מנהל סמינר במרכז ירושלים נעצר בחשד שהנהיג כת והחזיק בתנאי עבדות 50 נשים וילדים, כך הותר אתמול (שני) לפרסום. במשטרה הצטברו עדויות רבות על החיים הקשים בצל הרב, ששלט על פי החשד בנשות הכת באמצעות "מקלחות קרות, הרעבות ומכות", כך לפי עדות אחת מהן.
יסכה שולמית בר שלום, שברחה מהכת לפני חמש שנים, חשפה ב"חדשות הבוקר" את מה שהתרחש בתוך הבית: "כשהגעתי לבית ראיתי אדם אדם חכם מאוד שיודע המון תורה, ונמשכתי לשם, נסחפתי", סיפרה בר שלום, "יש לרב אמונה גדולה מאוד, הוא יודע לדבר מאוד יפה וזה מה שתפס אותי".
ככל שחלפו הימים מאז שעברה לגור בבית הרב, הבינה בר שלום שהחיים בבית אינם נוצצים כפי שנראו לה בהתחלה: "הזיכרון הכי קשה שלי הוא חוסר העשייה, לא עבדנו. זה לא באמת סמינר לימודים, אין שם מסגרת לימודית. עברתי כל מיני התנכלויות מצד הרב רק כי אני בחורה עם שמחת חיים. במשך שנים הייתי בלי ארון, לרב היה ארון לתת לי, אבל הוא סירב בגלל שהייתי בן אדם שמח ופחות נכנעתי אליו. הוא כל הזמן ניסה לחנך אותי".
הוא היה מעניש אותך?
"העונשים היו נפשיים. הייתי צריכה לבקש ממנו רשות לכל דבר ולהתייעץ איתו על כל דבר, ולפעמים הוא פשוט לא היה עונה, עושה משחקים טיפשיים שהזכירו לי בן ובת בני 16. הוא ידע שלא אעשה משהו בלי לשאול אותו, והדרך שלו להעניש אותי הייתה לא לדבר, לא לענות לי, ולקבל בנות אחרות שניגשו אליו אחריי".
מתי גמלה בליבך ההחלטה לברוח משם?
"יום אחד הלכתי לים עם אמא שלי זכרונה לברכה ועוד בחורה שהצטרפה לכת. בכת ראו שלא באתי, ומישהי שהרב מינה אותה להיות האחראית על הבנות בכת, התקשרה אלי ואמרה, 'הרב אמר שבגלל שלא באת, את מושעת ליומיים'. חשבתי, במה חטאתי? הלכתי לים נפרד, ים צנוע. לא עשיתי שום דבר רע'".
איך עזבת את הכת?
"התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה שהמקום הזה נמאס עלי ושבדיוק מתחיל שם מרד, והיא אמרה לי להזמין מונית ולבוא אליה. ארזתי את כל הדברים שלי, באתי לאחראית ואמרתי לה בפנים שהכל צביעות ושקר אצלם ושהרב לא באמת רב. הזמנתי מונית, קמתי והלכתי".
נתקלת בגילויי אלימות מצד הרב כלפי הנשים בכת?
"לא יודעת, מאז שעזבתי הרבה דברים השתנו שם. רוב הנשים היו מלקות את עצמן נפשית, היה להן קושי נפשי בגלל מה שהן עוברות. אני זוכרת המון בכי מצד הבנות, כל אחת מהן באמת רצתה את תשומת הלב של הרב, לא חס וחלילה ממקום של אהבה ורצון ביחסים איתו, אלא כי היינו תלויות בו, זה היה הבית שלנו".