9 מיליון בני אדם, עם מתחים וסכסוכים פנימיים, סגורים במדינה קטנה במזרח התיכון, בקיץ חם ומהביל בלי יכולת לצאת החוצה. בעבר זה אולי היה נשמע כמו התחלה של תסריט דיסטופי, עכשיו זה פשוט התיאור המדויק ביותר לקיץ 2020. בתפאורה הזו יצא כתבנו לחפש פינות חמד שעוד לא התגלו לישראלי הממוצע, במקום זה הוא מצא חיים כמעט משותפים של יהודים ופלסטינים בנקודות היפות והנעימות ביותר בארץ. כל מה שצריך לעשות זה לחצות את הקו הירוק.
הנקודה הראשונה: הכפר הפלסטיני חוסאן
10 מעיינות נמצאים בתחומי הכפר וכפי שמסביר עמית בחובר, חושף פינות טבע, מדובר באתר מורשת עולמי של אונסק"ו, משום שהמים יוצאים באופן טבעי מהקרקע. הנקבה הקטנה שנמצאת שם מנוקדת בנטיפים חיים ובכל מקום יש מים צלולים, קרירות ושקט.
באותו הכפר תוכלו למצוא גם את עין אל-הוויה, או כפי שמתאר אותו מדריך הטיולים המקומי, זיאד סבאתין, "המקום הכי יפה בארץ - גן העדן האמיתי". כדי להגיע לנקודה היפה הזו צריך להיכנס לנקבה והדבר מתאפשר רק כשהבריכה בחוץ ריקה. בפנים נמצא מעין מפל זרזיפים תת קרקעי מרהיב בתוך מערה צוננת.
במשך כמעט 20 שנה הדירו עצמם הישראלים מהכפר, שנמצא בחלקו בשטחי B וידע פיגועים בימים מתוחים יותר. גם היום לישראלים אסור לטייל כאן לבד, אלא בתיאום עם בי"ס שדה כפר עציון או עם מדריך מקומי. עם זאת תושבי המקום יודעים להגיד שבחודשים האחרונים, אם בגלל הקורונה שסגרה את הגבולות או בגלל השקט היחסי, הישראלים חזרו לטייל.
הנקודה השנייה: עין קלט
במדבר יהודה, 10 דקות נסיעה ממצפה יריחו, נמצא עולם יפהפה ומסתורי. מאמת המים שהקים הורדוס בלב המדבר תוכלו להבין – אתם לא הראשונים שמגיעים לפה. גם קלות הרוחצים בעברית ובערבית יספרו לכם סיפור דומה.
"הנחל מתחיל בכותל המערבי ונגמר במקום הנמוך בעולם, כל מי שגר באזור בדרך מגיע אליו", מסביר בחובר. הפסטורליה מסביב מהפנטת, מים זכים נובעים מהסלע באמצע המדבר - "אי קטן של גן עדן". ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבעבר התרחשו פיגועים באזור ולכן מומלץ להגיע למעיין בליווי נשק ורק כשהמצב הביטחוני מאפשר.
הנקודה האחרונה: עין עוג'ה
לא רחוק מעין קלט נמצאת פנינה שממחישה את הרצון בחיים משותפים. עוקפים את יריחו, בכפר הפלסטיני עוג'ה פונים שמאלה ונכנסים אל הארץ החרבה והמדברית שממתינה בפנים, שם תגלו את "הלונה-גל של הטבע" - עין עוג'ה.
באמצע המדבר מים זורמים בעוז במתקן, מעין מגלשה, שנבנתה על ידי תושבי האזור, לתוך בריכה צוננת ומרעננת. התושבים היהודים והפלסטינים מגיעים, בזהירות ובחשש מה, להשתכשך במים הקרירים. בין שוכני הבריכה, לפחות ביום כמו זה, אין חורשי רעה, יותר מזה, יש אנשים שרוצים רגע של שלווה ושל שיתוף.
בימים שבהם יהודים נלחמים ביהודים על הזכות לטבול בימיו של נחל האסי, אולי מה שצריך לעשות הוא דווקא להגיע למעיינות שבהם יהודים ופלסטינים טובלים יחד בשלום. גם אם החשדנות לא נעלמה לגמרי, התמונות האלה מספרות את הסיפור של השינוי השקט והאיטי שמתרחש דווקא בלב המדבר.