אם ברחובות אנו נתקלים בשוטרים ופקחים שאוכפים את ההוראה לעטות מסכות, כשהדבר מגיע לאוטובוסים הציבוריים – הנהגים נותרו לבד בחזית והם אלו שנאלצים להתמודד עם נוסעים שמצפצפים על ההנחיות. "היום להיות נהג אוטובוס זאת המשימה הכי קשה", ציין יוני קריספין, נהג בחברת אפיקים. "אתה נמצא בתפקיד משרד הבריאות, משרד התחבורה, של הממשלה – הכל נופל על הכתפיים שלך".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"מעבר לזה שאתה אמור לנהוג בזהירות ובבטיחות בתחבורה הציבורית, יש לך גם את האחריות כלפי הנוסעים, לשלומם ובריאותם מבחינת הקורונה", הסביר קריספין. "לצערי משרד התחבורה לא לוקח כוח אדם ולא מגן על הנהגים. אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו הולכים לעבודה ולא יודעים אם נחזור הביתה בריאים".
"אנחנו רוצים להמשיך לתת שירות, רוצים להמשיך לבוא הביתה בריאים"
על התופעה שבה נוסעים תוקפים את הנהגים בקללות, ואף באלימות פיזית, סיפר קריספין: "זה דבר שקורה כבר בשגרה. לצערנו התרגלנו לחיות במציאות הזאת. יום יום שהנוסעים מקללים אותנו, מגדפים, יורקים, משתעלים עלינו בכוונה שלא נדבר איתם. אני אומר לנוסע 'בבקשה תשים מסכה – תדאג לשלום הציבור' ואז הוא אומר לי 'אני לא שם, ואם יש למישהו קורונה אז שיבוא אליי – אני אוכל ארבע קורונות ביום, לא מעניין אותי'".
קריספין קרא למשרד התחבורה להגן על הנהגים ולקדם את ההנחיה להקים מחיצות שיפרידו בין הנהג לבין הנוסעים: "אנחנו רוצים להמשיך לתת שירות, רוצים להמשיך לבוא הביתה בריאים. לא יתכן שאני יכול לצאת בריא ולחזור חולה בגלל אחד מהנוסעים. שיקדמו את המחיצות האלה, שיקדמו את ההגנה עלינו".
יש תחבורה ציבורית ויש תחבורה ציבורית. יש את הרכבות, שזאת תחבורה ציבורית שמגנים עליהם ושומרים, ויש את התחבורה הציבורית של האוטובוסים ששם לא מעניין את אף אחד מה שקורה שם", סיכם קריספין.