מומחים חזו את התפרצות הקורונה כבר לפני שנה? פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל המכון לרפואה טרופית במרכז הרפואי שיבא, מספר שכבר שנים נערכים במערכות הבריאות ברחבי העולם לתרחיש של התפרצות נגיף לא ידוע – ושכבר בשנה שעברה אף נקבע לקיים דיון מומחים שעסק בשאלה: מה המחלה הבאה שתסכן את אסיה?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"מומחי המחלות הזיהומיות בעולם והעוסקים בבריאות הציבור מכירים היטב את הסכנה להתפרצות מחלת הקורונה ולמעשה, הם נערכים לאירוע כזה מזה שנים", אומר פרופ' לשם. "כבר לפני שנתיים, הכין ארגון הבריאות העולמי תכנית להתמודדות עם מחלה לא ידועה שכונתה "מחלה X" שעלולה לגרום להתפרצות עולמית קשה".
"במסגרת התכנית, הוכנו נהלים לזיהוי המחלה לתגובה של בידוד וניטור חולים ולמציאת חיסון ותרופה למחלה X. הסיבה שבמקרה הנוכחי ממשלת סין וארגון הבריאות העולמי הגיבו בצורה מהירה להתפרצות הקורונה היא שהנהלים והתכניות האלה כבר היו מוכנים מראש".
ולא רק זאת: כבר לפני שנה נקבע דיון מיוחד שנועד לדון בשאלה 'מה המחלה הבאה שתסכן את אסיה?' – דיון שצפוי להיערך בחודש הבא. "מדובר בדיון שנקבע לפני שנה עם האיגוד לרפואת מטיילים באסיה שנושאו שפעת, סארס, מרס ומהי המחלה הבאה שתסכן את אסיה", מספר פרופ' לשם.
"לדיון שייערך בחודש הבא בהשתתפות מומחים מסינגפור ובריטניה, הוזמנו רופאים מכל אסיה. היום אנחנו כבר יודעים מהי המחלה הבאה, וכאמור המומחים אינם מופתעים כלל מההתפרצות הנוכחית", הוא מוסיף.
בסין הפעילו פרוטוקול להתמודדות עם "וירוס חדש"
"משחר האנושות, בני אדם באים במגע קרוב עם חיות בר וחיות בית", מסביר פרופ' לשם, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל המכון לרפואה טרופית במרכז הרפואי שיבא. "בעלי חיים משמשים לצרכי מאכל, בהמות משמשות לצרכי עבודה ויש כמובן חיות מחמד. מגע קרוב זה הביא פעמים רבות למעבר מחלות זיהומיות מחיות לבני האדם. וירוסים שגורמים מחלה בחיות עלולים להדביק ולגרום מחלה קשה בבני אדם כמו במקרה של שפעת העופות".
"לעיתים וירוס עובר מחיות לבני אדם ואז גורם התפרצות בקרב בני אדם כמו במקרה של וירוס האבולה באפריקה", הוא אומר, "במקרה של וירוסים ממשפחת הקורונה, וירוס המותאם להדבקת עטלפים מדביק חיה כמו גמל (MERS) או גחן דקלים (SARS) ואז מועבר לבני אדם וגורם התפרצות".
"עקב הסיכון של התפרצות מחלה נשימתית קשה עם העברת וירוס ממשפחת הקורונה מחיות לבני אדם, מדינות רבות מנטרות תחלואה נשימתית קשה בהנחיית ארגון הבריאות העולמי", מסביר פרופ' לשם. "כאשר מזוהה עליה במקרים של תחלואה נשימתית, מופעל פרוטוקול לבירור האם מדובר בווירוס מוכר כגון שפעת או בווירוס חדש כגון קורונה. זהו הפרוטוקול אותו הפעילה סין בעת זיהוי ההתפרצות בווהאן. במסגרת הדיווח לארגון הבריאות העולמי על עלייה בתחלואה נשימתית בווהאן הופעלו נהלי החירום להתפרצות קורונה".
פרופ' לשם מדגיש שלא ניתן למנוע לחלוטין מעבר של מחלות בין חיות לבני אדם ללא איסור מלא של מגע עם בעלי חיים וכי ניתן לזהות ולעצור התפרצויות של מחלות כאלו: "ממשלות צריכות לתקצב את מערכת בריאות הציבור בצורה שמאפשרת תגובה מהירה במקרה חירום. מדובר בתקציב קטן בהשוואה לתקציבים המופנים לצרכי ביטחון. לצורך זיהוי המחלות יש צורך במערכות ניטור מתקדמות ובהפניית משאבים לאבחון וטיפול החולים חשודים".
"עוד חשוב לתקצב קניית אמצעי בידוד (חלוקים ומסיכות) בכמות מספקת, הכשרה של כח אדם ומעבדות לביצוע בדיקות ולטיפול בחולים. יש צורך גם להכין תכנית לאשפוז נפרד של חשודים בהדבקות במידה והווירוס יתפרץ בארץ על מנת לא לשתק את מערכת האשפוז העמוסה ממילא".
"לכל אדם האחריות להגן על עצמו ועל בני משפחתו"
לדבריו, החשוב מכל להבין הוא שלכל אדם "יש אחריות להגן על עצמו ובני משפחתו מפני מחלות שגורמות התפרצויות וכבר מוכרות לנו. למחלות אלו יש בנמצא חיסונים שיכולים להגן עלינו. דוגמא מצוינת היא מחלת השפעת הגורמת התפרצות קשה, עם מאות אלפי מקרים של תחלואה ומאות מקרי תמותה מדי חורף".
"עלינו לעודד חיסון שפעת כבר בנובמבר על מנת למנוע את התחלואה, ולא להמתין לשיא ההתפרצות, אז יש מחסור בכח אדם וסיכון גבוה להדבקה. לא פחות חשוב להקפיד על חיסוני הילדות על מנת למנוע הדבקה והעברה של מחלות כמו חצבת ושעלת".
"אף כי לא ניתן למנוע לחלוטין מעבור מחלות בין חיות לבני אדם, הרפואה המודרנית מאפשרת זיהוי מגיפות בשלב מוקדם, מניעה וטיפול. על הציבור מוטלת האחריות להקפיד על חיסוני השיגרה ולמלא אחר הנחיות הגופים המקצועיים, רופאי הקהילה, והמומחים על מנת למנוע התפשטות מחלות מדבקות".