שתי מועצות בדואיות גדולות במרכז הנגב החליטו לשים דגש מיוחד על תחום החינוך. אבל לאו דווקא בתוכן הלימודי או באיכות המבנים אלא באבטחה ושמירה, ולא ביום בשעות שעשרות אלפי תלמידים נמצאים בגנים ובבתי הספר – אלא בלילה, כאשר המקום ריק. הסיבה: חשש מגניבה, ונדליזם של תושבי הסביבה, והסכומים שהושקעו בכך הם מהגבוהים בישראל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בית הספר היסודי "אבו כף" הוא למעשה אוסף קרוואנים ולומדים בו 673 תלמידים בדואים בתנאים לא תנאים. תקציבים אין לו - אבל תקציב לאבטחת לילה יש גם יש. למעשה מדובר בבית הספר ששבר את השיא: חצי מיליון שקלים הועברו עבור שמירת לילה בלבד בשנת 2016 לבדה. מלבד אותן מועצות בדואיות, בשאר המדינה המונח "שמירת לילה במוסדות החינוך" לא מוכר.
"משקיעים במה שנקרא 'פרוטקשן'"
מסמכים שהגיעו לידי חדשות 12 חושפים את מלוא ההשקעה. מועצת נווה מדבר השקיעה ב-2016 ו-2017 כמעט 7 מיליון שקלים באבטחת לילה של מוסדות החינוך. בשנת 2018 טיפס הסכום ל-7 מיליון ו-200 אלף שקלים. במועצת אל קסום מדובר בתקציב גבוה אפילו עוד יותר: ב-2016 השקיעו בשמירת לילה יותר מ-9 מיליון שקלים, ובשנים 2017-2018 זינק הסכום ליותר מ-10 מיליון שקלים.
"התקציב שמתוקצב כאן למועצת אל קסום הוא הרבה יותר גדול מכל מקום אחר במדינה", הסביר עמיחי יוגב, רכז דרום בתנועת רגבים. "אנחנו מדברים על סדר גודל של 30 אלף שקלים בחודש לטובת שומר. אין תקציב כזה בשום אתר שמירה כזה או אחר". יוגב הסביר כי הכספים האלה שמועברים לטובת האבטחה בלילות מגיעים מתקציב ממשלתי, ולדבריו - "את התקציב שהם מקבלים לטובת דברים אחרים הם משקיעים במה שנקרא 'פרוטקשן'".
לאור התקציב הגבוה וההשקעה הגבוהה מצד אותן מועצות, החלטנו לבדוק בעצמנו עד כמה בתי הספר הללו באמת שמורים בשעות הלילה. כשהגענו לאחד מבתי הספר – שומר לא היה וגם סריקות נרחבות לא העלו דבר. רק אחרי זמן רב ראינו ילד קטן שאמר שהוא זה שאמור לשמור על המקום. "אין שומרים, זה סתם מקבלים כסף בשקר – אין שומרים פה", אמר סבאח אל סייד, שילדיו לומדים במקום. "מקבלים את זה 'חאווה', זה שקר. המנהל רק חותם - כולם מקבלים ביזנס".
אלו שרשומים על הנייר כשומרים מתגוררים לרוב ליד המוסד החינוכי שבו הם אמורים לעבוד ושייכים לשבט שטוען לבעלות על הקרקע שעליה נבנה בית הספר. מ', בכיר לשעבר במועצה בדואית בנגב, הסביר את השיטה: "היו מחייבים שני שומרים, הם נותנים לשומרים 6000 שקלים, עכשיו איפה הרמאות, הנוכלות והגניבה? למה צריך לשלם לכל אחד מהם (ממוסדות החינוך – י"מ) שני שומרים? אין צורך, אבל העניין שיש הרבה מרוויחים מזה. זה לא כשר. בלילה כל אחד לוקח את העוגה שלו, העוגה מתחלקת. נגיד אתמול מבטלים את השמירה; מי הולך לעשות את הנזק? השומר, שהוא מתפרנס מזה".
מאיפה הכסף?
א', לשעבר נציג במועצה בדואית בנגב, הוסיף: "ברגע שנבנה (בית ספר) באים האנשים שם ואומרים 'אתם לא בונים פה, אנחנו רוצים את השמירות' – והם לוקחים את השמירות. הם לא נשארים שם לילה אחד בשמירה. שבט איקס שבית ספר יושב לידו, אתה תמצא שכל השומרים משבט איקס ואז משלמים להם משכורת החברה הזאת. אני רושם אותך עובד אצלי בחברה, אני לא בא לשם ואתה משלם לי כל חודש מה שמגיע לי. יש הסכמות מפורשות, הסכמות לא כתובות בין משרד החינוך לכל מה שקורה שם, משרד החינוך רוצה שקט".
דוח ביקורת שערך החשב הכללי בחודש האחרון חשף מהיכן יש למועצת אל קסום הקטנה מיליונים לטובת השמירה, כביכול. משרד החינוך שילם מיליונים על הסעות שלא התבצעו בפועל; המועצה העלתה את מספר הנוסעים, התלמידים, באופן משמעותי לטובת יצירת רווח מההיסעים ומלווים בהיסעי החינוך המיוחד נעדרו – על אף שתוקצבו. הקופון שגזרה המועצה על ניפוח ההסעות בלבד יצר עודף תקצוב של לא פחות מ-17 מיליון שקלים בשנה אחת.
כשניסינו לקבל מראש המועצה, סאלמה אל אטרש, הסברים מאיפה הגיע הכסף הגדול שמוזרם לשמירה של בית ספר אחד בלבד הוא השיב: "יכול להיות שזה של כל בתי הספר". על דוח הביקורת החמור כבר ניסה להתחמק ולא לתת תשובה. "בוא נעשה את זה מסודר", אמר וביקש שנכבה את המצלמה. ומה קרה אחרי הגשת הדוח החמור שמצביע על שורה של ליקויים? בעיקר כלום. משרד החינוך ממשיך לשלם למועצה גם השנה את התקציב הקבוע.
תגובות
תגובת מועצת אל-קסום: "רוב הנושאים שעלו בכתבה אירעו בשנים קודמות, שבהן כיהנה מטעם המדינה מועצה ממונה. ראש המועצה החדש מברך על התחקיר, פועל לשינוי המצב ואף הגיש תלונה דומה לגורמים המוסמכים. מחירי השמירה המקובלים בתחום נקבעו במרכז של החברה למשק וכלכלה והמועצה מממנת את עלויות השמירה לבדה".
תגובת מועצת נווה מדבר: "משרד החינוך מממן חלק מהשמירה בבתי הספר שבפזורה, ורשת אורט משתתפת באופן חלקי בתשלום. בתי הספר המבודדים מחויבים בשמירה עדי לעמוד בדרישות הביטוח. בעשרים השנים האחרונות לא נרשמה ולו פריצה אחת".
תגובת משרד החינוך: "המשרד מיישם תוכנית חומש לקידום החברה הבדואית וכן מבצע תהליכי בקרה ואכיפה כדי לוודא שתקציבי החינוך מגיעים ליעדם, תלמידי מערכת החינוך".