כשנגיף הקורונה החל להכות במשק הישראלי, חברת לייטריקס נאלצה גם היא לעשות שורת שינויים ארגוניים. עובדי הניקיון הם הראשונים שהלכו הביתה - אבל החברה החליטה להמשיך לשלם להם משכורות כדי לא לפגוע בפרנסתם. בשל הרצון לעבור את התקופה הזאת כגוף אחד, המנהלים החליטו לחשוב מחוץ לקופסה - וכתוצאה מכך 10 עובדי הניקיון בחברה עברו הסבה מיוחדת לתפקיד "מסמני תמונות" בחברה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לאה קרבצ'נקו, בת 58 מירושלים, עבדה כמהנדסת מכונות מים עד שעלתה מאוקראינה לישראל. מאז, היא עבדה במשרות שונות וביניהן עבודות ניקיון. בשנים האחרונות לאה עבדה בחברת ההיי-טק לייטריקס כשהיא מועסקת ישירות על ידם - ולא כעובדת קבלן.
לאה, שעובדת בחברה כבר שנתיים, לא הרגישה בנוח כשקיבלה משכורת מבלי לעבוד בפועל. לכן כשפנו אליה המנהלים, ראתה בזה הזדמנות לעזור לחברה וללמוד משהו חדש. "אני אדם טכני, היה לי קל להשתלט על ההסבר", מספרת לאה. "זה מצוין שנתנו לנו עבודה".
לייטריקס (Lightricks) היא חברת הייטק ירושלמית שנוסדה ב-2013, ומפתחת אפליקציות ליצירת תוכן ויזואלי. הצורך בתפקיד "מסמן תמונות" הוא חלק במאמץ של צוות המחקר של החברה לשפר את הדרך שבה החוקרים מבצעים "למידת מכונה" - ומאמנים טכנולוגיות לזיהוי תמונות ואובייקטים.
על בסיס הטכנולוגיה המתקדמת הזו נוצרו רבים מהמוצרים של לייטריקס, וכדי להגיע לרמת דיוק גבוהה בתחום למידת המכונה נדרש אימון על בסיס מאגר רב של תמונות. בתוך פחות משבוע, נבנתה מערכת פנימית למיפוי תמונות על ידי אחד מאנשי צוות המחקר, ובשיתוף פעולה עם מחלקת התפעול של החברה נשלחו מחשבים, שולחנות וכיסאות משרדיים לבתיהם של חברי צוות הניקיון, כדי שיוכלו לעבוד עם המערכת.
בתור התחלה, קיבלו העובדים הדרכה והכשרה בעבודה עם תוכנות בסיסיות במחשב. לאחר מכן, הוכשרו באופן ממוקד למערכת מיפוי התמונות: מה בדיוק עליהם לעשות, כיצד מסמנים תמונות, במה חשוב להתמקד. לבסוף - יצאו לדרך.
"בהתחלה התרגשתי, לא ידעתי אם אצליח או לא", סיפרה נרם ג'וברן בת ה-38 שגם היא עבדה בחברה כמנקה. "זה היה מאוד שונה ממה שעשיתי עד עכשיו, אבל סוף סוף עברנו את זה וזה מדהים". נרם גרה בשועפאט והיא אמא לארבעה ילדים. היא מספרת כי זו הפעם הראשונה שהיא עובדת על תוכנת מחשב מורכבת: "בהתחלה היה לי קצת קשה, אבל הילדים מאוד התלהבו שאמא שלהם עובדת בהייטק מול המחשב, תפקיד יותר מכובד", היא מוסיפה.
בריאה ברזין בר, אמא לשני ילדים מהיישוב אפרת, מספרת כמה השינוי במשרה עזר לה: "בשבילי זה היה הדבר הכי טוב, זה הציל את החיים שלי. כל החיים שלי לא היה לי כסף, אף פעם לא ידעתי איך אני אשלם שכירות. יש לי שני ילדים, עבדתי בניקיון וכשהגעתי ללייטריקס - זה הציל את החיים שלי".
בריאה שיתפה גם בחששותיה כשהופסקה העבודה מהמשרד: "עם כל המעבר לעבודה מהבית, לא ידעתי מה אני הולכת לעשות וממש פחדתי. כשהציעו לנו את הפרויקט הזה היה ממש כיף, סוף סוף הילדים רואים אותי עושה משהו אחר ולא שומעים אותי רק מדברת על ניקיון".
"רצינו לעשות הכל כדי להימנע מחל"ת"
את הרעיון המקורי ויוצא הדופן הגה ראש מחלקת המחקר של לייטריקס - אופיר ביבי. "רצינו למצוא פתרון לעובדי הניקיון שלנו שלא כולל הגעה למשרד, שעלולה לסכן אותם, או חל"ת שתפגע בשכרם", סיפר אופיר. הוא הוסיף: "זאב, המנכ"ל דאג לפרסם 'קול קורא' בפגישת יום ראשון של כלל החברה בנושא. מיד כששמעתי על כך, חשבתי על משימות של תיוג אצלי בצוות".
אופיר לא חשש מההכשרה, והאמין שדווקא מי שדואגים לסדר ולניקיון ביום יום שלהם, יוכלו ללמוד את התפקיד החדש בזמן קצר. "לאחר בדיקת היתכנות קצרה, החלטנו להרים את התשתיות הנדרשות לביצוע המשימה הזו וקיבלנו את אישור החברה", סיפר.
ד"ר זאב פרבמן, מייסד-שותף ומנכ"ל לייטריקס, הסביר על קו המחשבה מאחורי המיזם: "מאז שפרץ משבר הקורונה ידענו בלייטריקס שנעשה כל מאמץ כדי לשמור על העובדים שלנו, הן בריאותית והן תעסוקתית, ולהימנע ככל שנוכל מפיטורין או הוצאה לחל"ת", אמר.
פרבמן הוסיף: "כחלק מהרצון לעבור את התקופה הזו ביחד, כגוף אחד, החלטנו לחשוב מחוץ לקופסה ולהסב את עובדי צוות הניקיון לעובדי מחלקת המחקר שלנו. עובדי צוות הניקיון הם חלק אינטגרלי מהחברה, הם אינם עובדי קבלן, והיה חשוב לנו לא להשאיר אף אחד מאחור", אמר.
פרבמן שיתף שההיענות של העובדים ליוזמה הייתה חיובית מאוד: "הם מאוד נהנים מהתפקיד החדש שתפרנו עבורם", סיפר. על היום שאחרי אמר המנכ"ל: "כשנחזור לעבודה מהמשרדים, במתכונת כזו או אחרת, נבחן מחדש את ההיתכנות להפוך את ההסבה הזמנית הזו למשהו קבוע יותר. כמובן שכל מקרה לגופו".