סוגיית קצבאות הזקנה הייתה אחד מהנושאים במחלוקת במשא ומתן הקואליציוני באביב האחרון, שקריסתו הובילה לפיזור הכנסת ולהליכה לבחירות חדשות תוך פחות משנה. מה כל מפלגה מבטיחה כעת בנושא ועד כמה זה ישים? "עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי" יצאה לבדוק עבורנו כל רשימה ורשימה – ואלה התוצאות.

במערכת הבחירות הנוכחית רוב המפלגות מבטיחות לשפר את מצבם של האזרחים הוותיקים, ולא בכדי: נכון להיום, ל-60% מהאנשים אחרי גיל הפרישה (כ-610,000 איש ואישה) אין הכנסה מפנסיה. אלו שאינם יכולים להמשיך לעבוד נשענים בעיקר על קצבאות, אלא שקצבת הזקנה הבסיסית בישראל עומדת כיום כ-2,100 שקלים בממוצע, פחות מחצי משכר המינימום במשק. יחד עם השלמת הכנסה, שניתנת רק לקשישים העניים ביותר (כ-15% מכלל הקשישים), קצבת הזקנה "מזנקת" ל-3,150 שקלים בממוצע, אמנם אלף שקלים יותר, אבל עדיין סכום שגם אחרי התוספת לא מאפשר קיום בסיסי וראוי, במיוחד לאוכלוסייה המבוגרת שלה צרכים מיוחדים ושנדרשת פעמים רבות גם לרכוש תרופות יקרות.

עוני קשישים (צילום: נתי שוחט, פלאש/90 )
צילום: נתי שוחט, פלאש/90

בהמשך למסקנות ועדת אלאלוף, במסגרת מהלך שנועד להפחית את שיעור העוני בקרב הקשישים בישראל, מאז שנת 2015 גדלה קצבת השלמת ההכנסה שניתנת לקשישים העניים בכ-300 שקלים. במו"מ הקואליציוני האחרון באפריל, זה שקרס אחרי חודשיים מבלי שהוקמה ממשלה חדשה ושבסיומו פוזרה הכנסת, מפלגות ישראל ביתנו וכולנו (לפני מיזוגה עם הליכוד) דרשו להגדיל את קצבה זו ב-550 שקלים נוספים, לרמה של 3,700 שקלים, כ-70% משכר המינימום. דרישה זו נתקלה בהתנגדות של הליכוד, שנרתע מתג המחיר הגבוה של המהלך, שנאמד ב-2.5 מיליארד שקלים.

גם במערכת הבחירות הנוכחית בולטים הבדלי הגישות בין המפלגות. ההבדלים בין המפלגות וההבטחות שהן מפזרות מבטאים שוני בהשקפת העולם: חלק מהמפלגות רואות בקצבאות הזקנה מנגנון רווחה, כזה שמטרתו לסייע לקשישים במצוקה, בזמן שחלקן רואות בו בכלל כמנגנון של חסכון לפרישה, שאמור להוות הבסיס הכלכלי היציב לכלל האזרחים בגיל השלישי. 

עוני קשישים  (צילום: תומר ניוברג ויוסי זמיר, פלאש 90)
קשישים מתחת לקו העוני | צילום: תומר ניוברג ויוסי זמיר, פלאש 90

הליכוד בראשות נתניהו, שמתמקד בעולים יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר ומנסה באמצעות זאת "לגנוב" קולות מישראל ביתנו של ליברמן, מבטיח לדאוג לכך שהם יקבלו את הפנסיה שהובטחה להם מרוסיה. עם זאת במפלגת השלטון לא התייחסו לקשישים שאינם עלו ממדינות ברית המועצות לשעבר.

כחול לבן, ישראל ביתנו והעבודה-גשר מבטיחות להעלות את קצבת הבטחת הכנסה שמיועדת לקשישים העניים. המחנה הדמוקרטי וחד"ש הולכות צעד נוסף ומבטיחות להעלות את קצבת הזקנה לכל הקשישים בלי קשר לרמת הכנסתם, עד לגובה שכר המינימום. שלוש המפלגות הללו מתמקדות בקשישים העניים, אבל מתפצלות בכל מה שקשור לסכומים: העבודה-גשר היא הנדיבה ביותר ומבטיחה להגדיל את הקצבה כולל הבטחת הכנסה לרמה של 4,900 שקלים – גידול של יותר מחצי. ישראל ביתנו לא נוקבת בסכום במצע הבחירות שלה, אך יש להניח שתחזור על דרישתה מהמו"מ הקואליציוני לגידול של 550 שקלים. 

כחול לבן היא העמומה ביותר, ואינה נוקבת בסכומים בכלל. עם זאת, היא היחידה מבין השלושה שמציעה הגדלה בקצבאות הזקנה הבסיסיות הניתנות לכלל האזרחים הותיקים, והיא גם היחידה שמציעה להקל על קשישים עובדים מתחת לגיל 70, שכיום מאבדים חלק מקצבתם או את כולה כאשר הם יוצאים לעבוד. המצעים של המחנה הדמוקרטי וחד"ש, לעומת זאת, נוקטים בגישה אחרת לגמרי. הם מציעים להעלות את כלל הקצבאות הזקנה לרמת שכר המינימום – 5,300 שקלים. העלויות של שינוי כזה עצומות, ונמדדות בעשרות מיליארדים. 

המפלגות שעד כה לא נקטו עמדה הן ש"ס, יהדות התורה וימינה.

כך או כך, גם ההצעות הצנועות והממוקדות ביותר בתחום קצבאות הזקנה צפויות לעלות מיליארדים למשק ולכלכלה, ועולה השאלה מה הסיכוי שלהן בתקופה בה האוצר חותר לקיצוץ עמוק בתקציב כדי לרסן את הגרעון המתנפח. 

מבין כל המפלגות, היחידה שמצביעה על מקור מימון להבטחותיה היא העבודה-גשר, שרוצה להגדיל את הכנסות המדינה באמצעות העלאות חדות במיסים על העושר. הסיכוי ששינוי כזה יאומץ שואף לאפס. בתחום זה, כמו בתחומים אחרים, נראה שהמו"מ הקואליציוני ישכפל את הדינמיקה של הסבב הקודם: דרישות תקציביות ממפלגות כמו ישראל ביתנו, אל מול התנגדות מהליכוד וממשרד האוצר. 

השורה התחתונה: השאלה המכרעת היא המיקום של הנושא בסדר העדיפויות של המפלגות השונות. אם הן יעמדו על העלאת קצבאות הזקנה כתנאי לכניסה לקואליציה, כפי שהבטיחו בישראל ביתנו בסבב הקודם, סביר להניח שיצליחו לכופף את האוצר. החלטה כזו תגרור קיצוץ בתחומים אחרים, וכנראה תחייב את פריסת הגידול בקצבאות לאורך מספר שנים.

מה עוד מבטיחות המפלגות? למיפוי ההבטחות החברתיות של עמותת 121 לחצו כאן