"התעלומה הגרמנית" הפכה בשבוע האחרון לנושא הדיון הלוהט ברחבי היבשת. בעוד שברחבי אירופה נשברים שיאי תמותה ממגפת קורונה, גרמניה צולחת עד כה את המשבר עם מספר קורבנות נמוך יחסית. למרות שמומחים רבים, כולל גרמנים, מזהירים כי מוקדם מדי להסיק מסקנות גורפות לגבי המצב במדינה, שבה ההתפרצות המשמעותית אירעה אחרי איטליה וספרד, וכי הנתונים הקיימים לגבי תחלואה ותמותה עלולים להיות ראשוניים ולא מדויקים. הבוקר (רביעי) מספר מקרי המוות במדינה עומד על 149, מתוך 31,554 בני אדם שנדבקו בנגיף.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
תיאוריות רבות הוצגו בשבוע האחרון כדי להסביר את התופעה החריגה: החל מחיסון אוכלוסיית מזרח־גרמניה לשחפת בימי הקומוניזם (טיעון שרופאים דוחים כלא־רלוונטי), דרך מיעוט הקשרים החברתיים של הגרמנים או הגיל המבוגר של האיטלקים (למעשה, הגיל החציוני בגרמניה גבוה בשנתיים מזה של איטליה) ועד לסברה שהגרמנים נשמעים להנחיות יותר טוב מאחרים (הם לא, יעידו הפארקים בברלין ובמינכן בימי שמש).
למעשה, כל הסימנים מצביעים על כך שאין "מרכיב סודי" במאבק נגד הקורונה. הגרמנים נוקטים בדיוק את אותן שיטות עליהן ממליץ ארגון הבריאות העולמי, אותן שיטות שאומצו גם במדינות אחרות כולל ישראל, פשוט יש להם את המשאבים והמערכות כדי לבצע אותן בצורה יעילה ומקיפה.
"האסטרטגיה שלנו למאבק במחלה לא השתנתה בחודש האחרון וממשיכה להיות זהה: בדיקה אפידמיולוגיות ובידוד של חולים וחשודים כחולים, טיפול מיטבי בחולים הזקוקים לכך והרחבת התשתיות הרפואיות כך שיוכלו להתמודד עם מספר גדול של חולים", תיאר אתמול פרופ' לותאר וילר, מנהל מכון רוברט קוך - הסוכנות הפדרלית האחראית למאבק במחלות זיהומיות בגרמניה.
טובים ביחס ל־OECD
לגרמניה יש מערכת בריאות הנחשבת טובה גם ביחס למדינות אירופית אחרות, לפי מדדי ה־OECD לגבי מספר רופאים, מספר מיטות טיפול נמרץ ואיכות הטיפול. יש בה מערכת ציבורית ואוניברסיטאית אך גם מערכת פרטית ענפה ברמה גבוהה מאוד, והמדינה היא יעד בינלאומי לתיירות רפואית, מה שמשחק תפקיד בימים אלה שבהם התיירות נפסקה כמעט כליל ומיטות רבות פנויות. יש לה גם רשויות בריאות מבוזרות, ולכל מדינת מחוז יש את כוח האדם שלה, שבימים אלה מתגייס כדי לאתר, לבודד ולטפל בחולי ונשאי הקורונה.
בניגוד למצב באיטליה, וייתכן שגם בספרד, בהן המחלה ככל הנראה התפשטה באופן נרחב "מתחת לרדאר", "לגרמניה היה את היתרון לגלות את המקרים הראשונים שהגיעו מאיטליה כבר מהתחלה", אמר פרופ' כריסטיאן דורסטן, ראש המחלקה הווירולוגית במרכז הרפואי "שאריטה" בברלין, שיחד עם פרופ' וילר מייעץ לממשלה בברלין בנוגע למדיניות הנחוצה למאבק.
בגרמניה, החקירות האפידמיולוגיות הן באחריות הרשויות, ומסלולים של חולים אינם מפורסמים בתקשורת בשל שיקולי פרטיות. כל חולה שאותר עד כה נבדק באופן מהיר, והרשויות ברחבי גרמניה יצרו קשר עם מעגל הנדבקים האפשרי, ואז בדקו אותו באופן קבוע להופעת התסמינים. בניגוד למצב באיטליה ובספרד, הרשויות לא איבדו שליטה על הכלי החשוב הזה, ובעזרתו שלחו לבידוד־ביתי חשודים במחלה ולבידוד בבית חולים מי שנדבקו והיו באוכלוסיית סיכון או דרשו טיפול.
"איטליה ככל הנראה עורכת בדיקות בעיקר לאנשים המגיעים כבר לבית החולים", אמר פרופ' דורסטן בראיון בסוף השבוע לשבועון "די צייט", "זה בגלל שאין מספיק בדיקות לכולם. אז החולים נשארים בבית בהתחלה, אפילו אם יש להם סימפטומים. הם הולכים לבית החולים רק אם מצבם מחמיר, ומגיעים אליו כבר עם קוצר נשימה וישר מאושפזים בטיפול נמרץ, שם הם נבדקים בפעם הראשונה". "זו הסיבה", הסביר, "שהגיל הממוצע של המאובחנים באיטליה גבוה כל כך לעומת המצב אצלנו בגרמניה (63 שנים מול 45 שנים, לפי הנתונים האחרונים). אני מניח שיש הרבה איטלקים צעירים שנדבקו שכלל אינם מזוהים. זה גם מסביר מדוע שיעור התמותה שם גבוה יותר" .
מה שמסייע לבידוד ולחקירות האפידמיולוגיות הגרמניות היא האפשרוות לקיים בדיקות מהירות ורבות, לפעמים כמה בדיקות ברצף, לאותם אנשים החשודים כחולים. בניגוד למצב בדרום־קוריאה, גרמניה לא מאמינה בבדיקות כלליות לאוכלוסייה (למרות שרופאי משפחה יכולים לשלוח חולים חשודים לבדיקות באופן עצמאי), אלא רק של קבוצות שחשוב לבדוק - חולים, מגעים של חולים ואנשי צוות רפואי.
הכתבה המקורית פורסמה בגלובס