כשחגגה את יום הולדתה ה-26, שרית בלמס עוד ישבה במשרד הממוזג, ניהלה חברה לבניית אתרים והרוויחה שכר נאה. אבל אם תחפשו אותה היום, שנה לאחר מכן, תמצאו אותה מתקנת פנצ'רים ב"צמיגי אברהם" שבאריאל. אז מה גרם לה לוותר על החלום הישראלי ולהמירו בעבודת כפיים בפנצ'רייה? בלמס מסבירה בפשטות: "אני קמה בבוקר מאושרת ורוצה ללכת לעבודה. בהייטק השתעממתי".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שרית מספרת שאהבה כלי רכב כבר מילדותה, אבל אף פעם לא חשבה שתעשה מזה קריירה. "בגיל 16.5 כבר היה לי אוטו ראשון והייתי מבלה שעות במוסכים ומתעניינת. בגיל 18 כבר התחלתי לקנות, לשפץ ולמכור קטנועים עם ידיד", היא נזכרת. "אבל להורים היו תוכניות אחרות עבורי - תמיד הייתי הבת שלומדת ברצינות והם רצו שאהפוך להנדסאית אלקטרוניקה. היה גם סיכום עם אבא שאמשיך משם למהנדסת חשמל".
בהתחלה בלמס אכן עמדה בציפיות, היא השלימה את לימודי ההנדסאות ועבדה כשנה בסטארט אפ בצפון. לאחר מכן עברה לחברה אחרת באזור שמייצרת רובוטים המנקים פנאלים סולאריים, ולבסוף נלחמה על משרה והתקבלה לעבודה כבודקת תוכנה בחברת היי-טק בירושלים.
"כשהסתכלתי כמה שנים קדימה ראיתי את עצמי מנהלת בחברת הייטק", משתפת בלמס. "האנשים היו מעולים, על התנאים אין מה לדבר, אבל לא הייתה אהבה, או תשוקה - משהו שאתה רוצה לקום בשבילו בבוקר. הרגשתי שאני משתעממת ושזה לא הייעוד שלי ולכן עברתי ממקום למקום".
בשלב מסוים החליטה בלמס לצאת לדרך עצמאית והקימה יחד עם שותפים חברה לבניית אתרים שאותה היא ניהלה, אך גם את העבודה הזו עזבה לאחר כשנה. "הבנתי סופית שמחשבים וחולצות מכופתרות זה לא עבורי. הידיים שרפו לי מהרצון לצאת להתלכלך ולעבוד איתן", היא משתפת. "באותה תקופה אני והחבר שלי נפרדנו והיה חלון הזדמנויות להתחלה חדשה. שנים הייתי נרשמת ללמוד הנדסאות מכונות רכב כל שנה, ואז מבטלת את ההרשמה והולכת למחרת לעבוד בחברת ההיי טק. הם כבר הכירו אותי באוניברסיטת אריאל".
אחרי טיול ארוך במזרח היא החליטה שהפעם היא הולכת על זה. כשחזרה מהטיול היא נרשמה ועברה לאריאל. סוף-סוף בלמס הרגישה שלמה יותר, אבל אביה התאכזב. "הוא אמר לי: 'את לא הבת שלי יותר, תחליפי את שם המשפחה'", היא מספרת בכאב. "במושב שבו גדלתי אנשים התחילו להתייחס אליי בזלזול ולהגיד שזו עבודה של גברים ושאני לא מתאימה. אפילו באוניברסיטה, שם הייתי היחידה בכיתה, הסתכלו עליי מוזר. אבל אני המשכתי לרוץ קדימה כדי להגשים את החלום שלי".
מהרגע הזה החיים התחילו להאיר פנים לבלמס. פנצ'ר ברכב שלה הוביל אותה לצמיגי אברהם שם פגשה במקרה חבר ללימודים שלגלג ואמר לה: "למה שלא תעבדי פה". בלמס אזרה אומץ וניגשה למנהל: "הדבר הראשון שהוא אמר לי היה 'את רצינית?', אבל כשהבין שכן כבר שאל די מהר מתי אני יכולה להתחיל", היא נזכרת. "מאז הם לימדו אותי הכול ואני מתקנת פנצ'רים ומחליפה צמיגים. כל בוקר אני קמה מאושרת, אין לי מילה אחרת חוץ מזה שאני פשוט אוהבת את זה".
ואז הגיעה במפתיע נקודת מפנה ביחסים שלה עם אביה. שרית נתקעה עם רכבה בנתיבות, הגיעה לפנצ'רייה וביקשה לתקן את הצמיג בעצמה ללא עלות. הצעירה בשמלה שמחליפה צמיג במקצועיות ובמהירות עוררה עניין במקום, ועוברי האורח צילמו אותה. הסרטון הופץ בכמה קבוצות וואטסאפ והגיע לאחיה. הוא שלח את הסרטון בקבוצה של המשפחה והטלפון של האב לא איחר להגיע. "הוא אמר: 'שרית אני רוצה להגיד שאני גאה בך'", היא מתארת. "הוא קשוח ואם הוא התקשר מבחינתי עשיתי את שלי. מאז היחסים טובים יותר והוא אפילו אמר שיבוא להחליף צמיגים אצלי כשיהיה בסביבה".
חולמת לפתוח מוסך
בלמס השלימה את השנה הראשונה ללימודי הדיפלומה שלה בהנדסאות מכונות רכב. הלימודים בשנה הבאה מתאפשרים לה בזכות מלגה שהוענקה לראשונה בישראל מטעם ארגון מומנטום (ארגון הגג של עולם מקצועות הרכב בישראל) יחד עם שותפות יבואני הרכב. המלגה הוענקה לה בטקס מרגש בהשתתפות בכירים בתחום.
"מקצועות הרכב בישראל הופכים לעתירי ידע וטכנולוגיה וכפועל יוצא נוצר ביקוש לעובדים מיומנים", מסבירה חגית אליאס, מנכ״לית ארגון מומנטום, את החשיבות המיוחדת בהענקת המלגה. "התמיכה במכללות הטכנולוגיות מאפשרת למעסיקים להתאים את הדרישות של ההכשרה לצרכים המשתנים של שוק העבודה".
לדבריה, "מומנטום מעודדת שילוב מגדרי בענף גברי ושרית היא דוגמא לנשים רבות בעלי נטייה טכנית וכישורים מתאימים להשתלב בעולם הרכב המשתנה. נשמח להמשיך ולעודד יותר נשים להשתלב בלימודי הנדסאות וטכנאות רכב וכמובן במקצועות הרכב בענף" .
בסוף שיחתנו בלמס צופה פני עתיד, כשחלום אחד עדיין לא השתנה - לנהל עסק משלה. אלא שכעת לא מדובר בחברת אתרים: "אני חולמת לפתוח מוסך בשומרון ובעוד לא הרבה שנים אני רואה את עצמי מגשימה את זה".