בין אם מדובר באח שמטייל בדרום אמריקה בטיול אחרי הצבא, חברה שעושה פוסט-דוקטורט בניו יורק או בת דודה שמתגוררת בלונדון במסגרת "רילוקיישן", כמעט כולנו מכירים מישהו שלא ישהה בישראל ביום הבחירות ב-9 באפריל. לפי החוק בישראל רק שליחים רשמיים מטעם המדינה השוהים מחוצה לה, כמו דיפלומטים ושליחי הסוכנות, רשאים להצביע בחו"ל ובכך מנדטים רבים הולכים לאיבוד.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
אמנם אין נתון רשמי של כמות הישראלים המתגוררים בחו"ל, אך לפי אומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הישראלים ששהו בחו"ל בסוף שנת 2016 נע בין 560 אלף ל-596 אלף. נתון זה לא כולל ילדים שנולדו להורים ישראלים בחו"ל. בתרגום למנדטים זה יוצא בסביבות 16-17 מושבים. בהתחשב בכוח הפוליטי האדיר שנזרק לפח, השאלה המתבקשת היא מדוע לא מאפשרים לישראלים השוהים בחו"ל להצביע בבחירות?
בתקופה שבה יותר ויותר אזרחים מתגוררים מחוץ למדינתם, כמות המדינות שבוחרות לאפשר לאזרחיהן השוהים מחוץ לשטחן להצביע בבחירות גדלה בהתאם. לפי נתוני מכון IDEA (ארגון בין-מדינתי שמטרתו לסייע לדמוקרטיות בעולם), 115 מדינות מעניקות זכות בחירה לאזרחיהן השוהים מחוץ לשטחן. כמה מהן העניקו זכות זו או הרחיבו אותה רק בעשור האחרון (בלגיה ב-2001, שוודיה ב-2002, מקסיקו ב-2006 ופנמה ב-2008).
מדינות כמו אסטוניה, ארה"ב, דרום אפריקה, נורווגיה, פולין ושוודיה מאפשרות לכלל אזרחיהן החיים המחוץ למדינה להצביע בבחירות, ללא קשר למשך שהייתם. יש גם מדינות שמתנות את זכות ההצבעה בשורת תנאים מגבילים, ובראשם כמות הזמן שבה האזרח שהה מחוץ למדינתו וכן דרישה להרשמה מוקדמת.
בגרמניה רשאים להצביע רק אזרחים השוהים מחוץ למדינה פחות מ-25 שנים, בבריטניה - 15 שנים, באוסטרליה - שש שנים, בקנדה - חמש שנים; בניו זילנד - שלוש שנים ובטורקיה - שישה חודשים. הרציונל שעומד בבסיס מגבלה זו היא שככל שפרק הזמן גדול יותר, כך זיקתו של אותו אזרח לארצו נחלשת.
רוב הציבור בעד הצבעה בחו"ל
ומה לגבי ישראל? מתברר שהממשלות לדורותיהן עסקו רבות בשאלה זו. בשנים האחרונות ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע תמיכה פומבית ברעיון והבהיר שהענקת זכות הצבעה לאזרחים בחו"ל היא "דבר שמקובל במדינות רבות".
גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר רק לפני חודשיים כי הוא "מקווה שחקיקה שתאפשר לישראלים להצביע בחו"ל סוף סוף תעבור". אולם למרות שלל החלטות ממשלה והצעות חוק בנושא, כמה מהן גם בכנסת האחרונה, הצעה קונקרטית מעולם לא עלתה להצבעה.
בזמן שממשלות ישראל נכשלות שוב ושוב לחולל שינוי בנושא, סקר שערך לאחרונה המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי רוב הציבור דווקא מעוניין לאפשר לישראלים החיים בחו"ל להצביע בבחירות לכנסת. מנתוני הסקר עולה כי 50% מהציבור בעד הצבעה בחו"ל מול 41% שמתנגדים. בפילוח לפי מחנה פוליטי, 52% ממצביעי הימין תומכים במהלך, 55% תומכים במרכז ו-48% בשמאל.
במכון חקרו לעומק את הסוגיה וגיבשו שורת המלצות שנועדו לאפשר הצבעה בחו"ל, ובראשן שזכות ההצבעה תינתן רק לאזרח שביום הבחירות חלפו לא יותר משלוש שנים מאז ששהה בישראל ברצף למשך שלושה חודשים לפחות. כך ייווצר סינון בין אזרחים שברור שמרכז חייהם הוא בישראל, לבין אלה שלא.
במכון מחלקים את מאות אלפי הישראלים המתגוררים מחוץ לישראל לשלוש קבוצות: הראשונה, שליחים עסקיים של חברות שעברו לחו"ל במסגרת "רילוקיישן" שיחזרו לארץ בתום השליחות; השנייה, סטודנטים שלומדים במוסדות אקדמיים מחוץ לישראל, והשלישית, צעירים אחרי צבא שיוצאים לטיול הגדול שלהם או לעבודה בחו"ל בעבודות מזדמנות.
לפי עמדת המכון, הפתרון לתיירים ולאנשי עסקים צריך להיות במסגרת מנגנון של הצבעה מוקדמת, למשל באמצעות הצבת קלפי בשדה התעופה בישראל פרק זמן מסוים לפני הבחירות. לגישתם, לאלה שמרכז החיים שלהם לא בישראל לא מגיעה זכות הצבעה. עוד ממליצים במכון להתנות את זכות ההצבעה בחו"ל ברישום מוקדם בוועדת הבחירות המרכזית או באתר ייעודי שמשרד הפנים יקים בנושא.
הסקר נערך בתאריכים 22-23/1/2019, בקרב 600 מרואיינים, מתוכם 500 מרואיינים יהודים ו-100 מרואיינים מהמגזר הערבי. הסקר נערך בשפות עברית, ערבית ורוסית. נערך שקלול כך שסך המרואיינים יהוו מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית: 4.1%+-.