זו מגפה שגבתה את חייהם של יותר מ-126 אלף ילדים בעולם בשנת 2016, ומאז כ-100 אלף ילדים ממשיכים למות ממנה מדי שנה, מתוכם כ-20 בישראל. אבל זו לא מגפה שמובילה לדלקת ריאות, זה לא טרור או מלחמות – אלא פריט פנאי שבשנים האחרונות נכנס לחצרות של כמעט כל אחד מאתנו – הבריכות הפרטיות. בבדיקה של N12 גילינו שוק ענק של בריכות פרטיות – פרוץ לחלוטין, ללא רגולציה ובלי פיקוח, שמוביל למקרי מוות מיותרים. ולמרות הכל, צריך לזכור: גם כאן – האחריות לשלום ילדינו – מוטלת קודם כל על ההורים.
"כבר 8 שנים שיאיר מזיז מצליח להזיז רק את העיניים", מספרת מירב, שבנה טבע בבריכה ביתית. "עוד חודש הוא יחגוג במיטה יום הולדת 9. הוא היה בן שנה ו-3 חודשים כשזה קרה. היינו כולנו בבית והילדים שיחקו בחצר, ליד הבריכה שלנו".
לבריכה של מירב היה כיסוי, אבל באותו יום הוא היה מקולקל והטכנאי טרם הגיע לתקן אותו. "פתאום לא ראינו את יאיר", מירב משחזרת. "הילדים אמרו שראו אותו יוצא מהבית אז התחלנו לחפש אותו בחוץ. כשחזרתי ראיתי אותו צף בבריכה. הוא היה שם כבר 10 דקות".
"מענה לצורך מידי וריענון בימי הקיץ החמים"
הבריכות הפרטיות הניתנות להרכבה ולפירוק עצמי הפכו למוצר פופלרי מאז שאיכותן עלתה ומחירן ירד. "בריכה קטנה מספקת מענה לצורך המידי בריענון בימי הקיץ החמים, בלי צורך להתארגן ולצאת", אומר אבי זיתן, מומחה לשיווק ואסטרטגיה. "הורים לילדים קטנים יודעים כמה מורכב לארוז תיק שכולל אין-סוף פריטים רק כדי לצאת מחוץ לבית".
בריכות הפלסטיק מאפשרות את חוויית הבריכה במחיר נגיש, לעומת בילוי משפחתי חד פעמי בבריכה ציבורית שיכול להסתכם במאות שקלים רק עבור דמי כניסה. שלא לדבר על הפיתוי במזנון. "הגדלים המגוונים של הבריכות הפרטיות נותנים מענה לטווח רחב של קהלי יעד ושימושים, החל מתינוקות וילדים ועד לבני נוער ובוגרים שנהנים מהבריכות העמוקות והגדולות יותר", אומר זיתן.
למרות העלייה המשמעותית בפופולריות של הבריכות, בישראל אין תקנות ולא נקבעו כללי רגולציה למניעת תאונות וטביעות. "ברגע הראשון לא יכולתי להסתכל על הרצפה הרגשתי שאני כועסת על הבריכה", חזרה מירב ליום התאונה. "ההרגשה הזו שיכולנו למנוע את זה והיינו שם ולא ראינו אותו יכולה להוציא מהדעת".
נטשה פרי ומשפחתה רכשו את אחת מהבריכות להרכבה ביתית – בנה בן השנתיים, עתי, טבע בה בחודש מאי האחרון. "כשרכשנו את הבריכה אף אחד לא אמר לנו שכדאי לקנות לנו כיסוי או גדר, לא הייתה לנו מודעות לזה", סיפרה. "יש לנו סולם בבריכה שאנחנו מרימים אותו בכל פעם, רק באותו היום לא הספקנו לעלות אותו".
"אחרי שסיימנו עם הבריכה אני יצאתי לקנות לילדים אוכל", שיחזרה את יום האסון. "בדרך כלל אני לוקחת את עתי איתי לכל מקום, אבל בגלל שהוא היה רטוב אמרתי לאבא שלו שהוא יישאר איתו הפעם. כנראה היה קצר בתקשורת ובעלי לא הבין שהוא נשאר איתו. עתי יצא לגינה והלך למקום שהוא הכי אהב בעולם – למים".
