עם התפשטות נגיף הקורונה בארץ ובעולם, החלה לחלחל דאגה גדולה בעיקר בקרב ישראלים רבים אשר סובלים ממחלות כרוניות אחרות שעלולות להוות סיכון על רקע התפרצות הנגיף. נוספת על כך העובדה שהבידוד והאווירה הכללית גם אצל אלו שאינם בבידוד, עלולה להחמיר את המחלות אתן הם מתמודדים בקביעות. חמישה מומחים מייעצים לחולים: כך תפעלו נכון בהתמודדות עם הנגיף ושמירה על בריאותכם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
פרופסור יוחאי אדיר, מנהל מכון ריאות בבית החולים כרמל ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות ריאה, מספר כי כל חולי מחלות הריאה הכרוניות נמצאים בסיכון גבוה. "מדובר על מספרים המוערכים בעשרות אלפים של חולים, כאשר רק במחלת COPD מדובר על בין 40-50 אלף חולים בישראל".
"להימנע מיציאה מהבית עד כמה שניתן"
פרופסור אדיר ממליץ לחולים: "להימנע מיציאה מהבית עד כמה שניתן, אדרבא למקומות סגורים וכאלו שיש בהם אנשים רבים, כמו כן להקפיד על היגיינה אישית ומרחב מגע גדול ככל הניתן. רבים החולים במחלות ריאה שנמצאים בסיכון כפול בגלל גילם המבוגר וההמלצה להם היא לבודד את עצמם בבית ולהימנע מביקורים של בני משפחה".
לגבי המחלות עצמן, הבאות לידי ביטוי בשיעול וקוצר נשימה, החולים צריכים להיות קשובים לעצמם יותר מהרגיל. "בכל שינוי במצבם הרפואי כמו התגברות השיעול, החמרה של קוצר הנשימה, הופעת חום וכד', מומלץ להתייעץ מיידית עם הרופא המטפל כדי לוודא את הסיבה להחמרה ולשלול הדבקות בווירוס הקורונה במידת הצורך", מדגיש פרופסור אדיר.
"אמנם מערכת הנשימה והריאות היא האיבר הראשון הנפגע ישירות על ידי וירוס הקורונה, אך המחלה משפיעה גם על שאר אברי הגוף. לכן הסובלים ממחלות כרוניות כמו מחלת לב וסוכרת, יתקשו להתמודד עם מחלת הקורונה", מציין פרופ' דוד רוט, קרדיולוג, רופא בכיר במכון לשיקום הלב במרכז הלב שיבא תל השומר. הוא אף מוסיף כי בעוד רוב הנדבקים יפתחו מחלה קלה שאינה מצריכה אשפוז, הסובלים ממחלה כרונית, כגון מחלת לב, מצויים בסיכון לסיבוכים: "בקרב חולי קורונה מאושפזים תוארו מקרים של הפרעות קצב בלב, אי ספיקת לב ואף מקרים בודדים של התקפי לב".
פרופסור רוט מדגיש כי לחולי לב, ולחולים במחלות כרוניות אחרות, מומלץ להישמע להנחיות משרד הבריאות הכוללות בין השאר הימנעות משהות במקומות הומי אדם, שמירה על היגיינה, לבישת מסיכת פנים שיכולה לצמצם במידה מסוימת את הסיכוי להידבק ולקבל חיסון כנגד דלקת ריאות חיידקית, שיכולה להופיע במקביל למחלת הקורונה ולהחמיר את המצב: "החיסון פועל נגד חיידק הפנאומוקוק (Pneumococc), גורם עיקרי לדלקת ריאות שעלולה להעלות הסיכון לתמותה בקרב חולי קורונה".
ד"ר יבגני מושקוביץ, מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית, מנהל מרפאת סוכרת מחוזית מסביר כי כ-600 אלף מאזרחי ישראל מתמודדים עם מחלת הסוכרת. "90% מהם עם סוכרת מסוג 2 ורבים מהם כבר בגילאים מבוגרים, בהם הסיכון הופך להיות משמעותי אף יותר על רקע התפשטות הנגיף. מדובר במספר לא מבוטל של אנשים שצריכים להיות מאוד זהירים בכל מה שהם עושים בתקופה הזו",
ד"ר מושקוביץ מציין כי סוכרת היא מחלה שכבר קיימת בה פגיעה במערכת החיסון והחולים בה נוטים יותר להיפגע ממחלות ויראליות וזיהומיות. "כשהמחלות האלה מדביקות את החולים ייתכן שמהלך המחלה יהיה קשה יותר ותתקיים פגיעה נוספת במערכת החיסון. כשהמחלה קיימת עם מחלה זיהומית ויראלית אחרת, יש גם פגיעה באיזון הסוכר וגם באנשים שנמצאים באיזון טוב יכולים להיפגע. כלומר גם יותר חולים שידבקו בנגיף וגם חולים שמצבם יוחמר במהלך המחלה. חולי סוכרת מבוגרים הם הרוב המכריע והם נמצאים בסיכון כפול – גם מפאת המחלה וגם מפאת גילם".
