א', לוחם סיירת לשעבר וחייל במעבדה לאיתור המנהרות בעוטף עזה, החליט לעבור לכרם שלום לפני כשנה. הוא לא רצה לעשות את המעבר לעוטף עזה לבדו והפיץ הודעה שבה הוא קורא לאנשים להצטרף, הוא לא תיאר לעצמו שמאות חיילים ייענו לבקשה. "ציפיתי שבודדים, אם בכלל, יגיבו להודעה", סיפר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"הופתעתי לחלוטין כשהתחילו להגיע עשרות טלפונים", שיחזר א' שהיום מקבל בכל יום שיחות טלפון מחיילים שרוצים להצטרף אחרי ההצלחה עם הגרעין הראשון, שמונה 28 חברים. כעת הוא מלווה את ההקמה של חמישה גרעינים נוספים בעין השלושה, צוחר וכיסופים שבעוטף עזה, בערד ובגליל העליון.
גרעיני החיילים החלו כיוזמה פרטית של א', בליווי מדרשת עין פרת למנהיגות חברתית. "הדרכתי תוכנית נוער ועשינו שבת בקיבוץ כרם שלום", הסביר. "הקיבוץ היה בדיוק אחרי הפרטה, ולכן היו הרבה עבודות תשתית לבצע ולא מעט בתים ריקים. זה מראה שצרם לי. לפני כניסת שבת אחת התושבות אמרה לי בהתרגשות שכיף לראות כאן צעירים, ובאותו רגע קיבלתי את ההחלטה - אני עובר לכרם שלום".
"אהלן קוראים לי א', ואני עובר לגור בקיבוץ שנמצא 50 מטרים מהגבול", כתב א' בהודעה קבוצתית בוואטסאפ. "מי רוצה להצטרף אליי?".
ארגון JNF UK שותף בפרויקטים שתומכים בפריפריה ובעוטף עזה, מחזקים את ההתיישבות ומאפשרים לתושבים לקבל הזדמנות שווה בדומה לתושבי המרכז. הארגון סייע רבות לשיקום קיבוץ כרם שלום ולפעילות גרעין החיילים, ותומך באופן שוטף במכינות הקדם צבאיות.
תחילה נרשמו לגרעין בכרם שלום 70 חיילים שבמשך ארבעה חודשים הגיעו בכל סוף שבוע לישון בקיבוץ סופה, ולאורך היום הם ביצעו עבודות שיפוצים בקיבוץ כרם שלום. לאחר ארבעת חודשי הניסיון, כשהבתים בכרם שלום היו מוכנים, 30 חברים מתוך ה-70 עברו לגור בקיבוץ. "15 מאיתנו משתחררים בקיץ הזה ו-12 מתכוונים להישאר לגור ביישוב", ציין. "זו הייתה התוכנית שלי. לכל מי שהצטרף לגרעינים הבהרתי - אם אתה מתכוון לעזוב יום אחרי השחרור מצה"ל זה לא מתאים. הכוונה באמת לעבור לגור בפריפריה ולהחיות אותה".
"קרה כבר לא פעם שהורים התקשרו אליי ואמרו לי שאני הורס את החיים של הילדים שלהם ולא מבין מה אני עושה", אומר א'. "אז אנחנו משתדלים לשלב אותם ולהביא אותם בסופי שבוע לראות את היוזמות והתרומה שלנו ליישובים. זה הייעוד שלי בחיים והחלום שלי הוא שעד 2025 נצליח ליישב 1000 צעירים בפריפריה".
"הרגשתי שאני ממש חלק מהמשפחה"
כשג'נה לזרוס, חיילת בודדה בת 19 מסידני אוסטרליה, שמעה מחברים לפני כמה חודשים על היוזמה להקים גרעינים חדשים – היא ידע שזה בדיוק מה שהיא צריכה. "זה מה שחיפשתי", תיארה לזרוס שמשרתת כמדריכת תותחנים בבסיס צאלים. "לגור בהרצליה יחד עם רוב החיילים הבודדים היה פשוט קל מדי. התגייסתי לצה"ל כי אני רוצה לעלות לישראל ולהפוך להיות באמת חלק מהחברה והתרבות הישראלית".
"לא הספיק לי לחיות כישראלית כל השבוע ולחזור בסוף שבוע לחיות כמו בחו"ל", הסבירה בחיילת הבודדה שהצטרפה לגרעין ערד. "רציתי יותר, בגרעין גם כשאני חוזרת הביתה אני עם ישראלים".
בעוד כחודש צפויה לזרוס, יחד עם החיילים האחרים בגרעין, לעבור לגור בעיר והבחירה שלה במקום לא מקרית. לפני שבועיים היא עשתה קבלת שבת עם הקהילה בעיר והיא התאהבה במקום: "הרגשתי שאני ממש חלק מהמשפחה".
מיד אחרי הארוחה היא החליטה ששם היא רוצה לחיות. "החברים והמשפחה שלי שאלו אותי למה את מקשה על עצמך ועוברת לחור", ציינה. "אבל דווקא מה שאני אוהבת בדרום זה שאין הרבה ושלא הכל זמין. ככה אנשים צריכים לעזור אחד לשני, לדבר ולהתנדב".
"הבנתי שזה המקום שבו הכי צריכים אותי"
"אם צריך אותי ואני יכול, אז אני חייב", אומר יובל קדושים, בן 22 מבאר שבע, שהצטרף לקומונה בקיבוץ עין השלושה במועצה האזורית אשכול. קדושים, צוער במגמה הקרבית של קורס קצינים, היה חלק מהכוח שחיסל את המחבל מברקן. לדבריו, "הבחירה בעין השלושה הייתה כי הבנתי שזה המקום שבו הכי צריכים אותי בתקופה הזאת".
"הרבה מהחיילים שלוקחים חלק בפרויקט הזה הם בוגרי מכינות קדם צבאיות", יקיר שגב, יו"ר עמותת עין פרת שמלווה את גרעיני החיילים. עבורנו ההתגייסות שלהם להיות חלק מגרעיני החיילים זה המשך טבעי והגשמה של הערכים והתהליכים במכינה".