"אנחנו חיות בפחד מתמיד, יש סיכוי שלא היינו כאן היום לדבר על זה": ל', עובדת סוציאלית לחוק הנוער מזה 10 שנים, לא תשכח את היום ההוא - אמא ל-4 ילדים משכה את כיסוי הראש שלה, השכיבה אותה על הרצפה ונשכבה מעליה כשהיא אוחזת בידה במספריים ומצמידה אותם לצווארה. האם זעמה על החלטתה של ל' להוציא את ילדיה מהמשפחה, שהייתה במצב קשה - והסיפור הזה אינו יוצא דופן.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"יש סיכוי שהיום לא הייתי פה", משחזרת ל'. "כמו הרבה מחלקות אחרות, לא היה שומר אצלנו. עד שהגיעה משטרה לקח המון זמן. מזל שהעובדות הסוציאליות במחלקה נחלצו לעזרתי".
אחרי האירוע הגישה ל' תלונה במשטרה, אך בית המשפט החליט לשחרר את התוקפת. "ברגע שבית המשפט משחרר אנשים אלימים כאלו זה למעשה נותן להם לגיטימציה להמשיך להתנהג אלינו ככה", היא מוסיפה.
מכת מדינה
ל' ממש לא לבד בתחושת הפחד היום יומית מהתקיפה הבאה. במסגרת מיזם מיוחד של N12 מביאות עובדות סוציאליות, מול המצלמה, את מקרי האלימות הפיזית והמילולית שספגו עמיתיהן למקצוע.
83% מהעובדות הסוציאליות חוו אלימות במקום עבודתן, 30% מהן ספגו אלימות פיזית ו-30% חוו איומים על חייהן או על חיי ילדיהן - כך עולה מסקר שביצעו באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. 55% מהעובדות הסוציאליות אינן מרגישות בטוחות במקום עבודתן, 62% מהעובדות הסוציאליות לא הגישו תלונה במשטרה כתוצאה מחוסר אמון או חשש שתלונה תחריף את המצב, ו-25% מהעובדות הסוציאליות שוקלות לעזוב את המקצוע.
רק בחודשים האחרונים דווחו בתקשורת מספר מקרים חריגים וקשים במיוחד: בחודש מרץ שבר אלמוני בשעות לילה את דלת הכניסה ללשכת הרווחה בבסמת טבעון, שפך דלק והצית את הלשכה. לאחר ההצתה נורו 6 יריות לעבר המבנה. בחודש שעבר תקפה נערה עובדת סוציאלית בסכין בפתח תקווה.
אש במשרד
ד', עובדת סוציאלית ברשות מקומית במרכז הארץ, מספרת כי לפני שנתיים נפלה קורבן לאלימות קשה מאוד. זה קרה כשאישה הגיעה למשרד שלה, שלפה מצית - וניסתה להעלות באש את המשרד שלה ולפגוע בה. רגע לפני שזה קרה הצליחו עובדים במקום לעצור אותה.
"האירוע הזה מלווה אותי עד היום. אני לא סומכת יותר על אף לקוח שמגיע אליי. אני חיה בפחדים שהוא ישרוף אותי".
ד', עובדת סוציאלית
ד' לא מבינה מדוע בלשכת הרווחה שבה היא עובדת אין מאבטחים. "למה אנחנו צריכים לחיות בפחד מאנשים שאנחנו בסך הכל רוצים לעזור להם?", היא תוהה.
קללות ובקבוק
ק' ספגה קללות וצעקות מאמה של בת 18 שביקשה לצאת מבית פוגעני. "הלוואי שתמותי יא זונה! אני מקווה שתהיה לך תאונה בדרך והילד שלך יישאר בלי אמא", נזכרת ק' במילים הקשות. "בהזדמנות אחרת היא זרקה עליי בקבוק פלסטיק".
