מבין הערים הגדולות בישראל שבהן חיים יותר ממאה אלף תושבים, תוחלת החיים הממוצעת ברמת גן היא הגבוהה ביותר (84.6 שנים) ואילו בבת ים היא הנמוכה ביותר, עם 83.3 בלבד. כך עולה מנתוני הפרופיל הבריאותי-חברתי של היישובים בישראל בשנים 2017-2013 שמפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
לקריאת המסמך המלא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחצו כאן
הפרופיל כולל נתונים דמוגרפיים, בריאותיים וחברתיים לפי רמות גיאוגרפיות וכולל נתונים רבים, בהם: תוחלת חיים ושיעורי תמותה, סיבות מוות, שיעורי פריון, לידות, הפסקות היריון, תחלואה בסרטן (לפי סוגים עיקריים), מוגבלות, התנהגויות בריאות, מבוטחים בקופות החולים, בעלי ביטוחי בריאות משלימים ופרטיים, מדדי חינוך, ועוד. הנתונים לפרופיל הוכנו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובמשרד הבריאות.
תוחלת חיים
מבין הערים הקטנות בישראל, כאלה שחיים בהן 50-100 אלף תושבים - במודיעין עילית תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר (87.6), אחריה הוד השרון (86) ובאום אל-פחם הנמוכה ביותר (79.0) - פער של 8.6 שנים. שלוש מתוך ארבע הערים עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר הן ערים ערביות או בעלות אוכלוסייה מעורבת: אום אל-פחם, לוד ורמלה. המחוז עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר הוא יהודה ושומרון (84.1) ואילו בתל אביב התוחלת היא הנמוכה ביותר (81.1).
בלשכה המרכזית מציינים כי בכל הרמות הגאוגרפיות שנמדדו נמצא כי תוחלת החיים של יהודים ואחרים גבוהה משל ערבים. בממוצע ארצי לשנים 2013-2017, תוחלת החיים של יהודים ואחרים עמדה על 83.1 שנים, 84.9 לגברים ו-81.1 לנשים. אצל הערבים תוחלת החיים עמדה על 79.5, 81.4 לנשים ו-77.4 לגברים.
הנתונים מצאו קשר חיובי קיים בין הרמה החברתית-כלכלית של היישוב לבין תוחלת החיים ב-32 היישובים שמנו 50,000 תושבים ויותר: ככל שהמדד של היישוב גבוה יותר - כך תוחלת החיים שבו גבוהה יותר. מגמה זו נכונה למרבית היישובים, למעט כמה יישובים שבהם למרות הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה, תוחלת החיים גבוהה (מודיעין עילית, בני ברק, ביתר עילית, בית שמש וירושלים).
תמותה ושיעור תמותה לפי סיבות מוות
הבדלים גדולים נמצאו בשיעורי תמותה בין יישובים וכן הבדלים בין יישובים יהודיים וערביים. השיעורים הגבוהים של תמותה ממחלות לב נמצאו ביישובים ערביים, ואילו השיעורים הגבוהים של תמותה מסרטן - מרביתם ביישובים יהודיים.
שיעורים נמוכים של תמותה מסרטן נמצאו במחוז ירושלים ובאזור יהודה ושומרון, ואילו השיעור הגבוה - במחוז דרום. שיעורים גבוהים יחסית של תמותה ממחלות לב נמצאו במחוז הצפון ובמחוז חיפה, לעומת שיעורים נמוכים באזור יהודה והשומרון. מבחינת תמותה ממחלות זיהומיות, נמצאו שיעורים גבוהים במחוז הדרום לעומת הצפון.
שיעורים גבוהים של תמותה מסוכרת וממחלות כלי דם במוח במחוז הצפון לעומת שיעורים נמוכים באזור יהודה והשומרון. בחלוקה לפי נפות, נמצאו שיעורים גבוהים בנפות יזרעאל וחדרה, ושיעורים נמוכים באזור יהודה והשומרון ובנפת רחובות.
מבחינת הקשר למדד החברתי-כלכלי לתמותה מסרטן וממחלות לב נמצאו הבדלים: ככל שהיישוב ממוקם נמוך יותר במדד - כך רמת התמותה שלו ממחלות לב גבוהה יותר. ואולם, הקשר בין המדד החברתי-כלכלי של היישוב לבין תמותה מסרטן הוא אומנם חלש מאוד, אך הפוך: ככל שהמדד החברתי-כלכלי גבוה יותר כך התמותה מסרטן גבוהה יותר.
תמותת תינוקות
השיעור הארצי של תמותת התינוקות בשנים 2017-2013 עמד על 3.1 ל-1,000 לידות חי: שיעורים גבוהים מהממוצע הארצי נרשמו במחוזות הדרום (5.9), הצפון (3.9) וירושלים (3.3) - ואילו בשאר המחוזות השיעור נמוך מהממוצע הארצי. בהשוואה בין נפות, השיעור הגבוה ביותר של תמותת תינוקות הוא בנפת באר שבע - 6.9, ואילו השיעור הנמוך ביותר - בנפת גולן (1.8) ולפניה בנפת פתח תקווה (1.9). גם כאן נמצא קשר בין המדד החברתי-כלכלי: ככל שהמדד החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך שיעור תמותת התינוקות נמוך יותר. הקשר הזה חזק יותר ביישובים הערביים מאשר ביישובים היהודיים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות