד מוחלט למירי רגב, שהייתה שרת התרבות טרם עידן הקורונה, שנלחמה עבור חדרי הכושר. בסוף אם אין לך אימא ואבא בממשלת ישראל אתה הופך להיות כלום ושום דבר גם אם יש לך קול הצבעה בבחירות הבאות".
הבריכות הציבוריות: "החלטה שערורייתית"
בדומה להתנגדות של מכוני הכושר, גם מפעילי הבריכות אינם ממהרים לסגור את השערים. בעלי בריכות ציבוריות או עירוניות ששוחחו אמש עם N12 הביעו תרעומת על כך שהוחלט לסגור אותם בשיא עונת הקיץ, בעוד שהבריכות בבתי המלון נשארות פתוחות.
"מבחינתי כרגע המקום נשאר פתוח לציבור", אמר אדיר שמיר, מנהל "קאנטרי קלאב" כפר סבא. "לא קיבלנו שום מסמך עם חתימה של גורם כמו משרד האוצר או משרד הבריאות שמחייב אותי לסגור. כל עוד אני מקבל לידיי מסמך כזה, מבחינתי הכל נשאר פתוח. ההחלטה הזו היא שערורייתית – לא יכול להיות שסוגרים בריכה בקאנטרי ומשאירים בריכה במלון. אלה אותם מים! מה ההבדל?".
דוד לבקוביץ, יועץ מומחה לאתרי רחצה ומנהל בית ספר למקצועות המים, הים והבריכה סיפר: "אני לא יודע מה רמת ההדבקה בבריכות הציבוריות, התחושה שלי היא שרמת ההדבקה אם בכלל היא נמוכה מאוד. התו הסגול שקיים הוא נותן פתרונות. אני מתרעם על הסוגיה של איפה ואיפה – לא ייתכן שבתי המלון יפתחו את הבריכות שלהם, בעוד שבריכות ציבוריות יישארו סגורות. למה זה קורה? מה ההבדל?".
"בכניסה לבריכה הבדיקות הן מאוד הדוקות, אפילו יותר מהמצב בבתי המלון", הוסיף לבקוביץ. "הכלור בבריכה מונע וירוסים. עכשיו יולי-אוגוסט, תקופה בה הילדים בחופשה לאחר שהיו תקועים בבית הרבה זמן, תנו לציבור לחיות".
בהודעה שנשלחה למנהלי בריכות וקאנטרי נכתב: "אני מציע לעשות מעשה – נתאחד כולם ללא פוליטיקה ונחליט לפתוח את הבריכות. הבריכה שלנו פתוחה עבורכם בדיוק כמו בבתי מלון ועומדת בכל דרישות התו הסגול".
כאב בעולם תרבות: "דיכאון כפול ומכופל"
שלשום נרשם ערב עגמומי במיוחד בעולם התרבות, וכל אומן שזכה במקרה להופיע הבין שמדובר בהופעת פרידה מהקהל. בהופעה של ישי ריבו אמר הזמר לקהל: "לפעמים אנחנו חושבים שהבנו ואז מתכננים תוכניות, מתכננים לוח הופעות. בטח בקיץ זה יעבור, 70 אחוז תכולה, ואז נעשה הופעות גדולות כמו שתכננו, ואז פתאום הכול מתהפך ומשתנה".
גם ברי סחרוף התייחס לאירועים בהופעתו: "טוב, אמרתי אתמול 'הופעה היסטורית', גם היום אולי זה היסטורי, כי כמעט לא אישרו לנו להופיע. אתם יודעים, התקופה הזאת... באמת, אני חושב שהכנו את ההופעה הזאת ברגע האחרון, עד לנקודה שעוד מעט סוגרים את המדינה. אז תודה שבאתם. תודה שבאתם".
במקביל, אמש נערכה חזרה של תיאטרון באר שבע להצגה חדשה בכיכובם של רבקה מיכאלי וסנדרה שדה, כאילו שכלום לא קרה אתמול בממשלה. השחקניות הסבירו: "אנחנו עושים חזרות, אבל ההצגה לא תעלה, בטח שלא במוצאי שבת". עוד אמרו: "ההחלטה הזאת היא שרירותית. דווקא אולמות התיאטרון היו מאוד מוגנים ואולמות הקונצרטים, והקהל ממושמע. זה קהל חכם, קהל נבון, האנשים הכי מוצלחים שיש בעולם".
גם תיאטרון החאן בירושלים נפרד שלשום מהקהל, ההצגה שם נערכה תחת כיפת השמיים, אבל ההגבלות החדשות שהבהילו רבים בציבור גרמו לכיסאות להישאר ברובם ריקים. השחקנים הנרגשים לא ויתרו על ההזדמנות האחרונה להופיע, כי הם מבינים שקשה מאוד לדעת מתי זה יוכל לקרות שוב.
המפיק רמי בז'ה מחה על ההחלטה להוריד בשנית את המסך מעל עולם התרבות: "שוב סגרו אותנו... תחושת הדה-ז׳ה וו היכתה בנו שוב ושוב מתנגן לנו השיר 'בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום'. אחרי שהתאמנו והשקענו בכל האולמות, מועדוני ההופעות והלוקיישנים השונים ברחבי הארץ לטובת אירוח קהל עם תו סגול... ביטלנו הערב את לוח המופעים לחודשים הקרובים ועד להודעה חדשה".
"שיחררנו שוב את האומנים, הנגנים, הטכנאים והעובדים, החזרנו את כל הכרטיסים לרוכשים, החשכנו את הבמות ואת האירועים וחזרנו הביתה בדיכאון כפול ומכופל. שוב ללא פרנסה ושוב ללא קורטוב תרבותי שהוא מזור לנפש שלנו ושל הקהל שלנו. והכי נורא זה חוסר הוודאות כי אין מועד נראה לעין שנחזור לעבוד, ואם לא יזרימו לנו מייד כסף כ'גשר כלכלי', המדינה הזאת איבדה אותנו ואנחנו אותה".
השתתפו בהכנת הכתבה: אור רביד, כרמל ליבמן, ענבר טויזר, לירון זייד