מ', עובדת סוציאלית במרכז הארץ שמטפלת בבני נוער, נזכרת בפעם ההיא שערכה בדיקת שתן שגרתית לנערה שהייתה אצלה בטיפול ובדיקת השתן יצאה חיובית לסמים. מ' הייתה מחויבת להודיע להורים על תוצאות הבדיקה והנערה כעסה מאוד כי היא הבטיחה להם שהיא נקייה.
הנערה, מספרת מ', ביקשה בדיקה חוזרת ונטלה כוס מהמטבח. לאחר שהובהר לה שזה לא אפשרי, היא איימה שתשפוך על מ' את השתן והחלה להשתולל. "כשקמתי לקרוא לשומר שינסה להרגיע אותה", משחזרת מ'. "היא פשוט שפכה עליי את השתן שלה ועל קצינת המבחן שלה".
"זה היה ממש משפיל והיה יכול להיגמר גרוע יותר אם השומר לא היה עוצר אותה".
מ', עובדת סוציאלית
שולחן בבטן
כשע', עובדת סוציאלית מאזור המרכז, הייתה בחודש החמישי להיריון השני שלה, היה לה מפגש טעון במיוחד עם מטופלת. בתום שיחה במחלקת הרווחה עם המטופלת היא השתוללה ודחפה על ע' את השולחן שהפריד ביניהן. ע' נתקעה בין הקיר לשולחן, כשהשולחן לוחץ על בטנה.
ע' אושפזה בבית החולים עם לחץ דם גבוה והיריון בסיכון. העוברית הייתה במצוקה והכינו את ע' לאפשרות שהיא תצטרך ללדת מוקדם יותר כי נוצר סיכון לעובר. בסופו של דבר היא החזיקה מעמד וע' ילדה בחודש תשיעי.
המטופלת עברה לטיפול של עובדת סוציאלית אחרת, אבל ע' לא התאוששה עד היום.
"אני כבר לא חזרתי לעבודה הזאת אחרי המקרה הזה, נשארתי מצולקת".
ע', עובדת סוציאלית
ל', עובדת סוציאלית מהדרום, נפגשה אחר הצהריים עם נערה בת 13.5 שהודיעה לה שהיא בורחת מהבית בשל אלימות במשפחה. על פי חוק, ל' נדרשה לעדכן את ההורים על כך. בינתיים ההורים, שעקבו אחרי בתם, הגיעו למשרד.
"האב גרר את בתו בכוח לכיוון היציאה ואני צרחתי עליו שיפסיק", היא משחזרת. "הוא בא לכיווני ובעט בי בירך". ל' ההמומה נפלה לרצפה מעוצמת המכה, בעוד עובד סוציאלי שהיה במקום התקשר למשטרה. הנערה ניצלה את המהומה ונמלטה לשירותים שם נעלה את עצמה.
"בכיתי בלי הפסקה. מהכאב הפיזי, הנפשי ומהעלבון. אני חוויתי את זה פעם אחת והקטינים המסכנים האלה חוו את זה על בסיס יומי. אני גמורה מזה״.
ל', עובדת סוציאלית
להתמודד עם הפחדים
גם הסיפור של ג', עובדת סוציאלית מדרום הארץ, חוזר על מאפיינים דומים. "אמא של נער התקשרה אליי ולא כל כך אהבה את מה שהיה לי לבשר לה", היא מספרת. "כתוצאה מכך חוויתי איומים. היא הודיעה לי שתגיע אליי למשרד ותשלח אליי אנשים. הרגשתי רע מאוד, לא מוגנת. חששתי לילדים הקטנים שלי. הלכתי לטיפולים כדי להתמודד עם הפחדים".
ש', עובדת סוציאלית מהצפון, זכתה לשלל קללות במהלך דיון בבית המשפט. "אמא ובנה קיללו אותי מול שופטת נוער שלא התערבה או ניסתה למנוע", היא מספרת. "גם מחוץ לדיון הם המשיכו לקלל אותנו ולאיים על חיינו".
