עתידם של איילת שקד ונפתלי בנט, ולמעשה עתידה של המדינה, תלויים בכמה מאות או אלפים בודדים של פתקי נייר שנספרים באופן ידני פתק אחרי פתק. בישראל של 2019, אומת ההייטק עדיין מתבססת על ניירות.
באתר הרשמי של ועדת הבחירות המרכזית, אמורים להיות נתוני אמת מדוייקים עד רמת כל קלפי בודד, אך הוא מלא בטעויות וסתירות. בין השאר יש טעות בסך הקולות הכשרים שאמורים לעזור לקבוע אם הימין החדש ייכנס לכנסת או לא, ויש קלפיות עם יותר מ-100 אחוזי הצבעה. בוועדת הבחירות אמרו כבר אתמול כי מדובר בטעות אנוש בהזנת הנתונים, אך עדיין לא תיקנו את הכל.
אז למה עדיין מצביעים בפתקים, והאם בחירות ממוחשבות היו פותרות את הבעיה, או אפילו מונעות אותה? לכאורה התשובה פשוטה - לא צריך לספור פתקים אחד-אחד, לכתוב את התוצאות במחברת, ואחר כך להקליד במחשב מרכזי ולטעות בדרך. מראש מצביעים במחשב - הוא אוגר את התוצאות וב-22:01 מספר לנו כמה קולות קיבלה כל מפלגה. די פשוט, לא? לא ממש.
"בשיטת בחירות ממוחשבת, כל בוחר בקלפי, עובר תהליך זיהוי מוקפד, זיהוי פנים וזיהוי באמצעות תעודת הזהות הביומטרית", מציע זאב שטח, מנכ"ל חברת Comsign שעוסקת בחתימה דיגיטלית ובמערכות בחירות ממוחשבות.
מאז 2017 כל מי שמוציא תעודת זהות או דרכון, יקבל תעודה ביומטרית חכמה. כל התעודות הכחולות שאצלכם בכיס בתוקף ל-10 שנים לכל היותר, כך שעד בערך 2027, כל אזרחי המדינה יהיו חייבים לשאת תעודות חכמות. ככה אפשר לוודא שמי שהצביע, עשה זאת פעם אחת, בכל קלפי - ולצמצם משמעותית זיופים והטיות.
"לאחר הזיהוי", מציע שטח, "הבוחר ניצב מול מסך הצבעה שבו הוא בוחר את המועמד או מפלגה להם הוא מבקש להצביע". פי התהליך שהוא מציע, הבוחר יכול להקיש שוב על השם (והתמונה, במידת הצורך) של המועמדים בשביל לאשרר שזה מה שבחר. לא צריך לשים מעטפה, אי אפשר להשחית פתקים, קשה להתבלבל בין כל האותיות.
איך מתבצעת הספירה? "הקלפי אינה מחוברת לרשת האינטרנט או כל רשת אחרת עד לסגירת הקלפיות, אלא שומרת את הנתונים שהצטברו כאשר הם מוצפנים ומאובטחים על גבי מחשב הקלפי עצמו. עם סגירת הקלפי וסיום ההצבעה, מערכת התוכנה המקומית של הקלפי מבצעת ספירה של הקולות בתהליך מהיר של דקות בלבד ומבוקר על ידי כרטיס חכם של כלל חברי הוועדה", הוא מסביר.
משם זה נשלח לועדת הבחירות - שם מחשב פשוט סופר את כל הקולות. 4 מיליון קולות עבור מחשב זה כלום - ואת התוצאות אמורים לקבל תוך דקות ספורות.
אבל הנה הבעיות
אז למה אנחנו לא עוברים כבר עכשיו לבחירות כאלה? "יכולות להיות הרבה בעיות תקשורת", מסביר דורון אופק, מומחה לאבטחת מידע ומנהל SUSE ישראל. תחשבו על זה ככה: לפעמים המודם שלכם בבית קורס ואתם יושבים עם התמיכה בטלפון ומנסים להבין מה קרה.
עכשיו דמיינו שצריך מערכת שתתמוך באלפי חיבורים כאלה שאמורים בבת אחת להעביר את כל המידע - וכל תקלה קטנה יכולה פשוט לעצור את התהליך. כל זה, מסביר אופק, גם צריך להיות מוצפן ומאובטח בזמן העברת הנתונים - וזה מאוד לא טריוויאלי.
