דוח מקיף שמפרסם היום (שלישי) שירות התעסוקה מציג נתונים עגומים לגבי שוק העבודה בישראל ומרוויחי השכר הנמוך בפרט. על פי הדוח, משבר הקורונה עלול להביא את הישראלים למצב קשה של תת-תעסוקה ולשיעור שיא של מובטלים - במקביל לצמצום הדרמטי במספר המשרות הפנויות.
הראשונים להיפגע: מרוויחי שכר נמוך
עוד על פי הדוח, שיעור דורשי העבודה הצטמצם ל-23.5% בסוף מאי, לאחר שיא של 27.5% בסוף אפריל (בפברואר, טרם פרץ בישראל המשבר, היה שיעור דורשי העבודה 3.9%, שהם 162.5 אלף אנשים). שירות התעסוקה מתריע על כך שהשינוי החד במשק ממצב של כמעט תעסוקה מלאה לשיעורי שיא של מובטלים, במקביל לצמצום הדרמטי במספר המשרות הפנויות, מוביל לירידה בכוח המיקוח של העובדים, לירידה צפויה בשכר (בטווח בינוני וארוך), ולהגדלת תת-התעסוקה עבור מספר קבוצות, ובראשן מרוויחי שכר נמוך.
פחות מפוטרים בחודש מאי
בהסתכלות על אוכלוסיית המפוטרים בלבד, בחודש מאי 2020 עמד מספר המפוטרים על כ-7.8 אלף איש ואישה - ירידה של 51.3% לעומת החודש הקודם, אפריל 2020, אז עמד מספרם על 16 אלף. עם זאת, ביחס לכלל הנרשמים, מדובר בשיעור גבוה יותר של מפוטרים (27.1% מכלל הנרשמים בחודש מאי פוטרו, לעומת 11.8% מבין נרשמי אפריל, ו-6.4% במרס), עקב שני תהליכים שהתרחשו במקביל - עלייה בשיעור המפוטרים ומקרים של מעבר מחל"ת לפיטורין.
הן המצטרפים החדשים במשבר הקורונה והן אלו שנרשמו באבטלה בשנה שקדמה למשבר ואיבדו שוב את מקום עבודתם במהלך המשבר, חזרו לעבודה בהיקפים דומים (20.2% ו-20.8% בהתאמה). לעומת זאת, מבין דורשי העבודה שרשומים בשירות התעסוקה ברציפות מלפני המשבר (לפני מרס) ועד מאי, רק מיעוט (3.5%) חזר לעבודה. המשמעות: הקושי של אנשים שהיו באבטלה לפני המשבר לחזור לעבודה, החל לבוא לידי ביטוי. ללא מענה מתאים, הקושי של אותם אנשים להשתלב מחדש בעבודה עלול לגרום להם להיכנס למעגל הקצבאות.
הצעירים עוד לא חזרו לעבוד
עוד עולה מהדוח כי שיעור החוזרים לעבודה בחודש מאי מבין הנרשמים בעקבות חל"ת היה גבוה משאר סיבות הרישום, ועמד על 22% - 200.3 אלף חוזרים. שיעור החזרה בקרב קבוצת המפוטרים עמד על 5.9% ובקרב המתפטרים – 5.7%. בנוסף: הצעירים ביותר והמבוגרים ביותר הם אלו דיווחו על שיעור חזרה נמוך יותר, ביחס לקבוצות הגיל המרכזיות. שיעור חזרה נמוך במיוחד היה בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 20) – 9.4%.
יותר נשים מגברים חזרו לעבודה
שיעור הנשים שדיווחו על חזרה לעבודה היה 21.4%, גבוה מזה של הגברים – 14.4%. אחת הסיבות נעוצה ככל הנראה במקצועות שחזרו בהם לעבודה, ובייחוד הוראה, חינוך והדרכה. יחד עם זאת, גם בסוף מאי, מספרן של הנשים הרשומות כדורשות עבודה גבוה ממספרם של הגברים (כ-507 אלף לעומת 444.6 אלף בהתאמה). שיעור המוסלמים, הנוצרים והדרוזים אשר דיווחו על חזרה לעבודה היה 9.2%, נמוך באופן משמעותי מהיהודים (20.7%). נתון זה מצביע על הצורך להקדיש תשומת לב ולסייע לקבוצות מיעוט בחברה הישראלית על מנת שלא לפגוע בהישגיהן בשוק העבודה בעשור וחצי האחרון.
רפואה בראש – תיירות בסוף
שיעור גבוה של חזרה לעבודה היה במקצועות רפואה ובריאות (27.7%), חשבונאות וכספים (26.7%), והוראה וחינוך (25.2%), יותר מרבע מהעובדים בכל אחד מהם שבו למעגל העבודה. לעומת זאת, המקצועות עם השיעורים הנמוכים ביותר של חזרה לעבודה היו תיירות ומלונאות, תוכן מדיה ובידור, ותעופה. מצב זה נובע מאסטרטגית היציאה מהמשבר, והמגבלות שמשפיעות באופן קשה ומתמשך יותר על חלק מהמקצועות והתעשיות.
הצפון מאחור: פחות תושבים חזרו לעבוד
מחוז המרכז הוא זה שבו נרשם שיעור החזרה לעבודה הגבוה ביותר – 20.5%, ואחריו המחוזות חיפה – 19.2%, תל אביב – 19%. מנגד, שיעור חזרה נמוך נרשם במחוז הצפון – 15%.
בסוף מאי 2020, החודש השלישי למשבר הקורונה בישראל, עמד מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה על כ-960 אלף. לאורך החודש, היו רשומים בשירות התעסוקה בסה"כ 1.165 מיליון ישראלים וישראליות (938.3 אלף מהם נרשמו בין מרס למאי, 90.3 אלף אחרים מהם חידשו רישום בחודשים אלה - כלומר חזרו לשירות התעסוקה תוך פחות משנה מהירשמות קודמת, ו-136 אלף אחרים מהם נשארו רשומים ברצף לפני המשבר – לפני מרס). לפיכך, 206.5 אלף דיווחו על כך ששבו למעגל העבודה. בחודש האחרון, שיעור דורשי העבודה החל לרדת ביחס לחודשיים שקדמו לכך, עקב תחילת החזרה לשגרה - 35.4 אלף איש ואישה חדשים נרשמו: ירידה של כ-80.6% ביחס לחודש אפריל.
שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ אמר בעקבות הנתונים: "אנחנו רואים שקצב החוזרים למעגל העבודה עדיין אינו משביע רצון, והחשש שלי, שלקראת חודש ספטמבר, אנו נישאר עם כ-400 אלף מובטלים. ההצלחה היא להפוך משבר להזדמנות, ואנו פועלים למתווה רחב, מקיף ומגוון להכשרת עובדים, שיקלטו במהרה במעגל העבודה".