כחודש אחד בלבד עבר מאז השבעת הכנסת ה-21 ועד לפיזורה חסר התקדים בסוף חודש מאי. חוק פיזור הכנסת הוא הליך החקיקה הראשון והיחיד שהעבירה. ארבעה חודשים מאוחר יותר הלכו אזרחי ישראל לקלפיות ובחרו את חברי הכנסת ה-22. חלק מחברי הכנסת שהצביעו בעד פיזורה לא נבחרו שוב והם המפסידים הגדולים של מערכת הבחירות הזאת, לפחות מבחינה אישית. בניגוד אליהם, חלק מהמפלגות, בייחוד הרשימה המשותפת ייהנו מחברי כנסת שיכהנו בה לראשונה.
ח"כ פטין מולא, מקום 33 בליכוד:
"אני מאוכזב ואני מקווה שבסוף עם עוד שניים שלושה מנדטים שיגיעו כן נצא מנצחים. אנחנו הפסדנו קולות בגלל עוצמה יהודית אבל העיקר היו את ארבעת המנדטים של כחלון שנעלמו. מההתחלה החיבור לא הוסיף כלום, ואני גם התנגדתי אליו. גם בשטח הם לא נתנו כלום, זו אכזבה אחת גדולה. קיבלו שלושה מנדטים ואת המנהיג שלהם במקום חמישי ולא הביאו איתם את המצביעים".
"העבודה הפרלמנטרית מעניינת ומאתגרת ואני לא מוותר על החלום של הכנסת. גם אם זה לא יקרה מחר אני אלחם עד הסוף, ואולי זה כבר יקרה בחודש חודשיים הקרובים. יש הרבה בעיות בוערות במגזר הדרוזי והלא יהודי בכלל. חברי כנסת במשך שנים לא עשו מה שאני בארבעה חודשים הצלחתי להזיז. אני פנסיונר מביטוח לאומי, אם לא אכנס לכנסת אמשיך בפעילות הציבורית שלי בעזרת חברי הליכוד שכן בכנסת, נולדתי בליכוד, אמות בליכוד וגם ילדיי יישארו בליכוד".
אריאל קלנר, מספר 37 ברשימת הליכוד:
"התחושה הבוקר היא אכזבה, אבל זה העולם הפוליטי, לא נולדתי חבר כנסת ומאחל לעצמי גם לא למות כך. וודאי שלא ויתרתי על החלום של הכנסת ודבר אחד כן הספקתי ללמוד בזמן הקצר שלי בפוליטיקה - שהדברים הכי בלתי צפויים עשויים להתרחש.
"אני מהנדס ועסקתי בפעילות ציבורית ענפה גם לפני וכל הדלתות האלו פתוחות בפני ביום שאחרי, אין ספק שלא אתבטל ואמשיך לפעול עבור העם והארץ. באצבע שלי פיזרתי את הכנסת ונראה שאיבדתי את המקום שלי כח"כ אבל אני לא מתחרט בכלל ואין לי תחושות קשות. אני יודע שרה"מ ואני עשינו הכל עבור הצלחת המחנה הלאומי וכדי למנוע ממשלת שמאל. אני שלם עם הבחירות שעשיתי, וכבר מסתכל קדימה".
ג'אבר עסאקלה, מספר 12 ברשימה המשותפת, מטעם חד"ש:
"ההישג שלנו בבחירות ברור מאוד, אבל צריך לחכות לסוף היום לתוצאות האמת, יש סיכוי גבוה שנראה תמיכה רבה עוד יותר. כמי שבא גם מהעולם של שותפות יהודית ערבית אני חייב להגיד כי השותפות לא תלויה רק בנו. כשתתברר תמונת הגושים נשב, ננתח אותה ונגבש קו משותף. במקרה ויש משא ומתן, יש תנאים כמו ביטול חוק הלאום שצריך למלא".
"אני בא מהעבודה הקהילתית, מאמין בשילוב שלה ושל העבודה הפרלמנטרית. אני חושב שהקשר שלנו הפוליטיקאים עם האזרחים וקבוצות הפעילים, שסובלים מבעיות יום יומיות גדולות, הוא הכי חשוב. הקשר עם הציבור הוא שמחזק אותנו ואני מקווה שאני מביא עיסוק בבעיות האמתיות של הציבור שהצביע לנו".
וליד טאהא, מספר 6 ברשימה המשותפת, מטעם רע"ם:
"במשך שנים נתנו לאזרח הערבי תחושה שההשתתפות לא כדאית והדירו אותו מההוויה הישראלית הכללית. אבל הוא רוצה להיות חלק, ויש תהליכים בציבור הערבי שמנסה לשנות את זה. זיהינו בבחירות האחרונות הסתה פרועה של הימין נגדנו, תעמולה והתנשאות נגד החברה הערבי, וזה גם השפיע".
"אנחנו רוצים השתתפות אמתית בזמן שהצד השני ממהר לדחות ולהתנער. הרשימה המשותפת דיברה הפעם בלשון הציבור, הבינה את הכאב שלו ובראש ובראשונה את סוגיות הפשע המשתולל, הריסת הבתים, הכפרים הבלתי מוכרים. אני חושב שהייתי מהראשונים שדיברו על זה - לא להיות בשוליים אלא במרכז המערכת כדי לפתור בעיות בוערות וגם כדי להביא לסיום הכיבוש. עד שיסתיים הכיבוש יהיה קשה לנו להיות בממשלה, אבל קואליציה שתפעל עבור הציבור הערבי ותפעל לסיום הכיבוש היא אפשרות."
"הייתי מנהל אגף החינוך בעיריית כפר קאסם, ואני מבין מה החברה צריכה בנושאי חינוך. יש בעיה רצינית של 15,000 מורים ומורות ללא תעסוקה, מול מחסור במורים בחברה היהודית. אנחנו יכולים להשתמש במורים האלו כדי להקטין את הכתות ולשפר את ההישגים".