בעיה נוספת - לא משנה אם קומסיין או חברה אחרת תנהל את הבחירות - בסופו של דבר רק המתכנתים יודעים מה קורה בתוך המחשב. בכל תוכנת בחירות, כמו בכל תוכנה או אפליקציה, יכולים להיות באגים ותקלות במקרה הטוב או שיבושים מכוונים במקרה הרע.
מה יכול לפתור את הבעיה? לתת לציבור לעיין בקוד-המקור, המאחורי הקלעים של התוכנה שדרכה מצביעים וסופרים - ואז אפשר לוודא שהכל תקין. אבל גם במקרה הזה, מסביר אופק, מי מבטיח שבכל אחת מאלפי הקלפיות - נמצאת בדיוק אותה תוכנה ולא נעשו שינויים? אופק תוהה גם האם אפשר לגייס אלפי טכנאים למקרה שתתעורר תקלה בקלפיות, שיוכלו להגיב מהר בשביל לא להשבית את יום הבחירות.
יש גם את עניין הנגישות. לכאורה מחשב עם מסך אמור להיות פשוט ואפילו לאפשר לעיוורים להצביע - כי הוא יוכל להקריא להם את השמות של המפלגות והמועמדים, ויהיה אפשר לתרגם אותם למגוון שפות. עם זאת - יש קשישים ואנשים אחרים שפחות טכנולוגים שעלולים להתבלבל.
עקבות נייר
העניין החשוב אולי מכל - "עקבות הנייר". בנט דורש עכשיו ספירה מחודשת, ואפשר לעשות את זה. אפשר לחזור לפתקים פיזית ולספור אותם אחד אחד. אם צריך - אפשר לספור מחדש את כל 4.2 מיליון הפתקים של כל המצביעים בישראל, ולוודא את תוצאות האמת. זה תהליך סיזיפי שייקח זמן, אבל הוא אפשרי ויגלה איפה ואם היו הטעויות.
במקרה שאנחנו בוחרים במחשב, אין ספירה חוזרת, כי אין מה לספור. התוצאה שהמחשב נותן היא הסופית - אין דרך לערער עליה לספור מחדש, או לברר אם משהו השתבש בדרך.
מתי נראה את זה בישראל?
ב-2008 נעשה ניסוי לערוך בחירות ממוחשבות, באמצעות פתק אלקטרוני ששומר את ההצבעה (בערך כמו שרב-קו שומר את הנסיעות שלכם). בסוף ההצבעה קוראים את כל הפתקים בתהליך מהיר ויעיל יותר מפתקי נייר, אבל גם לא חף מבעיות.
מי שניהל אותו היה בועז דולב, מנהל ממשל זמין, שמאז עבר למגזר הפרטי והיום הוא מנכ"ל חברת אבטחת המידע קלירסקיי. מומחי אבטחה שטענו שיש בעיות בפרויקט של דולב, יזמו גם הם תהליך הצבעה שמשלב בין מחשב לפתק נייר שאמור להיות יעיל ומאובטח יותר - אך גם זה הסתיים רק בפיילוט במרכז הבינתחומי, ולא התרחב לבחירות הארציות.
ב-2012 היו בחירות ממוחשבות בליכוד, אך תקלות במערכת המחשוב גרמה לעיכובים בהצבעות ובספירת הקולות. במפלגת העבודה, החליטו אז לבטל את הבחירות המקדימות באמצעות מחשבים וחזרו לפתקי נייר, בגלל הבעיות בליכוד. נכון, זה היה לפני 7 שנים ומאז הטכנולוגיה התקדמה, אך על פי דו"ח שפורסם ב-Wired בספטמבר האחרון - מכונות הצבעה ממוחשבות בארה"ב עדיין סבלו מבעיות אבטחה רבות.
״זה נעצר כי אין מישהו שמוביל את הדבר הזה״, אמר לנו דולב בשבוע שעבר. ״חסרים אנשים עם יכולת הובלה, פוליטיקאים שחושבים שזה הדבר הכי חשוב״. מצד שני, אופק, שהצביע על המון בעיות דווקא יותר אופטימי. לדבריו, בשימוש נכון בטכנולוגיות שמפתחים בעולם בימים אלה, אפשר תוך 6-7 שנים כבר לקיים בחירות ממוחשבות בישראל.