"אם היינו מרימים את הסולם מיד אחרי שיצאנו מהבריכה זה לא היה קורה", סיכמה. "אם הייתה לי גדר והייתי סוגרת זה פשוט לא היה קורה. האחריות בסופו של דבר היא עלינו ההורים, אבל אם היו מחייבים אותי לשים גדר והייתי יודעת שיש פקחים שיכולים להיכנס אלי לגינה כדי לבדוק אם אני מפעילה בריכה עם כל האמצעי ההגנה, הייתי עושה את זה. המדינה צריכה לעזור להורים לעזור לעצמם".
100 אלף מקרי מוות מדי שנה ברחבי העולם
על פי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2016 מתו ברחבי העולם 126,831 ילדים בין הגילאים 0 ל-14 בבריכות פרטיות. מאז, מדי שנה מתים מאותה הסיבה כ-100 אלף ילדים. לפני נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים, בין השנים 2015 ל-2020 טבעו למוות 107 ילדים בישראל. בשנת 2019 מתו בישראל 18 ילדים מטביעה ובחודשים שחלפו בשנת 2020 כבר טבעו למוות 3 ילדים.
אז אם בישראל המחוקק לא עשה דבר כדי למנוע את התאונות הטראגיות הללו בבריכות הארעיות, מה עושים במקומות אחרים בעולם? בארצות הברית אמנם אין חוק פדרלי שמסדיר את הנושא, אך מדינות שונות בחרו לתקן תקנות שונות בנוגע לגידור בריכות ביתיות. גם בקנדה, השכנה מצפון אין חוק פדרלי, ואפילו לא חוקים שונים לפרובינציות השונות, אך ערים מסוימות בחרו להכניס תקנות עירוניות המחייבות גידור של בריכה המכילה מים העמוקים מ-60 ס"מ.
גם באוסטרליה ובניו זילנד התייחסו לבעיה וקבעו שיש לגדר ולהרחיק כל דבר שניתן לטפס עליו למרחק של 90 ס"מ מהבריכה. שתי המדינות קבעו סטנדרטים שונים לחוק, ובניו זילנד אף הגדילו והוסיפו קנס של עשרות אלפי שקלים למי שיחרוג מההוראות.
"צריך לדעת שכשאתה מכניס בריכה לבית שלך אתה מכניס משהו שנותן חיים אבל יכול גם לקחת חיים", אומרת מירב. "זה בהחלט מהנה מאוד והילדים אוהבים את זה, אבל מצד שני צריך לזכור שהדבר הזה הוא משהו שכל הזמן צריך להיות בקשר אתו. כל הזמן צריך לבדוק".
מקרי הטביעה מתרחשים בבריכות להרכבה עצמית וגם בבריכות ביתיות בנויות. על האחרונות המדינה דווקא כן קבעה תקנות בנייה ובטיחות בכדי לנסות למנוע מקרי טביעה. המדינה אף יזמה תוכנית לאומית לבטיחות ילדים במהלכה נעשו מספר קמפיינים שניסו לעודד את המשווקים לעלות את המודעות.
בין היתר נקבעו תקנות לתיחום בגדר של שטח הבריכה כך שתימנע כניסה לא מבוקרת של ילדים ופעוטות. בנוסף, ישנן תקנות שמטרתן לקבוע להבטיח שלא יהיו חללים נסתרים או חפצים בקרקעית הבריכה שיכולים לגרום לפעוט להיתפס בהם.
עיריית ראשון לציון וארגון בטרם לקחו על עצמם בשנת 2014 את המשימה להילחם בתופעה של הטביעה בבריכות הפרטיות הבנויות. הם יצאו במבצע רחב לאיתור בריכות שנבנו ללא היתר בנייה ומצאו כ-40 כאלו. 18 כתבי אישום פליליים הוגשו כחלק מהמבצע.
"חשוב להבין שזה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו"
אבל לבריכות להרכבה עצמית, הזולות והזמינות הרבה יותר, אין שום פיקוח והתייחסות. בשנה שעברה התוכנית הלאומית לבטיחות הילד וארגון בטרם פנו למשווקים של אותן בריכות וביקשו מהם להוסיף הוראות ואזהרות למוצרים שהם מוכרים – בעיקר לצורך העלאת המודעות. אלא שהקיץ כבר הגיע, ודבר לא נעשה. בבדיקה של N12 מצאנו שרק חלק מהיצרניות ומהמשווקים אמצו את ההמלצה והוסיפו מדבקות אזהרה על אריזות המוצרים.
