ארבעת ההרוגים אמש (ראשון) בתאונת האוטובוס סמוך לנתב"ג ושני ההרוגים בהתנגשות ליד מחלף אלוף שדה מצטרפים לרשימה הארוכה של 345 הרוגים מתחילת השנה. מדובר בנתון חמור ביותר - 35 הרוגים יותר מהתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת החודש נהרגו 33 בני אדם על הכביש - ובמשטרת התנועה מודים כי למרות הגברת האכיפה, יש עלייה חריגה במספר האנשים שקיפחו את חייהם בדרכים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ראש מדור תאונות דרכים במשטרת התנועה, סגן ניצב משה כהן, סיפר בשיחה לחדשות 12 על הנתונים המדאיגים מהשנה החולפת: לדבריו של סנ"צ כהן, התאונות הקטלניות מתרחשות בעיקר בכבישים הבין-עירוניים, בהן נרשמה עלייה של 14% לעומת 3% בכבישים בתוך העיר.
גם לפי נתוני הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) שפורסמו אמש לאחר התאונה, מתחילת השנה נהרגו 313 איש בכבישים הבין-עירוניים לעומת 182 בשנה שעברה. המשמעות: 90% מההרוגים השנה היו מעורבים בתאונות בכבישים בין-עירוניים, לעומת 58% ב-2018.
בקרב רוכבי האופנועים העלייה מתחילת השנה היא קיצונית במיוחד - 52%, ובקרב צעירים בין הגילים 15-24 היא מגיעה אף ל-83%. מספר התאונות של רוכבי האופניים עלה ב-6% בשנה האחרונה. מספר התאונות בקרב בני המגזר הערבי עלה ב-18% השנה, לעומת 2% בקרב הציבור היהודי.
"נהגים עולים לכביש, מתפרעים – ומתעדים את זה ברשתות"
"אין ספק שהמצב לא קל", סיפר כהן. "עם זאת, חשוב לזכור שבכל מקום שבו משטרת התנועה מבצעת אכיפה – כמות התאונות יורדת". הוא הדגיש כי הכוחות לא יכולים להימצא בכל נקודה והוסיף: "לצערנו שום ניידת משטרה לא יכולה למנוע תאונה בה ילד בן 3 רץ אל מתחת לגלגלי משאית, כמו שראינו ביום שישי בכפר ברא שבמרכז. בשנתיים האחרונות גייסנו 250 שוטרים חדשים. הגברנו ומיקדנו את האכיפה".
סנ"צ כהן הסביר כי אמנם בחודשים האחרונים רואים עלייה נקודתית במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, אך אמר גם כי "כשמסתכלים בפריזמה של שנים - אנחנו בירידה". הוא טוען שצריך לזכור את תרבות הנהיגה: "אנחנו לא יכולים להגיע לכל מקום שבו נהג עולה לכביש תחת השפעת סמים או אלכוהול או מבצע שיפורים ברכב". כהן הוסיף: "התופעה של בריונות מתרחבת. נהגים עולים לכביש, מתפרעים וגם מתעדים את זה ברשתות החברתיות. תרבות הנהיגה בארץ חייבת להשתנות".
מה משטרת התנועה עושה בכדי לשנות את המצב?
"אגף התנועה במשטרת ישראל עובד בהתאם לתוכנית שנתית שמתעדכנת כל הזמן על פי מחקר בזמן אמת", אמר סנ"צ כהן. "אנחנו שמים דגש ומבצעים פעולה אינטנסיבית וממוקדת נגד סל של עבירות שהגדרנו כמסכנות חיים". לדבריו האכיפה וההרתעה יכולות לסייע בשינוי תרבות הנהיגה.
"בתחום של תקינות כלי רכב יש עלייה של 23% באכיפה. נהג שמבצע היום שיפורים ברכב שלו - סיכוי גדול שנגיע אליו, והוא יודע את זה", הסביר. "מתחילת השנה חולקו יותר מ-48 אלף דוחות רק בנושא תקינות כלי רכב".
"אנחנו מזהים גם עלייה בעבירות הנהיגה תחת השפעת סמים ובמהירות מופרזת", סיפר סנ"צ כהן. "54 בני אדם נהרגו בשנה האחרונה כתוצאה מנהיגה במהירות מופרזת ואנחנו עושים לא מעט בנושא הזה. וכמובן, יש עלייה באכיפה כנגד השימוש בסלולר: כ-150 אלף יותר דוחות ניתנו השנה ביחס לשנה שעברה".