ד"ר מושקוביץ מדגיש כי "ההמלצות שמשרד הבריאות פרסם נכונות שבעתיים כלפי החולים האלה כשיש זיהומים". לדבריו, יש צורך לצמצם חשיפה, לא להגיע למרפאות ללא צורך ולהשתמש בייעוץ דיגיטלי או טלפוני. "לחולים הסוכרתיים חשובה ההקפדה גם על המשך הפעילות הגופנית בבית ועל התזונה בשמירה על איזון המחלה".
הנפש היא חלק מהגוף ומשפיעה עליו
פרופסור אלכסנדר גרינשטיין, מומחה בכירורגיה אורולוגית, מסביר כי המצב הנפשי עלול להביא להחמרה פיזית. "בתסמונת השלפוחית הרגיזה, שסובלים ממנה בין 10-15% מהאוכלוסייה ובאה לידי ביטוי בריצה תדירה לשירותים וקושי בהתאפקות, המצב מחמיר על רקע המצב הנפשי של החולה, בין אם הוא בבידוד או שלא. בימים אלה, כאשר אנשים נמצאים בדאגה וחרדה ובגלל שחלקם הגדול נמצא בבידוד עלולים לסבול מדכדוך ודיכאון. מחקרים מדעיים הדגימו את הקשר בין דכאון, חרדה והחמרה של ההשתנה היתרה".
פרופסור גרינשטיין מסביר כי הגוף במצבים אלה מפריש חומר בשם אדרנלין הגורם לכיווץ כלי דם פריפריים והסטת דם לגוף ולכליות - כך ליותר דם שמגיע לכליות וגורם לייצור מוגבר של שתן. "בנוסף קיימת סיבה התנהגותית המאפיינת אנשים השוהים בבידוד. כדי 'להעביר את הזמן', מתפתחת נטייה לאכול ולשתות יותר מהרגיל. בנוסף קיימת נטייה שלא לצאת לשירותים משותפים של הבית כדי להימנע מהדבקת דיירי הבית. הדבר נכון לגבי רבים אך אופייני לגיל המבוגר ושכיח יותר בקרב נשים", הוסיף.
"לא לשנות את הרגלי השתייה והאכילה"
"צריך לקחת את המצב עד כמה שאפשר, ללא דאגת יתר וחרדה. לא לשנות את הרגלי השתייה והאכילה ולא להימנע מכניסה לשירותים כדי שלא להגיע למצבי קיצון של התאפקות", ממליץ פרופסור גרינשטיין, ומוסיף כי על פי הצורך יש להצטייד בלי בושה גם במוצרי ספיגה".
ד"ר יעקב גניזי, מנהל היחידה לנוירולוגית ילדים המרכז הרפואי בני ציון חיפה, מתייחס לאותה סוגיה בהקשר של המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז. "השהות בבידוד לא פשוטה לאף אדם אך יכולה להיות מאתגרת במיוחד עבורם. הלוקים בהפרעות קשב סובלים לעיתים גם מחרדה אשר עלולה להתעצם בימים אלו של חוסר וודאות". ד"ר גינזי הוסיף כי לילדים עם הפרעות קשב, בימים בהם בתי הספר סגורים והלימודים מתקיימים על פלטפורמות של למידה מרחוק, הדבר קשה שבעתיים.
"הנדבך הראשון הנדרש על מנת לתפקד בצורה מיטבית הוא לא לתת לפחדים ולחרדות להשתלט", ממליץ ד"ר גניזי. "לכן, בראש ובראשונה חשוב לשמור על גישה חיובית, להסביר לילדים את המצב, להיצמד למידע מהימן ומקצועי בלבד ולא להיכנס לפאניקה". הוא מסביר כי השלב הבא והחשוב לא פחות הוא יצירת שגרה, עד כמה שניתן: "הקפידו על שינה טובה בלילה, השכמה בשעה סבירה וסדר יום הכולל זמני ארוחה קבועים, פעילות גופנית וזמן מסך מוגבל. מבוגרים וילדים הנעזרים בטיפול תרופתי יש לשקול להמשיך בטיפול התרופתי וזאת על מנת להתמודד עם הסימפטומים של הפרעת הקשב בפרט בימים קשים ומורכבים אלו. יש לזכור כי הטיפול התרופתי לא נועד לסייע רק במסגרת הלימודית אלא לעזור לתפקוד בצורה מיטבית לאורך כל שעות היום".