"רוב מקרי התביעה נבעו מהסחת דעת רגעית של ההורים", אומרת עינב שימרון, סמנכ"לית ההסברה במשרד הבריאות בדברי הסבר לקמפיין שפורסם בשנה שעברה. "חשוב להבין שזה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. מספיקות שניות בודדות לקבל הודעה לנייד ולהוריד את העיניים מהילד כדי שיקרה אסון. כמו בפרסומת, כך בחיים - במים, אסור להוריד מהילדים את העיניים".
אחד הצעדים המרכזיים באמצעותם ניתן חלק מהטרגדיות הוא באמצעות שימוש בכיסויי בריכה יעודיים. הם נועדו מצד אחד למנוע כניסה של לכלוך אל המים בזמן שהבריכה לא בשימוש, אך לא פחות שימושי, ובטוח הרבה יותר חשוב - למנוע מילדים להיכנס לבריכה ללא פיקוח.
אלא שברוב המקרים, הכיסויים נמכרים בנפרד מהבריכה עצמה, אין חובה לרכוש אותם והמוכרים בחנויות פעמים רבות נמנעים, שוכחים או פשוט לא מציעים אותם למכירה. בישראל, נכון להיום, אין שום חובה לרכוש את הבריכות יחד עם המכסה. חובת גידור עשויה למנוע גם היא תביעה, אם כי כאן העלויות גבוהות יותר וההתקנה עלולה להיות מורכבת במיוחד.
באתר של רשת "הום סנטר" דווקא החליטו להיענות לבקשות ולהמלצות הבטיחות והצמידו אזהרת בטיחות בסמוך לאפשרות לרכוש בריכה ביתית. גם ב"טויז אר אס" נענו לבקשת N12 והצמידו אזהרות בסמוך לבריכות המיועדות למכירה.
לא מקפידים על הבטיחות
בסקר שערך בארגון בטרם בשנה שעברה על מנת לבדוק את המודעות של ההורים לסכנות שבבריכות, עלה שהורים בישראל, בכלל המגזרים, לא מקפידים על גידור הבריכות, ריקון המים בתום השימוש או כיסוי הבריכות.
בעלי בריכה? אלה המלצות מצילות חיים
- גדרו את שטח הבריכה בגדר בגובה של לפחות 120 ס"מ וסגרו בשער עם מנעול
- התקינו חיישן ואזעקה בפתח הבית שמוביל לבריכה או בשער לבריכה
- כסו את הבריכה בכיסוי מאסיבי כשהיא אינה בשימוש
- רוקנו את הבריכה ממים בתום השימוש
- הרחיקו סולמות וכסאות מהבריכה כשהיא אינה בשימוש
- השגיחו על ילדים קטנים ועל אלה שאינם יודעים לשחות
"האחריות היא עלינו ההורים", סיכמה מירב. "כמו שכותבים על סיגריות, צריך לדעת שכשאתה מכניס הביתה בריכה אתה מביא משהו מסוכן. צריך להיות מודע לזה. יאיר הוא ילד מהמם וכל כך יפה שיחגוג בקרוב יום הולדת 9 - מהמיטה. הוא העמיק את חוויית החיים ונתן לנו להבין שהחיים אינם מובנים מאליהם".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אורלי סילבינגר מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים: "ההחלטה לרכוש בריכה ביתית מחייבת אחריות גדולה מצד ההורים. אנו פונים להורים ומדגישים: אל תגידו לי זה לא יקרה - בזמן רכישת הבריכה הביתית תכננו היכן למקם אותה והקפידו להציב סביבה גדר עם שער שנטרק באופן אוטומטי למניעת כניסת ילדים ללא השגחה. בכל שהייה בסביבת מים חשוב למנות מבוגר אחראי שיהיה פנוי מכל עיסוק ויהיה בקשר עין ובמרחק נגיעה מהילדים באופן רציף. כאשר ישנם מספר מבוגרים בסביבה, עולה הסיכון שההשגחה על הילדים 'תיפול בין הכיסאות' ולכן חשוב לציין את העברת האחריות באמצעות אביזר שיבהיר לכולם מי המשגיח בכל רגע".
לפנייה לכתבת: avivitm@ch2news.co.il