הילדים בבית - ההורים במחלקת הקורונה: ביחידת הטיפול הנמרץ של מחלקת הקורונה בבית החולים רמב"ם עובדים סלבה ואנסטסיה - בני זוג נשואים, שהתנדבו שניהם למחלקה המיוחדת. הם עובדים מסביב לשעון במשמרות לסירוגין, ובבית מחכים להם שני בני נוער: בן ובת בני 13 ו-15.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בימים כתיקונם בני הזוג קוטליארוב משמשים אחים מן המניין במחלקות השונות. סלבה בטיפול נמרץ נוירוכירורגי, ואשתו אנסטסיה בטיפול נמרץ כללי. לפני כשבועיים וחצי הם החליטו להקדיש את חייהם למטופלי הקורונה והתנדבו לשירות במחלקה. "אנחנו ימים שלמים לא בבית", מספרת אנסטסיה, "הילדה שלי בבית כי אנחנו לא מרשים לה לצאת החוצה ולפעמים זה ממש קשה".
בני הזוג עובדים במשמרות לא תואמות וכמעט שלא מתראים זה עם זה, ובזמן שכולם מסביבם מתלוננים על הימים הארוכים בבית עם הילדים וחוסר המעש, אנסטסיה דווקא לא הייתה מתנגדת לקצת זמן משפחתי: "בימים מטורפים כאלו אני חולמת על ארוחה משפחתית שכבר הרבה זמן לא הייתה לנו". עם זאת, מדגישה אנסטסיה, היא לא מתחרטת על ההחלטה להתנדב: "אנחנו מרגישים את ההערכה הגדולה למה שאנחנו עושים, ובאנו באמת להשפיע ובשביל האתגר".
בהתחלה אנסטסיה שובצה במחלקת המורדמים והמונשמים. לאחרונה טיפלה גם בחולים המבודדים העצמאיים: "התחושה היא שהחולים ממש מחויבים למשימה ושהם ממש מודים לנו שאנחנו מטפלים בהם". היא מוסיפה: "המטופלים נמצאים לבד בתנאי הבידוד, אז מהר מאוד מתפתחת שיחה והם ממש חמודים".
אנסטסיה מציינת שלא זכורה לה תקופה כזאת בחייה, של עומס רב כל כך: "אנחנו עובדים די קשה וחשופים ללא מעט עומס - גם נפשי וגם פיזי, הכל ביחד מאוד מאתגר. גם המיגון מקשה על התפקוד בגלל האדים שנוצרים במסכה ומסבכים את החיים. כשאנחנו מסיימים לעבוד כל מה שבא לנו זה לשכב לישון ולשכוח מהכל, לפחות לשעה".