"בכל הרוג יש תחושה של כאב גדול"
סנ"צ כהן סיפר כי בכל פעם שנהרג אדם בדרכים – קשה לו באופן אישי. "השוטרים תמיד חיים עם התחושות והמחשבות על הפספוס", אמר. "כל הרוג נותן תחושה של כאב גדול. חשוב להבין שלחינוך ותרבות הנהיגה השפעה עצומה". האחריות על מניעת תאונות הדרכים, מסביר כהן "היא על כל אחד ואחת מאיתנו". הוא קורא לציבור לא לעבור על החוק ומדגיש: "מי שעולה לכביש חייב להיות ממוקד רק בנהיגה".
ממנכ"ל עמותת "אור ירוק", ארז קיטה, נמסר בתגובה: "שנת 2019 היא שנת כישלון במאבק בתאונות הדרכים וזו תוצאה של הזנחה וצמצום הכסף שמועבר להצלת חיי אדם בכבישים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים נכשל בהגנה על האוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה להיפגע בתאונות הדרכים כמו ילדים, קשישים, רוכבי אופנועים וקטנועים, צעירים ואזרחים מהחברה הערבית. במקום להתמקד בכל אוכלוסייה ובמאפיינים הייחודיים שלה, להכין תכנית פעולה לצמצום הנפגעים ולהוציא אותה אל הפועל, המדינה פשוט התעלמה מאותן אוכלוסיות והתוצאות הקשות בהתאם".
עוד אמר קיטה: "הנתונים הקשים היו מדליקים נורה אדומה בכל מדינה מתוקנת אבל למרות זאת בישראל לא נערך דיון אחד רציני עם כל הגופים האחראים על החיים של כולנו בכביש ולא נוספו תקציבים למאבק בקטל בדרכים אלא להיפך. כדי להחזיר את ישראל חזרה למסלול של ירידה בהרוגים מתאונות דרכים יש להוסיף עוד 200 ניידות משטרה ומאות שוטרים שיגבירו את הנוכחות וההרתעה בכבישים, יש להגדיל את הכסף שמיועד לטיפול בכבישים האדומים ובצמתים המסוכנים, לעודד שימוש במערכות בטיחות מצילות חיים על ידי הפחתה במס, להתמקד בצמצום הנפגעים וההרוגים הגבוה באותן אוכלוסיות הנמצאות בסיכון להיפגע בתאונות דרכים. הכישלון המתמשך מוכיח כי האסטרטגיה של הטלת האחריות רק הנהגים פשוט לא עובדת ולכן חייבים להפסיק להאשים רק את הנהגים בתאונות ולקחת אחריות".
ממנכ"לית הרלב"ד, עו"ד רחלי טבת ויזל, נמסר בתגובה: "לימוד מהשנים האחרונות מראה שהשקעה של כספים בתכניות מוסדרות מובילה לירידה משמעותית - לדוגמא, תכנית שהובלנו בקרב אוכלוסיית האזרחים הותיקים או ב-2017 ו-2018 שהשקענו בתוכניות בחברה ערבית הובילו לירידה נרחבת. נדרשים תקציבים ייחודים לאוכלוסיות מיוחדות לצורך תכניות ממוקדות. בנוסף, הרלב"ד החלה בתקופה האחרונה להוציא לפועל הסכמה של כלל הגורמים, על התכנית הלאומית 50 עד 30, שיעדה הפחתה של מספר ההרוגים והפצועים קשה ב-50% עד שנת 2030, על פי תכנית ממוקדת ומדידה בתחומי ההיפגעות השונים״.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה הציב את המלחמה בתאונות הדרכים כיעד ראשון במעלה, ופועל באופן מתמיד, ביחד עם הגופים והמשרדים הרלוונטיים, לצמצום מספר הנפגעים וההרוגים בתאונות הדרכים. למרות עלייה של 9% שנרשמה מתחילת שנת 2019 ועד היום במספר תאונות הדרכים, מספר תאונות הדרכים בישראל נמצא עדיין במגמת ירידה. השוואה של מספר תאונות הדרכים בעשור האחרון לעומת העשור שקדם לו מצביעה על ירידה של 30% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, זאת למרות שהנסועה בעשור האחרון גדלה ב-30% לעומת התקופה המקבילה".
עוד נמסר: "משרד התחבורה משקיע מידי שנה מיליארדי שקלים בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון, הרבה מעבר למה שקבעה הממשלה. חלק מהפרוייקטים מטופל באופן ישיר במסגרת תקציב ייעודי, המוקצה לכך מידי שנה וחלקם האחר מטופל במסגרת פרויקטי פיתוח של משרד התחבורה, המקודמים כיום בכל רחבי הארץ. מעולם לא טופלו כל כך הרבה כבישים אדומים ומוקדי סיכון כמו בעשר השנים האחרונות".