ל-נ', עובדת סוציאלית מהדרום, איחלו מוות על שלטים שפוזרו ביישוב. "התחושה הזו מפחידה, מבעיתה, מזעזעת, פוגעת ומשתקת", היא אומרת. "אף אחד לא מגן עלינו כדי שנוכל להמשיך לעמוד בחזית הרווחה ולתת מענה כל כך קריטי ומציל חיים לקטינים וילדים בסיכון ולכל האוכלוסיות המוחלשות. מדינת ישראל חייבת להגן עליי ועל החברים שלי. תנו לנו ביטחון, תנו לנו שקט נפשי״.
נעלו את הדלת
א', עובדת סוציאלית מהצפון, נתקלה באלימות מצדו של אח גדול של נערה שבה טיפלה, והוא כנראה לא אהב את השיחות בין אחותו לבין א'. כשהגיע למשרדה והחל לתקוף אותה מילולית, א' ניסתה להימלט לחדר אחר בו שהתה עובדת אחרת והשתיים נעלו את הדלת.
"הוא גילה היכן אני נמצאת והתחיל לדפוק בחוזקה על הדלת תוך כדי קריאות שירצח אותי. ישבנו מבוהלות בחדר וממש חששנו לחיינו. לקח כמעט חצי שעה עד שהגיעה ניידת משטרה שהצליחה להשתלט עליו ולעצור אותו".
א', עובדת סוציאלית מהצפון
א' וחברותיה ביקשו מהעירייה מימון למאבטח, אבל סורבו לטענתה במחסור תקציבי. "יש הפקרות של חיי אדם", היא אומרת. "הגיע הזמן לשים סוף לאלימות".
לא שותקים
מחר, יום ראשון, יצעדו העובדות והעובדים הסוציאליים בליווי יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, בצעדת מחאה מתל אביב למשרד האוצר בירושלים במחאה. הם החליטו להפסיק לשתוק ולמחות על האלימות נגדם, על העומס במחלקות הרווחה, על תנאי העבודה והשכר הנמוך. הצעדה צפויה להסתיים ביום חמישי בהפגנה גדולה מול הכנסת.
"אנחנו יוצאות לצעדת מחאה כדי שלא נצטרך לסגור את השירותים החברתיים בישראל", אומרת חרמוני. "הגענו למצב שבו בלתי אפשרי לעשות את העבודה שלנו. אין לנו אוויר. אנחנו נחנקות כי כל עובדת סוציאלית שאמורה לטפל ב-300 משפחות לבד חיה במרוץ שבו אי אפשר לנצח. אנחנו נחנקות כי אנחנו מותקפות באלימות, באכזריות ובברוטליות ואין מי שיגן עלינו. אנחנו נחנקות כי אנחנו צריכות לסגור את החודש עם משכורות מבישות, שבקושי מאפשרות לקיים חיים ומשפחה".
משר הרווחה איציק שמולי נמסר בתגובה: "העובדים הסוציאליים הם חוד החנית במלחמה מול המשבר החברתי בקורונה. במשמרת שלי הם לא יהיו שק החבטות של אף אחד. כמו שלא שולחים חייל למלחמה בלי אפוד וקסדה, כך גם לא סביר לשלוח עובד סוציאלי לטיפול ללא הגנה. אני מעריץ אותם על עבודתם המסורה והמקצועית. במשבר הנוכחי, כמו גם בשגרה, ואתן להם את הגיבוי המלא לכל דבר. משבר הקורונה העצים את השבר החברתי, במיוחד בתחום בדידות הקשישים, האלימות במשפחה ואוכלוסיות נתמכות תשלומי העברה. עלינו לעשות הכל כדי להעמיד את המשאבים הנדרשים בהקדם לצורך כך ואני מתכוון להתייצב לצדם במאבק לשיפור תנאי העסקתם ולהבטחת ביטחונם".
לפניות לכתבת: avivitm@ch2news.co.il