זאת השנה הרביעית שבה פרויקט "הבוחרים החדשים" מלווה את מערכת הבחירות. הפרויקט נערך בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ, ויותר מ-15 אלף תלמידים ב-26 תיכונים ישתתפו בימי דמוקרטיה שיחלו ב-17 בפברואר ויסתיימו ב-18 במרץ. באותם ימים יפגשו התלמידים את נציגי המפלגות לכנסת, ישמעו אותם מתעמתים בפאנלים ולבסוף יצביעו בקלפיות מדגם.
בני הנוער הם אנשים צעירים, ובתוך שנים ספורות יהפכו לאזרחים בוגרים ושווי זכויות בחברה הישראלית. חשוב מאוד ששכבת אוכלוסייה רחבה מאוד זו תתנהל באזרחות פעילה, לא תשתמט מחובות ומזכויות אזרחיות - ותצא מהבית לקלפיות ביום הבחירות. זו משמעותה של נטילת אחריות הדדית בחיי העם ובהתנהלות המדינה.
״יום דמוקרטיה״ בבית הספר נותן לתלמידי הדור הבא להרגיש וללמוד איך לממש את הזכות להביע את עמדתם הפוליטית כחלק מזכותם האזרחית בחברה דמוקרטית. יום זה מהווה את שיאו של התהליך הלימודי לדמוקרטיה אשר משלב בתוכו הקניית ערכים לדמוקרטיה, אזרחות ואקטואליה ומחנך לשיתוף פעולה ולסובלנות - כל זאת תוך שמירה על תרבות הדיון וכבוד לזולת.
הכנת יום הדמוקרטיה נעשה בשילוב ובשיתוף מועצת התלמידים, מחנכי הכיתות והנהלת בית הספר. האירוע מיועד לשכבות י׳-י"ב בתיאום עם בית הספר.
מה קורה ביום הדמוקרטיה?
9:00 פתיחת יום הדמוקרטיה: שיעור אזרחות בכיתות - התהליך הדמוקרטי, ערכי דמוקרטיה, מהות הבחירות, כללי התנהגות וסדר היום לתלמידים.
10:00 הפנינג בחירות בחצר בית הספר: התלמידים יקחו חלק פעיל בתעמולה – הכנת שלטים, חלוקת סטיקרים, פלאיירים ועוד. פעילים של הרשימות יעמדו בחצר בית הספר וייצרו מעגלי שיח אקטואליים.
11:00 פאנל הרשימות: נציגי המפלגות יציגו את המצעים מול התלמידים בניסיון לשכנעם להצביע למפלגה אותה הם מייצגים, תוך שמירה על כללי התנהגות ברורים ובהנחיה מקצועית. התלמידים יפנו שאלות אל הנציגים.
12:30 קלפי בחירות: התלמידים יתנסו לראשונה בעמידה מאחורי הפרגוד ובהצבעה. בבית הספר יוצבו קלפיות ופרגודים עם פתקי הרשימות, וכל שכבה תממש את זכותה הדמוקרטית בקלפי שכבתי המנוהל על ידי ההפקה ומועצת התלמידים.
14:00 תוצאות האמת: ספירת הקולות תתבצע על ידי ההפקה והנהלת בית הספר. היום יסתיים בהכרזת התוצאות.
למחרת: שיעור אזרחות מסכם בכיתות לניתוח התוצאות.
זה לא הגיל
30 אחוז מתלמידי כיתות י"ב הם כבר בעלי זכות הצבעה. מעורבות התלמידים בימי הדמוקרטיה לאורך השנים מעלה את השאלה האם לא הגיע הזמן להוריד את גיל ההצבעה לבחירות הכלליות לגיל 17 - כמו בבחירות לרשויות המקומיות. יש מספר סיבות לחשוב שזה הדבר הנכון לעשות:
1. בני-הנוער כיום הם בוגרים ומשכילים יותר מבעבר, עוקבים אחר התקשורת ומעורים בדיון הציבורי, ויכולים לגבש עמדות מודעות.
2. העובדה שצעירים אינם יכולים להשפיע עלולה ליצור "גירעון דמוקרטי" ולהפחית את העניין של פוליטיקאים בדאגה לצורכי הצעירים ובעמדותיהם.
3. מתן אפשרות לצעירים להצביע עשוי להגדיל את המעורבות הציבורית בבחירות ולעודד את בני הנוער להמשיך ולהיות אזרחים פעילים בעתיד.
במרבית מדינות העולם גיל ההצבעה לפרלמנט ולרשויות המוניציפליות הוא 18. יש מספר מדינות בהן גיל ההצבעה בבחירות הכלליות וכן בבחירות לרשויות המקומיות הוא 16. בין מדינות אלו ניתן למנות את אוסטריה, ברזיל, ארגנטינה ואקוודור. בשלוש האחרונות ההצבעה היא בגדר רשות לבני 16-18, כאשר מגיל 18 יש חובת הצבעה.
בשנת 2007 הורד גיל ההצבעה בבחירות הכלליות באוסטריה מ-18 ל-16. לשינוי זה נלוו חיזוק לימודי האזרחות בבתי הספר ומסע הסברה להגברת המודעות לחשיבות ההצבעה. מחקרים שבחנו את השפעת המהלך על ההשתתפות בבחירות ובפוליטיקה בכלל מצאו ששיעור ההצבעה בקרב בני 16-17 דומה לזה שבאוכלוסייה הכללית וגבוה מזה שבקרב בני 21-18. נוסף על כך, בסקר שנערך בשנת 2008 נמצא ששיעור בני 16-17 המתעניינים בפוליטיקה עלה בשנים 2008-2004 מ-34 אחוזים ל-57.
פרויקט "הבוחרים החדשים" הוא שיתוף פעולה בין חברת סקאי הפקות של בן רבסקי, שבי זרעיה ואתר mako. סד הזמנים הקצר מותיר מקום ל-26 בתי ספר בלבד להשתתף באירועים. מקומות אחרונים נותרו בפרויקט - רישום בתי הספר מתנהל בימים אלה באתר חברת סקאי (ניתן להצטרף כאן). כל הכותרות, הנאומים והאירועים המסקרנים – וכמובן, תוצאות המדגמים – יפורסמו מדי יום ב-mako.