בעוד שבשנים האחרונות אחוזי הגיוס של צעירים בדואים סובלים משפל חסר תקדים, לראות נערה בדואית מתגייסת לצה"ל זה דבר די נדיר, וכזו שיוצאת לקורס קצינים - נדיר עוד יותר. אבל למרות גילויי הגזענות בחוץ וההתנגדות בתוך החברה הבדואית, רים חליפה הלכה בדרכה של אביה ובשבוע שעבר עמדה ברחבת המסדרים של בה"ד 1 - והפכה לקצינה הבדואית החמישית בתולדות צה"ל.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"אני מאוד מאוד מתרגשת, זה באמת אחד הימים הכי מרגשים בחיים שלי", סיפרה רים. "עברתי דרך ארוכה כדי להגיע לכאן ואני ממש שמחה שאני כאן".
את רוב ילדותה היא עברה ברחובות הכפר ערב אל עראמשה שבצפון, שחציו נמצא בשטח ישראל וחציו השני בלבנון. באופן סמלי הוא מזכיר קצת את סיפור חייה המיוחד של רים - שחצויה בין תרבויות, בין העולם ממנה היא באה והחלומות שהיא נאבקת להגשים.
אבל רים לא הסכימה לוותר - היא הייתה בצופי הים בזמן לימודי התיכון, בפנימיית קצינים בעכו, במכינה הקדם אקדמית ומשם המשיכה ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית. לימים היא התגייסה לצבא ומשם הגיעה לבה"ד 1. מלבד זאת, לאחרונה היא גם התחתנה עם יאן, בן השכנים שעלה מאוקראינה.
"ללכת לשרת בצבא, זה אישה שבדרך כלל היא פסולה בעיני המשפחה של הבן אדם שהיא רוצה להכיר אותו", סיפרה נסרין אחותה של רים. "זה משהו שהם נרתעים ממנו - היא כנראה אישה חזקה, היא כנראה יותר מדי עומדת על שלה, אז זה קצת מרתיע את המשפחה".
מול דלת הכניסה שבבית המשפחה בנהריה, ניצבת תמונתו של חוסיין אל הייב - אביה של רים, לוחם אגדי וממקימי יחידת הגששים בצה"ל. לפני 13 שנים, כשהיא הייתה בת 11, הוריה התגרשו ובין הילדים לאב נוצר קרע וריחוק.
"יש כאלה שבאמת עוד לא מקבלים את זה"
לפני כשנה הוא נפטר ממחלה, הכעס והתסכול התפוגגו - ונותרו רק הגעגועים. "אנחנו מאוד מאוד גאים בו בבית", סיפרה רים. "הוא דמות מאוד חשובה בחיים של כולנו, ומגיע לו הכבוד להיות בכניסה לבית".
נורה, אמה של רים, נאלצה לגדל את שמונת הילדים לבדה בבית הקטן והצנוע. בערבים היא עובדת בעבודות דחק, מפרנסת את המשפחה וביום - נוטעת בילדים אהבה וביטחון. למרות גילויי הגזענות שהיא וילדיה חווים בארץ היא דוחפת אותם להתנדב, להתגייס לצה"ל ולהוביל לשינוי.
"יש כאלה שבאמת עוד לא מקבלים את זה", טענה נורה. "לא רק על הצבא - לא מקבלים גם שהאישה תצא ותעבוד בחוץ ומה שהיא חושבת תעשה. יש הרבה בנות היום שבגלל החלטות שלהן והדעות שלהן יש להן בעיה. זה כואב לי שלא מבינים ואני מקווה שהם יבינו בזמן הנכון".