כשהייתה בת 27 בלבד, איבדה ליבי מרגולין את שתי הנשים הקרובות לה ביותר: גם אמה וגם דודתה נפטרו ממחלת הסרטן. אחרי שכשנה לאחר מכן גם אחותה הגדולה אובחנה כחולה במחלה, היא הבינה שמבחינתה מדובר רק בעניין של זמן. "השאלה הפכה מ'האם אני אחלה?' ל'מתי אני אחלה?'".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ליבי, כמו גם הנשים האחרות במשפחתה, היא נשאית של מוטציה BRCA, מה שאומר שיש לה סיכוי של 85% לחלות בסרטן השד או בסרטן השחלות. וכך, בגיל 29 ותוך כדי לימודי הסיעוד שלה, קיבלה מרגולין החלטה בלתי אפשרית: להיכנס לניתוח להסרת שדיים בעודה בריאה לגמרי, כשההמלצה הבאה עבור הנשאיות היא לסיים במהירות להביא ילדים לעולם ולהסיר גם שחלות.
"אני מסתכלת מהצד ואומרת לעצמי שזה מטורף, זה לא הגיוני שאני הולכת לעבור את זה, שמישהי צריכה לעבור את זה אבל כרגע אין לאף אחד שום דבר טוב יותר להציע", מספרת ליבי בכאב. "אין ספק שאיבדתי מספיק, המשפחה שלי איבדה מספיק, אין פה שום דבר הגיוני. מצד שני, עם כל מה שקרה אני יכולה להגיד שלי נקנתה אופציה, בתיאוריה, להציל את עצמי, אולי".
אם מרגולין תיכנס להיריון באופן טבעי, ישנה סבירות של 50% שכל ילד או ילדה שלה יהיו נשאים גם הם ויהיו עלולים לחלות בסרטן וגם להעביר אותו לדורות הבאים. בהליך פשוט יחסית אפשר לבצע הפרייה חוץ גופית רק של עוברים בריאים שאינם נשאים ובכך לעצור את הירושה הקטלנית, אלא שאת זה המדינה לא מממנת.
ליבי כבר קיבלה 4 דחיות מקופת החולים מכבי, ואם היא תרצה להביא ילדים נקיים ממוטציה היא תצטרך לשלם 100 אלף שקלים. "מי שרוצה לעבור את זה צריכה להיות לה את הזכות המלאה לכך והיא לא אמורה להיות עשירה בשביל שתהיה לה אופציה להביא ילדים בריאים", היא אומרת.
לדברי ד"ר ברוך פלדמן, מומחה בגנטיקה מהמרכז הרפואי אסותא, "לא ברור למה מערכת הבריאות של מדינת ישראל בוחרת שלא לממן ברירת עוברים בעלות של עשרות אלפי שקלי ומעדיפה, למעשה, לממן בעלות של מאות אלפי שקלים, אולי אפילו מיליונים, ילד שיוולד כנשא של מוטציה ויעביר את המוטציה גם לילדיו".
מהועדה הציבורית להרחבת סל הבריאות נמסר בתגובה כי "הליך ברירת העוברים והשרשתם של העוברים הבריאים יעלה השנה לדיון בוועדת הסל".