כשאלי אלמוזנינו עבר ניתוח לכריתת רגל הוא לא דמיין שיום אחד הוא ישחק כדורגל, ובטח לא חשב שילבש את המדים הלאומיים של נבחרת ישראל. בשבועות האחרונים החלום שלו התגשם, כשההתאחדות לכדורגל הפכה באופן רשמי את הקבוצה שבה הוא משחק לנבחרת שתייצג את ישראל בעולם. "הגאווה הכי גדולה היא להיות עם דגל ישראל ולייצג את המדינה", הוא מספר לחדשות 12.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אלמוזנינו נפגע קשה בתאונת דרכים לפני כחמש שנים שפגעה במערכת העצבים שלו. הכאבים העזים לא פסקו והוא החליט יחד עם הרופא שלו לעבור ניתוח לכריתת הרגל. "מאז החיים שלי השתנו", הוא מספר. "אף אחת מהתרופות שקיבלתי לא עזרו לכאב. כשראיתי שאין לי את האפשרות לצאת מהכאב הזה החלטנו לעבור את הקטיעה ומאז אני יכול לחיות".
במהלך תהליך השיקום שעבר אירוע טראומטי אחד גרם לו כמעט להישבר. "הלכתי עם הבן שלי לים", הוא משחזר. "ישבנו על החוף, הוא היה במרחק שמונה מטר ממני. ממש על שפת החוף, אז בא גל ושאב אותו לים. מי שהיה מאחורי קפץ מעליי, רץ למים והוציא את הילד שלי החוצה. זה המקום שאני נשברתי. הרגשתי שאין לי בשביל מה לחיות. אני אבא... אני בן אדם שחי ים, ופתאום אני לא יכול להציל את הבן שלי".
לאחר האירוע הוא הבין שהוא חייב לנצח את המשבר והיום חוץ מנבחרת הכדורגל הוא גם גולש, שוחה ומשחק כדורסל. "לא האמנתי שאגיע למקום הזה שאני אייצג את ישראל", סיפר. "כשאמרו לנו להגיע להתאחדות לכדורגל ואמרו לנו 'אתם יורדים למגרש' - התחושה הייתה וואו. תודה שנתנו לנו את הזכות הזאת ואולי גם נצליח לנצח, אי אפשר לדעת".
התגשמות חלום
מי שהקימו את קבוצת הכדורגל היו צח שחרור וחברו נחמן בן לולו. שחרור עבר תאונת דרכים כשהיה בן שמונה וגם הוא לא יכל לשאת את הכאבים והחליט לעבור ניתוח לקטיעה. כשרצה לשחק כדורגל הוא חיפש קבוצה לקטועים והבין שלמרות שעולם הספורט מאוד מתקדם, בישראל אין אפילו קבוצה אחת כזו.
אחרי חודשיים, בקבוצה כבר יש 14 שחקנים וההתאחדות לכדורגל לקחה עליה חסות. "לישראל אף פעם לא הייתה נציגות כזו", סיפר שחרור. "בשבילי זו התגשמות של כל חלום אפשרי – תמיד ישבתי בצד והיום לא רק שאני משחק כדורגל אני בקבוצה שמייצגת את ישראל בעולם. אין זכות גדולה מזו".
"אני גאה בחבר'ה האלה", אומר יהודה פילוסוף, מאמן הנבחרת. "שחקני כדורגל מטבעם עצלנים, אבל אני לא רואה אותם קטועים, אני לא רואה אותם מוגבלים, אני לא מוותר להם. הגוף יכול לתת כל כך הרבה והם לא מנצלים את הפוטנציאל של הגוף".
"זו נקודת ציון מאוד חשובה להתאחדות לכדורגל", אומרת שרון זאבי, מנהלת מחלקת "גראסרוטס" לפיתוח הכדורגל העממי בהתאחדות. "זו אמירה חברתית שאנחנו כאן כדי לפתוח את הדלתות שלנו לכולם - גם לבעלי מוגבלויות. גם בנבחרת הזו יש בנים ובנות וממש כיף לראות את השילוב הזה ואת ההתרגשות שלהם. אני בטוחה ששיתוף הפעולה רק ילך ויגדל".