לפני כ-3 שבועות התקשרה צעירה בשם ענהאל לאפרת וסיפרה לה שהיא נמצאת עם 7 נערים נוספים בירושלים, כולם נערים שחזרו בשאלה. המשטרה והרווחה הגיעו במטרה להפריד אותם זה מזה. אפרת לא ויתרה והזמינה את כולם לבית שייסדה, "בית אוהב", בו ענהאל התארחה בעבר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"העדפנו להישאר ברחוב מאשר להתפצל", סיפרה ענהאל. "אפילו כשיש בינינו מלא מריבות וסכסוכים והכל, בפנים אני באמת אוהבת אותם". מגיל 15 היא מחוץ לבית, שורדת. "לא אוכלים, לא מתקלחים. שורדים על מגבונים בדרך כלל. את לומדת לקנות את הדברים הכי זולים במקומות הכי זולים".
ביום שהגיעו לביתה של אפרת הם היו עם שקי שינה והבגדים שעל גופם. חברה של אפרת העבירה הודעת וואטסאפ בקבוצת כפר סירקין. תוך שעה התייצבו עשרות תושבים עם בגדים, אוכל וציוד לילדים החדשים בכפר. "לא היה פה רגע בלי אנשים", סיפרה ענהאל. "קנו לנו פיג'מות, תחתונים, גרביים, כל מה שהיינו צריכים".
המקום בנוי כולו על תרומות. משפחת גונן שאיבדה את בנה אביב באסון המסוקים עוזרת לאפרת בגיוס מתנדבים ומשאבים. כבר כמעט חודש הם מנהלים פה שגרת חיים שקשה להישאר אדיש אליה, כמו משפחה גדולה עם אמא אחת, שהלב שלה מורגש בכל פינה. ר' הוסיף בהתרגשות: "אנשים כמונו צריכים רק מישהו שיאמין בהם, לא מעבר".
ר', נער נוסף שהוריו ניתקו עמו קשר אחרי היציאה בשאלה, סיפר: "בראש ובראשונה אתה נופל תמיד לסמים בגלל כל התסביכים ומה שעובר לך בראש. הסמים זה כמו הבריחה שלך. אתה לא נרדם בלילה, אומר 'אה, ההורים שלי ישנים במיטה חמה ואני פה'. אתה ישן לבד, בגשם". את חבריו שהגיעו איתו הוא מתאר כמשפחה, שדואגת אחד לשני.