כ-135 אלף מבקרים בממוצע מגיעים לעיר העתיקה מדי סוף שבוע, מתוכם 24 אלף הם תיירים, שמצטופפים ונדחקים בדרכים הצרות. במשרד התיירות ועיריית ירושלים מצאו לכך פתרון יצירתי - רכבל שיצא ממתחם התחנה ישירות למתחם הכותל - אלא שגם הפרויקט הזה הופך בעיר השסועה לקרב פוליטי שבו כולם נלחמים בכולם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על פי התכנון הרכבל יעבור מסלול באורך קילומטר וחצי, עם 3 תחנות שביניהן ינועו 43 קרוניות. בתוך 4 דקות וחצי יגיעו התיירים ממתחם התחנה אל שער האשפות שמוביל היישר על האתר הקדוש. הפרויקט השאפתני אמור להיות מוכן בעוד כשלוש שנים, עד סוף 2022.
אבל בירושלים, כמו בירושלים גם פתרון כזה הופך לוויכוח אידיאולוגי. הדרך אל הכותל בכלי רכב היא כמעט בלתי אפשרית, פקקים ארוכים ותנועה שזוחלת היא מציאות שמנסים לפתור כבר הרבה שנים. "זה רק בא ומשפר את תנאי החיים של התושבים", מסביר ענר עוזרי הממונה על אגן העיר העתיקה ברשות לפיתוח ירושלים. "זאת בדיוק הכוונה של הפרויקט".
"בכל יום מגיעים לכותל עשרות אלפי אנשים", מציין שר התיירות יריב לוין. "חייבים לפתור את הבעיה של התנועה", אומר ראש העיר משה לאון.
למרות ההצהרות והקונצנזוס לגבי חיוניות הפרויקט הזה, הרכבל הפך למלחמה החדשה של ירושלים. ויכוחים שהולכים אלפי שנים אחורה, ימינה ושמאלה לפוליטיקה. ואם זה לא מספיק, לכל אלה גם נוספו הארגונים הירוקים עם טענות לחילול הנוף של עיר הקודש.
"זה הפרויקט הכי מאסיבי, הכי חריג שאי פעם נבנה בירושלים", טוען יוני מזרחי, מנכ"ל ארגון "עמק השווה". "הנוף הסטטי הולך להפוך לדינמי - עם רכבלים וארבע תחנות מאסיביות".
לא רק הנוף הייחודי של ירושלים ייפגע, גם תושבי סילוואן מבינים שתנאי החיים שלהם הולכים להשתנות לרעה כשקרונות הרכבל יעברו מעל בתיהם. "אף אחד אפילו לא שאל אותי", סיפר אחמד קרעין תושב השכונה. "רעש ביום מהעבודה ובלילה מההופעות שעושים פה, וגם הרכבל הזה - החיים שלי יהיו מאה אחוז".
"חשבתי שזה רעיון מבורך - לא העליתי על דעתי שזה צריך לבוא על חשבון המתים"
גם לרוכלים בעיר העתיקה יש טענות נגד הפרויקט והם חוששים שהתיירים יגיעו לראות את הנוף דרך הרכבל ויוותרו על הבילוי בעיר העתיקה. "הם לא סופרים אותנו", אומר מוסא, בעל בית קפה בעיר העתיקה.
לכל אלה, מצטרפים גם בני העדה הקראית. שהרכבל צפוי לרחף מעל בית הקברות של העדה. "כששמעתי על הרעיון בהתחלה אמרתי שזה דבר מבורך", מספר יצחק יפת הלוי, בן לעדה הקראית. "לא העליתי על דעתי שזה צריך לבוא על חשבון המתים".
"כאשר באים אנשים ועורכים למנוח שלהם אזכרה, אין זה מן הראוי שאנשים יעברו ויצפו מלמעלה ויסתכלו על האנשים כאילו זה מופע", אומר הרב הראשי של היהדות הקראית משה פירוז. "כשאדם מגיע אל יקיריו הוא מצפה לקבל את השקט והכבוד האלמנטרי".
הפתרון שמציעים יוזמי הפרויקט הוא לבנות גג לבית הקברות, אלא שאז התעוררה בעיה הלכתית. "אדם מת הוא טמא ומטמא", מסביר הרב. "כשמקרים את המקום כל מי שנכנס עם המת, על פי דין תורה נטמא באותה הרגע".
מעמותת אלעד נמסר: "העמותה מברכת על כל יוזמה שיש בה כדי לפתח את התיירות של ירושלים הקדומה ולהביא שגשוג לתושביה היהודים והערבים כאחד".